מבקר המדינה: “על נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לבדוק אם התיקון לתקנות הנגישות הביא לידי כך שאתרים חיוניים ומרכזיים ואתרים שחשיבותם רבה לחיי היום-יום של אנשים עם מוגבלות אכן הונגשו”

בשבוע שעבר פורסם דו”ח חדש  (69א) של מבקר המדינה השופט בדימוס יוסף שפירא. כמקובל, כל אימת שמתפרסם דו”ח חדש של משרד מבקר המדינה, מפרסם במקביל אגף המפקח הכללי לענייני ביקורת המדינה במשרד ראש הממשלה דו”ח מפורט הכולל התייחסויות של הגופים המבוקרים לליקויים עליהם הצביע מבקר המדינה בדו”ח שלו.

בשנים האחרונות פירסמתי באתר ציטוטים מתוך הדו”חות הללו של משרד ראש הממשלה ובסוף השבוע האחרון עשיתי זאת גם לגבי הדו”ח החדש.

אלא שמעיון בדו”ח שפירסם משרד ראש הממשלה עולה כי הוא אינו כולל התייחסות של נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות [משרד המשפטים] לגבי הפרק העוסק ב”התמודדות הממשלה עם הגידול במסחר המקוון”.

= = = = = = = = = = =  = = = = = = =

להלן מספר קטעים מדו”ח מבקר המדינה בהקשר זה:

הנגשת אתרי מסחר מקוון לאנשים עם מוגבלות: לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח – 1998, אדם עם מוגבלות הוא “אדם עם לקות פיסית, נפשית או שכלית לרבות קוגניטיבית, קבועה או זמנית, אשר בשלה מוגבל תפקודו באופן מהותי בתחום אחד או יותר מתחומי החיים העיקריים”. במרץ 2016 חיו בישראל כ- 1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות. נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה מכוחו של החוק ותפקידה בין היתר לקדם שוויון ולמנוע הפליה של אנשים עם מוגבלות.

■ לפי מחקר של איגוד האינטרנט הישראלי משנת 2016 קיים בישראל אי-שוויון בשימוש במרשתת ובמחשב בין אנשים עם מוגבלות לשאר האוכלוסייה. בעוד 65% מהישראלים ללא מוגבלות דיווחו כי השתמשו במחשב בחודש שקדם למחקר, רק 35% מהישראלים עם מוגבלות דיווחו שעשו זאת בשנת 2016 היו אנשים עם מוגבלות 10% מכל הקונים במרשתת.

■ אתרים שאינם נגישים מונעים מאנשים עם מוגבלות ליהנות מיתרונות המרשתת. יתרונות אלו עבור אוכלוסייה זו הם בגדר שינוי חיובי והקלה ניכרת בהתנהלות היומיומית – הנטל הכספי המוטל על אנשים עם מוגבלות הוא לרוב גבוה ורכישה באתרי מרשתת עשויה לסייע להם באופן מהותי בהפחתת יוקר המחיה. זאת ועוד, הרכישה ברשת מקלה על אנשים עם מוגבלות בתנועה את הנגשת אפיקי הרכישה. מעבר לחובה חוקית, מהבחינה העסקית ומהבחינה החברתית, תוביל הנגשת האתרים לחשיפה גדולה יותר של אנשים עם מוגבלות למרשתת.

תקנות הנגישות (2013): באפריל 2013 פורסמו תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע”ג – 2013. תקנה 35, שעניינה נגישות שירותי מרשתת, קבעה תאריכים שונים לעניין חובת ההנגשה של אתרי מרשתת קיימים ואתרי מרשתת חדשים. אולם לפי תקנה זו כל האתרים שחלה עליהם ההוראה היו אמורים להיות נגישים עד 25.10.16; לבסוף, הוארכה התקופה בשנה, עד 25.10.17. התקנות, כפי שתוקנו לראשונה, חייבו את אתרי המרשתת לבצע התאמות נגישות בשירותי המרשתת לכל התכנים המצויים באתר ללא התייחסות להיקפו הכספי של האתר. נותני שירותים שביקשו לקבל פטור מהנגשה משום שהיה בכך נטל כלכלי כבד מדי, היו רשאים לפנות בבקשה לפטור לנציב שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

