מה שהחל כידיעה סטנדרטית על תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) בנושא Spam, קיבל בהמשך תפנית

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו הוגשה ב- 18.6.2019 תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) בנושא Spam. לכאורה הייתה זו אמורה להיות עוד ידיעה סטנדרטית על תביעה המוגשת בגין משלוח דואר זבל בניגוד לסעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים).

אלא ששמו של אחד מארבעה הנתבעים בתיק חדש זה נשמע לי מוכר. לאחר בדיקה קצרה שערכתי, הבנתי מדוע הוא נשמע מוכר ומהיכן. על כך – בידיעה בהמשך.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =

התובעים בתיק זה בנושא Spam הם בני הזוג נוי בן פורת ודוד ביטון מתל אביב. המשיבים/נתבעים הם: אליעזר הירשמן [משיב מס’ 1]; ברכה זייבלד [משיבה מס’ 2]; יעקב זייבלד [משיב מס’ 3]; יהודית ויסנשטרן [משיבה מס’ 4]. לפי כתב הטענות, ארבעה המשיבים הם אנשים פרטיים אשר יש ביניהם קשרי משפחה ברמות שונות.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “[…] המשיבים עומדים יחד ולחוד מאחורי שיווק ופרסום של מדבקות הרזייה המשווקות תחת השם ‘פלמינגו’, וזאת, בין היתר, באמצעות משלוח מסרונים (SMS) למבקשים וליתר חברי הקבוצה.

“זאת ועוד, על-מנת לחמוק מהוראות חוק התקשורת, ניסו המשיבים להסתיר את זהותם ואת אחריותם למעשים הפסולים. אולם, לאחר שהמבקשים נאלצו לאתר מי הגורם אשר מטרידם בהודעות פרסום שכלל לא רצו, הצליחו המבקשים למצוא ראיות למכביר בדבר אחריותם המובהקת של המשיבים למשלוח הודעות SMS למבקשים (ולחברי הקבוצה) ללא הסכמתם, ובניגוד לדין, תוך שהמשיבים גילו את פרטיהם של המבקשים ושל חברי הקבוצה בדרכים שאינן ידועות למבקשים, אך יש להניח שגם הן פסולות“.

“[…] למען הסדר הטוב יודגש כי המבקשים לא התעניינו במוצר, לא מסרו את פרטיהם לכל גוף, אדם או גורם העוסק בייצור ו/או בשיווק ו/או בייבוא המוצר ו/או בכל פעולה אחרת בקשר עם המוצר“.

■ בהמשך כתב הטענות נאמר כי כדי לבדוק מי הגורמים העומדים מאחורי דבר הפרסומת, המבקש (דוד ביטון) החליט לרכוש את המוצר בעלות של 488 ₪. הוא עשה זאת באמצעות מספר הטלפון אליו מפנה דבר הפרסומת ובעת הרכישה ציין שהחלטתו מבוססת על ההודעה שקיבל “ודבר שליחתה כמובן שלא הוכחש”.

■ מהליך הבדיקה עלה כי העסק המשווק את המוצר הוא עוסק מורשה הניקרא ‘מבטח’ הממוקם בירושלים.

■ מספר העוסק המורשה של ‘מבטח’ זהה לתעודת הזהות של המשיבה 2 [ברכה זייבלד] ועל הקבלה שנופקה תמורת הרכישה מופיע שמה של משיבה מס’ 4 [יהודית ויסנשטרן], שלטענת התובעים היא אחותו של המשיב מס’ 1 [אליעזר הירשמן]. “על כן ברור כי המשיבה 4 הנפיקה את הקבלה עבור משלוח המוצר כתוצאה מההודעה והיא מנהלת את ‘מבטח’ יחד ולחוד עם המשיבים 1-3“, נאמר בכתב הטענות.

■ “במאמר מוסגר יצויין כי כמו כן, עיון בדף הפייסבוק של ‘מבטח’ מלמד כי נגד ‘מבטח’ עתידה להיות מוגשת או הוגשה תביעה“.

■ “אם באמור אין די, הרי שחיפוש מספר הטלפון של ‘מבטח’ במרשתת, כפי שמופיע בדף הפייסבוק שלה, מוביל לעסק של המשיבה 2 [ברכה זייבלד].

■ בבדיקה נוספת שערך התובע הוא מצא כי שם המתחם [Domain Name], המהווה את כתובת האתר אליו נשלח כל מי שלוחץ על הודעת הספאם, הוא sun-rise.org.il וכי שם מתחם זה רשום על שמם של המשיבים 1 ו- 2: ברכה זייבלד ואליעזר הירשמן.

