מה שהחל כתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) בהיקף קבוצתי של 120 מיליון ₪ נגד חברת ComSign הסתיים בהסתלקות התובע מהתביעה

14:31 15.11.2019

קטגוריות: משפט

בית-המשפט המחוזי בירושלים אישר בקשת הסתלקות של תובע בתביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) בהיקף קבוצתי של 120 מיליון ₪ נגד חברת קומסיין [ComSign].

כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ, סגנית נשיא, כתבה בין היתר בפסק דינה מתחילת חודש אוקטובר 2019 [ת”צ 8603-05-18]:

“לאחר שבחנתי את בקשת ההסתלקות ואת דו”ח רואה החשבון החיצוני שמונה ע”י הצדדים, ומבלי לנקוט עמדה לגוף טענות הצדדים, אני מאשרת את הסתלקות המבקש מן הבקשה לאישור תובענה ייצוגית. תביעתו האישית של המבקש תידחה כמוסכם.

“[…] בשים לב לכך שבקשת האישור העלתה עילת תביעה לכאורה, ואף השיגה תועלת ‘קונקרטית ורלבנטית’ לחברי הקבוצה יש מקום לאשר למבקש ולבא כוחו גמול ושכ”ט עו”ד. יחד עם זאת, שיעורם הכולל של הגמול ושכ”ט עו”ד, כמומלץ ע”י הצדדים, חורג מן המקובל בבקשות הסתלקות מתוגמלות המסתיימות בשלב מוקדם של ההליך ואינו הולם את שיעור ההטבה שהושגה לחברי הקבוצה. בשים לב לשלב הדיון בו הסתיים ההליך, להליכי הבדיקה והמו”מ שהתקיימו בתובענה ואף מומנו בחלקם ע”י המבקש ולתועלת שהושגה לחברי הקבוצה, אני מעמידה את שיעור הגמול ושכ”ט עו”ד ע”ס 30,000 בצירוף מע”מ. סכום זה יחולק בין המבקש ובאי כוחו בחלקים שווים בהתאם להסכמתם”.

= = = = = = = = = = = = = = = = =

ב- 17 במאי 2018 פירסמתי את הידיעה הבאה כאן באתר:

לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה ב- 3 במאי 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת קומסיין בע”מ [ComSign]: מתחילה למנות תקופת שירות נוספת החל ממועד ביצוע התשלום עבור התקופה החדשה, במקום למנותה החל מתום תקופת השירות הישנה

התובע בתביעה זו הוא רו”ח אליעזר לוין. בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “הנתבעת, חברת קומסיין בע”מ, הינה חברה העוסקת בהנפקת חתימות אלקטרוניות (חתימות דיגיטליות) מאושרות לאזרחי המדינה ולבעלי זכות חתימה בארגונים ועסקים בישראל. בין לקוחותיה מגוון בעלי מקצוע במשק הישראלי.

“… הנתבעת מחייבת את כלל לקוחותיה בגין התקופה שבין המועד הקצוב לסיומו של החוזה, לבין המועד בו הלקוח מחדש את החוזה – ככל וזה חידש את המנוי טרם סיום תקופת חוזה השירות הראשון – בחיוב כפול – דהיינו גובה על התקופה הנ”ל הן מכוח החוזה הישן והן מכוח זה המחודש.

“… נוכח התנהלות זו, נוצרת חפיפה בין תקופות השירות המקצרת את זמן השירות הכולל המצטבר אשר הוסכם בין הצדדים.

“… לפני תום תקופת ההתקשרות, לערך 45 ימים קודם סיומה, מעדכנת הנתבעת את לקוחותיה (באמצעות הדוא”ל) כי תוקף המנוי שברשותם עומד לפוג. במידה והלקוח מעוניין להמשיך ולקבל שירות מאת הנתבעת, עליו להאריך את השירות לתקופה נוספת.

“… ההנחה השמרנית בתובענה זו הינה כי מרבית לקוחות הנתבעת מחדשים את המנוי שברשותם זמן קצר לפני תום תקופת השירות וזאת נוכח העובדה כי השירות אותו מספקת הנתבעת ללקוחותיה הינו שירותי חתימה דיגיטליים, אשר באמצעותם ניתן להגיש מסמכים בצורה מאובטחת לרשויות המדינה השונות וכן לצפות בהחלטות שונות ובמערכות של גורמי מימשל שונים, כיום לא ניתן לבצע פעולות אלה ללא הכרטיס החכם. מאחר והמדובר בשירות חיוני לעבודתם של רבים, אלו אינם יכולים ‘לסבול’ אף לא יום אחד של היעדר רציפות במתן השירות.

“… הנתבעת מתחילה למנות תקופת השירות הנוספת ממועד ביצוע התשלום עבור תקופה זו, במקום למנותה החל מתום תקופת השירות הישנה. הפועל היוצא מכך הוא כי הלקוח משלם על שתי תקופות שירות מקבילות, מכוח שני חוזים שונים, אשר מייצרים חפיפה בתקופה שמיום חידוש החוזה (דהיינו יום תחילתו של החוזה החדש) ועד ליום סיום החוזה הישן. לקוחות הנתבעת מחוייבים בתשלום כפול על אותה התקופה החופפת“. [ההערה: ההדגשות מופיעות כך במקור].

= = = = = = = = = = = = = = = = =