לרגל יום האינטרנט הבטוח הבינלאומי: הדיונים שהתקיימו בשבוע שעבר בוועדות ובמליאת הכנסת לגבי היבטים שונים של שימוש באינטרנט

ביום שישי שעבר (3.2.2017) פירסמתי ידיעה כאן באתר לפיה במספר וועדות בכנסת ייערכו דיונים בהיבטים שונים של שימוש באינטרנט:

■ וועדת הכלכלה קיימה דיון ביום שלישי 7.2.2017 בנושא “הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים), התשע”ו  – 2016”.

■ הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי קיימה דיון ביום שלישי 7.2.2017 לגבי הצעה לסדר היום בנושא “אוזלת היד באכיפת “חוק הסרטונים” (שהגישו חברות הכנסת יעל גרמן ועאידה תומא-סלימאן) ולציון יום האינטרנט הבטוח הבינלאומי – בנושא “אלימות נגד נשים ברשתות החברתיות”.

■ הוועדה המיוחדת לזכויות הילד קיימה דיון ביום שלישי 7.2.2017 בנושא “הכשרת מורים בתחום האוריינות הדיגיטלית”.

■ וועדת החינוך, התרבות והספורט קיימה דיון ביום שלישי 7.2.2017 לציון יום האינטרנט הבטוח הבינלאומי בנושא “נוער למען גלישה בטוחה”.

■ וועדת המדע והטכנולוגיה קיימה דיון ביום שלישי 7.2.2017 לציון יום האינטרנט הבטוח הבינלאומי בנושא “נאה דורש נאה מקיים” – חשיבות הדוגמא האישית של הורים לילדיהם (“מודלינג)”.

■ וועדת החוקה, חוק ומשפט קיימה דיון ביום רביעי 8.2.2017 בנושא “הצעת חוק הגבלת גישה לאתר אינטרנט לשם מניעת ביצוע עבירות, התשע”ה – 2014 — הכנה לקריאה שניה ושלישית”.

להלן מקצת מהדברים שעלו בדיוני הוועדות והמליאה. המידע מתבסס על הודעות הוועדות כפי שפורסמו באתר הכנסת:

* מליאת הכנסת קיימה דיון מיוחד לציון יום האינטרנט הבטוח הבין לאומי. יו”ר הכנסת יולי יואל אדלשטיין אמר בפתח הדיון: “כולנו גולשים, מי יותר ומי הרבה יותר. הכול נמצא היום במרחק מקש, שאלת גוגל או מידע חדשותי וכללי, הזורם אלינו ללא הפוגה בכמויות אדירות ביישומונים ובאתרים. במידה רבה, בעיקר אצל ילדים, בני נוער וצעירים, הרשתות החברתיות הפכו להיות מרכז החיים. זו כיכר השוק המודרנית, והיא משנה ללא הכר את אופי החיים במובנים רבים מאוד. השינוי המהיר והחד בהיקף הגלישה במרשתת מחייב היערכות מקיפה ומתאימה לכל אדם ובכל גיל, וליתר שימת לב בקרב המשתמשים הצעירים.

“הרשת מלאה בסכנות כמו תכנים פוגעניים, ביוש (שיימינג), בריונות ולשון הרע, וכמובן במתחזים, בפדופילים, בגורמי טרור עוינים ובפצחנים המנסים לגנוב זהויות ולבצע פשעים מקוונים, ובהם גנבות, הונאות או השתלת וירוסים, ואפילו, לאחרונה, גם דרישות כופר. בעידן זה של חופש, ליברליזם וזכויות, מורכב עוד יותר ליצור את הבלמים והאיזונים הנחוצים לגלישה בטוחה וזהירה בלי לפגוע בחופש הביטוי או בחירות הפרט. על ההורים והמחנכים להקדיש לכך תשומת לב, וגם עלינו, כמנהיגי ציבור, לתת את הדעת להשלכות מרחיקות הלכת של הרשת ושל המתרחש בה על כל אחד ואחת מאתנו.”

יוזמת הדיון ח”כ רויטל סויד אמרה כי “לפני כשנתיים כשהגעתי לכאן והקמתי את השדולה למאבק בשיח אלים ובריוני ברשת עדיין לא הבנו את הכיוון שאליו השיח עומד להגיע, את הפילוג, את השיסוי, את הבריונות, ואת העובדה שבסופו של דבר כל אחד מאתנו יהפוך בדרך זו או אחרת לקורבן רשת לא רק המבוגרים, לא רק בני נוער, אלא גם ילדים היום בכיתות א’, ב’ ו ג’ הופכים בדרך זו או אחרת לקורבנות הרשת … אנחנו כבר בזירה חדשה, ואנשים נפגעים על בסיס קבוע. אנשים, נפשם נרמסת, הם נאנסים, משופדים כל יום וכל היום על בסיס קבוע, ואין מה לעשות. לנו, הצופים מן הצד, אין יותר את הפריבילגיה לעמוד ולא לעשות יותר כלום; אין לנו את הפריבילגיה להגיד: זה לא שלנו הבריונות הזאת, רק אל תתקפו אותנו; אנחנו לא יכולים יותר, אין לנו את הפריבילגיה הזאת לעמוד ולשתוק, אנחנו חייבים להתערב. להתערב במובן החיובי, להתערב במובן המכבד, להתערב במובן של לפזר קטטות או לפזר אלימות ובריונות ולהעביר מסר משלנו. אנחנו היום חייבים להבין שהשומרוני הטוב חייב להגיע גם לתוך הרשת.”