[הערה של עורך Read IT Now: באתר איגוד האינטרנט הישראלי, המאפשר לבצע חיפוש לגבי פרטיהם של שמות מתחם ישראליים, עולה כי המחזיקה בשם המתחם sun-rise.org.il היא ברכה זייבלד ואילו איש הקשר האדמיניסטרטיבי, איש הקשר הטכני ומנהל ה- ZONE (שלוש פונקציות נפרדות המופיעות שם) הם כולם אליעזר הירשמן. לצד שמותיהם של ברכה זייבלד ואליעזר הירשמן מצויינים מספרי הטלפון שלהם כפי שמסרו בעת רישום שם המתחם ומדובר באותו מספר טלפון: 052-5355890].

■ “[…] בנקודה זו אף יש לשים לב כי המשיבים לא הצליחו להסוות את זהותם באופן מלא לחלוטין. הודעות הפרסום נשלחו, ככל הנראה, תוך אפשרות להקליד מספר טלפון פיקטיבי כשולח ההודעות, אולם מספר הטלפון ממנו נשלחו ההודעות [054–5355890] זהה למספר הטלפון של המשיב 1 [אליעזר הירשמן], בשינוי הקידומת בלבד [052–5355890“].

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד אורי אבני ואורית טובים.

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות באופן זהה בכתב התביעה המקורי זולת הדגשות אזורי החיוג בשני מספרי הטלפון המצויינים לעיל].

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =

כאמור, שמו שם אחד מארבעה הנתבעים בתיק חדש זה נשמע לי מוכר. לאחר בדיקה קצרה שערכתי, הבנתי מדוע הוא נשמע מוכר ומהיכן.

מדובר באליעזר הירשמן. על אדם בשם זה פירסמתי מספר ידיעות באתר שלי [בין היתר כאן ו- כאן]. נתקלתי בשם זה לגבי עתירה שהוגשה לבית-המשפט העליון, בשיבתו כבית דין גבוה לצדק, ע”י מרכז המידע לציבור החרדי בע”מ נגד משרד התקשורת, מנכ”ל משרד התקשורת נתנאל (נתי) כהן ושר התקשורת איוב קרא.

באתר בית-המשפט העליון מתפרסמים שישה מסמכים לגבי עתירה זו [בג”ץ 722/19] כשבחמישה מהם מופיע שמו של אליעזר הירשמן: בארבעה מתוך חמישה המסמכים הוא מצויין כ”מר אליעזר הירשמן’ ובמסמך אחד הוא מופיע כ”עו”ד אליעזר הירשמן”. לא ברור האם אכן הוא עורך דין או שבמקרה היחיד נפלה טעות סופר והוא אינו עורך דין.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = =

אולם אין מספיק רק לומר שמדובר בשם זהה. הזכרתי כבר את מרכז המידע לציבור החרדי בע”מ. באתר האינטרנט ‘טלקום ניוז’ של אבי וייס, פורסם צילום הדואר האלקטרוני [שנשלח אל אבי וייס ב- 31.1.2019] והכולל הודעה לתקשורת לגבי אותה העתירה לבג”ץ של מרכז המידע לציבור החרדי.

ומי חתום על המייל הזה כפי שמתפרסם ב’טלקום ניוז’? נכון, אליעזר הירשמן. ומהו מס’ הטלפון שמופיע מתחת לשמו במייל הזה? נכון: 052-5355890.

= = = = = = = = = = = = = = = = = =

יחד עם זאת, חשוב לציין נושא העומד בסתירה לדברים עד כה:

בכתב הטענות של התובענה הייצוגית החדשה, מופיע מספר ת.ז של המשיב מס’ 1 אליעזר הירשמן. המספר הזה שונה לחלוטין ממס’ ת.ז. המופיע בתצהיר הנלווה לעתירה לבג”ץ שמסר אליעזר הירשמן, מנכ”ל מרכז המידע לציבור החרדי.

כלומר: מצד אחד – מס’ זהות שונים, כאילו מדובר בשני אנשים שונים הנושאים את אותם שמות (פרטי ומשפחה). מצד שני, שני אנשים שונים ובעלי מס’ ת.ז. שונים – הם בעלי אותם שמות (פרטי ומשפחה) ובעלי אותו מספר טלפון נייד. מקריות?

אין לי הכלים והיכולת לבדוק את הדברים הללו מעבר למה שאני מפרסם כאן

[הערה: הדברים המובאים כאן בחלק זה של הידיעה הם גירסה שעודכנה במחצית השנייה של 7/2019 (ללא ציון מספרי  תעודות הזהות שפירסמתי במקור), למרות שאני עומד מאחורי נכונות מספרים כפי שציטטתי מכתב התביעה וממסמך רשמי שהוגש לבית-המשפט.

= = = = = = = = = = = = = = = = = =