■ עלות הנגשת אתר מרשתת תלויה במשתנים רבים כגון גודל האתר ומורכבותו, הפלטפורמה שהוא נבנה עליה וגיל האתר. ממידע שיתופי שאסף איגוד האינטרנט הישראלי לאחר כניסת תקנות הנגישות לתוקפן עולה כי העלות הממוצעת של הנגשת אתר נעה בין 11,600 ש”ח ל- 13,500 ש”ח. משכך, מאפריל 2013 עד אוקטובר 2017 החליטו כ- 15% מבעלי האתרים שלא להנגיש את האתר שלהם; כ- 14% החליטו להנגיש את האתר בעצמם בשל העלות הגבוהה של ההנגשה; כ-40% מהם היו בשלבים ראשוניים של בדיקת מחירים ועדיין לא החליטו כיצד יתקדמו; ורק כ-30% מהם סיימו את תהליך ההנגשה או היו בשלבים סופיים שלו.

■ באוקטובר 2017 נכנס לתוקפו תיקון לתקנות הנגישות: תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות) (תיקון), התשע”ח – 2017.

■ […] מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי הנציבות אוספת מידע מסוים על אתרים במסגרת פעולות האכיפה שהיא מבצעת ומתלונות המגיעות אליה; אולם היא טרם אספה מידע המלמד באיזו מידה התיקון לתקנות תורם להנגשת האתרים עבור אנשים עם מוגבלות. מאז כניסת התיקון לתקנות לתוקף לא אספה הנציבות מידע על שיעור האנשים עם מוגבלות המשתמשים במרשתת, לרבות אתרי מסחר מקוון, מכל האנשים עם מוגבלות.

■ התיקון לתקנות מנסה ליצור איזון ראוי בין הנגשת אתרים לאנשים עם מוגבלות ובין הנטל הכלכלי הכרוך בהנגשת אתרים המוטל על בעלי אתרים. על הנציבות לבדוק אם התיקון לתקנות הביא לידי כך שאתרים חיוניים ומרכזיים ואתרים שחשיבותם רבה לחיי היומיום של אנשים עם מוגבלות אכן הונגשו, ואם הדבר הביא לידי עלייה בשיעור האנשים עם מוגבלות המשתמשים בהם. על הנציבות לדאוג לאכיפת התיקון לתקנות כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות ליהנות משירותי המרשתת בכלל ומאתרי מסחר מקוון בפרט

■ בתשובתה מאפריל 2018 מסרה נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות למשרד מבקר המדינה כי משנת 2018, מועד כניסת התקנות לתוקף, נכלל נושא הנגשת אתרי מרשתת כנושא נפרד שיש לפקח עליו, במטרה לפקח על כ- 200 אתרים במהלך 2018. אותם אתרים שיהיו בפיקוח נבחרו לפי מידת הרלבנטיות שלהם בחיי היומיום ולאחר התייעצות עם אנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בנושא.

■ הנציבות הוסיפה כי מאוקטובר 2017, המועד שבו נכנס התיקון לתקנות לתוקף, לא הייתה אפשרות לבחון את שיעור האנשים עם מוגבלות המשתמשים באתרי מרשתת, לרבות אתרי מסחר מקוון.

■ אם בשנים הבאות ייכללו שאלות על השימוש במרשתת במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ”ס) – בדומה לסקרים בשנים האחרונות – תוכל הנציבות לנתח את הנתונים הנוגעים לאנשים עם מוגבלות (בדומה לניתוח שנעשה בסקר האחרון של הלמ”ס לשנת 2015). בתשובתה מיוני 2018 למשרד מבקר המדינה מסרה הלמ”ס כי ניתן להצליב מידע על שימוש באינטרנט עם מידע על אנשים עם מוגבלות באמצעים שונים.

ההמלצות העיקריות: על נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לבדוק אם התיקון לתקנות הנגישות הביא לידי כך שאתרים חיוניים ומרכזיים ואתרים שחשיבותם רבה לחיי היום-יום של אנשים עם מוגבלות אכן הונגשו, ואם הדבר הביא לידי עלייה בשיעור האנשים עם מוגבלות המשתמשים בהם. על הנציבות לדאוג לאכיפת התיקון לתקנות כדי לאפשר לאנשים עם מוגבלות ליהנות משירותי המרשתת בכלל ומאתרי מסחר מקוון בפרט.