השר לביטחון פנים גלעד ארדן אמר בדיון כי  “המשרד לביטחון הפנים עשה סקר בשנה שעברה לשמוע איזה עבירות הציבור חש שאין מענה אפקטיבי לאכיפתן מטעם רשויות המדינה. הנושא של הבריונות והאלימות ברשת האינטרנט, כולל כמובן הנושא המיני, כלפי בני נוער זה אחד משלושת הנושאים העיקריים שהציבור חש מאוים מהם ושאין לו מענה אפקטיבי. לכן כבר מכניסתי לתפקיד הנחיתי לקיים עבודת מטה על בסיס המודל הבריטי והצלחנו להביא לאישור של הקמת יחידה חדשה עם 130 תקנים הצגתי את זה אצל חברת הכנסת שאשא ביטון בוועדה ולמעשה בימים אלה ממש כבר מונתה מפקדת ליחידה, מגויסים שוטרים, ועד סוף השנה הזו תחל לעבוד יחידה חדשה עם מספר חירום כמו 100, שמיועד אך ורק לתלונות של הורים ובני נוער בנושא של אלימות ובריונות ברשת האינטרנט כנגד נוער וילדים.”

* ועדת המדע והטכנולוגיה: יו”ר הוועדה ח”כ אורי מקלב: “מטבע הדברים הוועדה דנה לרוב בנושאים טכניים, בהתפתחויות, כאן אנחנו רוצים לשלב גם את הנושא הערכי, כדי להתמודד עם הטוב שמביא אתו האינטרנט. יש פער בין הדורות בתחום הזה אבל אסור לנו, המבוגרים, לחשוב שיש לנו נושאים שאנחנו לא אחראים להם ולא צריכים להיות מעורבים בהם. צריכות להיות גם מגבלות וגם דרישות, תוך יצירת הסכמות. נשמע מאנשי מקצוע את דעתם, נקבל רעיונות חדשים כדי שנוכל לצאת מושכלים ואולי גם מעשים יותר”.

ח”כ חיים ילין: “אני מאמין שרק חינוך לטווח ארוך משנה הרגלים, אין דרך אחרת. אנחנו לא יודעים איפה הגבולות אנחנו גם לא יודעים איפה לשים אותם לילדים. החיים סובבים סביב מכשיר הטלפון, הורים מחזיקים חומרים שאני מתבייש בהם ובמקום לראות סרטים מצוירים ילדים בני 3 שיודעים כבר מה הקוד גישה לטלפון של ההורים, נתקלים בסרטים מסוג אחר. הדוגמא מתחילה מזה”.

* וועדת החינוך, התרבות והספורט: ​במהלך דיון בנושא הכשרת מורים בתחום האוריינות הדיגיטלית עלה כי מורים אינם מודעים למידת המותר והאסור להם בגבולות הרשתות החברתיות.

יו”ר הוועדה ח”כ יפעת שאשא ביטון אמרה כי “לצד הדברים החיוביים, הרשת טומנת בחובה לא מעט סכנות והילדים הם אלה שפחות יודעים איך להתמודד עם מה שהרשת מזמנת. אנו מקיימים את הישיבה כדי למצוא את הכלים הנכונים להורים ולמערכת החינוך בהתמודדות ובסיוע. נקודת הפתיחה היא בהכשרת המורים, דרכה  להתוות דרך. לצד מקצועות הלימוד צריך להתמודד עם הרשתות החברתיות כחלק מובנה מתכנית הלימודים, להפסק לעשות הפרדה בין המרחבים ברשת לבין המרחבים פיזית בשטח, הסמטאות החשוכות נמצאות גם כאן”.

“ההתייחסות שקיימת היום היא בעניין של אוריינות ופדגוגיה אבל אני מכוונת למצוקה והאלימות ברשת. אנחנו מפחדים לגעת בכל מה שקשור בזה ויוצרים לעצמינו שדה סטרילי, אנחנו עדיין לא בטוחים שיש לנו את הכלים להתמודד עם התופעה. כולנו יודעים שבכל כיתה יש קבוצות ווטאסאפ, מי מנהל אותן? איך מורה מגיב למישהו שהתבטא בצורה לא מתאימה? מהם הכלים שאנחנו נותנים למורים להוראה בנושא הזה?”.

“אנחנו שומעים את הילדים אומרים לנו – תהיו נוכחים ואנחנו חייבים להיענות. יש חשיבות לבניית מודל להכשרת מורים, אפילו בתוך קורס, שיכיל את האתגרים ברשתות החברתיות ובווטסאפ. צריך לתת למורה את הכלים להתמודד עם פנייה של ילד שבא עם בעיה, למי אנחנו צריכים להפנות, להכיר את אותם גופים שיכולים לתת לנו סיוע, בתוך בי”ס ומחוצה לו. גם לגבי מורים שכבר בשטח, איך מכשירים אותם. צריך פה אנשי מקצוע, מחשוב, פסיכולוגים, אנשי עיצוב התנהגות, לגבש כלים פרקטיים למורים. יש לפעול לקדם נאמני רשת, שיפעלו באופן שאינו וולונטרי – ילדים לא פונים מיוזמתם אבל הם כן יפנו לילדים שיטווחו למבוגרים, ליצור אווירה של שיתוף היכן שאנחנו לא נמצאים. בנוסף, יש לחדד בחוזר מנכ”ל את ההתייחסות למעורבות של המבוגר האחראי בקבוצות הווטסאפ הכיתתיות, גם של מבוגרים וגם של הילדים עצמם”.

רוני דיין, מנהל אגף טכנולוגיית מידע משרד החינוך אמר כי “אנחנו מנסים לגבש תפיסה פדגוגית לגבי הנושאים החברתיים הללו ומבקשים לראות תמונה כוללת ולטפל בה. כרגע אנחנו מפגישים גופים שונים ואנשי מקצוע, אני מקווה שעד סוף השנה תהיה לנו תכנית שתהיה נגישה למורים ולהורים. התכנית בנויה על תהליכים אינטראקטיביים בכל מיני סיטואציות ברחבי הרשת”.

* הוועדה לקידום מעמד האישה ולשיוויון מגדרי דנה באלימות נגד נשים ברשתות החברתיות.  יו”ר הוועדה עאידה תומא-סלימאן אמרה כי “בעבר התייחסנו לתופעות של אלימות נגד נשים ופגיעה בהן במרחב הפרטי ובמרחב הציבורי. היום האינטרנט והרשתות החברתיות הן נוסף שנושק למרחב הפרטי וגם הציבורי. כל אדם יכול להיות מאד פגיע וסחיט ובקלות מוחלש בתוך המרחב החדש הזה. אנחנו נתמקד בדיון איך אפשר ואיך קורה שבמרחב הזה מנצלים נשים ומייצרים סוג חדש של אלימות … זו אחריות קולקטיבית שלנו כחברה וצריך לקחת אחריות על החברה”.

“אני מברכת על הנחיית פרקליט המדינה, שאומנם יצאה כמעט שלוש שנים אחרי פרסום החוק, וגם על מסע ההסברה של משרד המשפטים אבל אני לא רואה בו תחליף לאכיפה אינטנסיבית”.

ד”ר דותן רוסו מפרקליטות המדינה: “החשיבות של הנחיית פרקליט המדינה היא במספר מישורים: היא מהווה קול קורא ומעבירה מסר מאד ברור גם לעבריינים פוטנציאלים וגם לבני נוער, בוודאי בעבירה שיש בה חוסר מודעות מצד בני נוער ומעבר לכך, כשנמצא שיש ראיות, החשודים יועמדו לדין גם אם מדובר בקטינים. יש בה התייחסות גם לנושא של הסרת אותם חומרים פוגעניים וגם שמירה על פרטיות הקורבנות”. ד”ר רוסו הציג נתונים לפיהם עד עתה הוגשו 30 כתבי אישום בגין עבירה על החוק, 22 עדיין מתנהלים, ובשמונת התיקים שהסתיימו ניתנו שש הרשעות.

עו”ד לילך וגנר מפרקליטות המדינה: “מעבר להנחיה, הפרקליטות ומשרד המשפטים מגייסים את כלל העובדים כדי שיעברו בבתי ספר וידברו בפני בני נוער על כך שקיימות עבירות פליליות שהם חשופים להם גם בהיבט של בריונות ברשת בכלל ו”חוק הסרטונים” בפרט. הרבה פעמים צריך להסביר להם שלא רק המפרסם הוא הרע אלא גם כל השרשרת של המעגלי ההפצה חשופים לאכיפה”.

על פי נתוני המשטרה, בשנת 2016 נפתחו 159 תיקים פלילים בגין עבירה על חוק הפצת סרטונים. כשהרבה מהם נסגרים בעיקר בשל הבעייתיות לזהות את המפיץ בתוך מעגלי התפוצה.