לבית-המשפט הוגשה המרצת פתיחה למתן צו חוסם נגד Amazon.com ונגד Amazon Web Services

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה המרצת פתיחה למתן צו חוסם נגד החברות Amazon.com ו-  Amazon Web Services.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין אייל עוזרי וגיא אופיר, המציינים בין היתר כי “אין זה המקרה הראשון בו הח”מ מייצג ישראלי שנתבע ע”י אמזון בחו”ל. ראוי שבית-המשפט יביע סלידתו מטרור משפטי זה”.

התובע בתיק זה הוא מעיין אלמוג ובתצהירו הוא מעיד על עצמו כ”בעל מוניטין רב בתחום ההיי-טק” וכי “לדאבוני, נפלתי קורבן להתנהלות ביריונית, תוקפנית ואף פלילית של אמזון” […] “ביום 22.11.2019 הופתע המבקש לגלות כי המשיבה 1 הגישה תביעת ענק במדינת וושינגטון שבארה”ב נגדו, נגד חברה ישראלית בה הוא מחזיק במניות (עם אחרים) ונגד ישראלים נוספים, בטענה כי חברה שבה הוא מחזיק במניות השתמשה במותג אמזון במרשתת בניגוד לדין”.

בכתב התביעה נאמר בין היתר כי בית-המשפט מתבקש “להוציא תחת ידו סעד הצהרתי בדמות צו חוסם אשר יורה למשיבות להימנע מלהמשיך את בירור התביעה שהגישו כנגד המבקש בסיאטל ארה”ב [19-cv-005230RSM]”.

לדברי נוסח המרצת הפתיחה, “המשיבות הן חלק מתאגיד בינלאומי אשר משתרע על פני אומות רבות, עם משרדים וסניפים ברוב ארצות העולם ובכלל זה מדינת ישראל, אשר בחרו באופן טקטי ובזדון להגיש תביעת ענק על סך מיליוני דולרים כנגד המבקש, כנגד חברה ישראלית בהן הוא מחזיק בחלק מהמניות וכנגד ישראלים נוספים, במדינת וושינגטון שבארצות הברית, בטענה כי נעשה שימוש שלא כדין במותג של אמזון”.

“יובהר, המבקש הוא אזרח ותושב ישראל שמעולם לא התגורר או ניהל עסק בארה”ב, אך זה לא עצר מבעד לאמזון לכפות עליו הליך בפורום לא נאות, שם הוא לא יכול להתגונן בשל העלויות האסטרונומיות של ניהול ההליך. המשיבות מנסות להפעיל לחץ על המבקש על-מנת שייכנע וייתן להן כל אשר יידרשו, שכן משפט הוגן בארה”ב מול אמזון, אדם מן הישוב אינו יכול לממן”.

“[…] אמזון פועלת בישראל באופן כה נרחב, שהיא מחזיקה בבעלותה עשרות סימני מסחר בישראל, ואף שני משרדי עורכי דין ישראליים מייצגים אותה בהליכים רבים (משרד נשיץ, ברנדס, אמיר ושות’ ומשרד מיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות’)”.

“לא יכול להיות חולק שהמשיבות הגישו תביעתן בכוונה רעה ובניסיון למנוע מן המבקש לקבל את יומו בבית-המשפט, תוך שהן גורמות לו הוצאות חסרות כל פרופורציה המונעות ממנו הלכה למעשה להתגונן בתביעה שהוגשה – לבתי-משפט שבארצות הברית אין סמכות לדון בעניינו של המבקש”.

“אם לא די במתואר לעיל, לאימתו של המבקש נגלה לו כי אמזון אף הגדילה להפעיל גורמים בישראל שהתחקו אחריו, ‘הציצו’ בחלונות ביתו והכל במסגרת ‘חקירה’ שניהלו המשיבות בענייניו […] מעיון בכתב התביעה גילה התובע לתדהמתו כי אמזון שכרה את שירותיו של חוקר פרטי בישראל בשם יעקב לפיד כדי שיעקוב אחריו ויאסוף עליו מידע. מר לפיד הגיע למעונו הפרטי של המבקש ותיצפת עליו דרך החלון בזמן שהמבקש ו/או בני ביתו שהו בבית”.

“כך, גם, אמזון הפעילה אמצעי מעקב וניטור על המבקש באמצעות המשיבה 2 אשר מפעילה את Amazon Web Services, ונברו בחשבונות הענן של המבקש, שם חשפו את פרטיו האישיים, פעולות כספיות, התכתבויות עסקיו, וזאת כמובן ללא צו שיפוטי ובניגוד לדין […] המשיבה 2 (חברה ישראלית), מבלי להתבלבל, ומבלי שביקשה צו שיפוטי, חדרה לחשבונות הענן, שלפה משם מידע מלא על המבקש ועל אחרים המצויים עימו בקשרים עיסקיים בעבר או בהווה – כפי שניתן להיווכח גם מכתב התביעה [בארה”ב]”.

“[…] כאשר תאגידי ענק אלו חושדים או מניחים כי פלוני פעל בניגוד לאינטרס שלהם, תגובתם פוגענית וקשה ומזכירה מעשי משטרים אפלים. לאמזון יש מחזור כספים הגדול יותר מכל התמ”ג של מדינת ישראל ומידע סודי על התובע יותר מלכל גופי הביטחון בישראל. ואולם, להבדיל מהמשטרה או מהשב”כ, חברות הענק אינן פועלות למען הציבור, אלא פועלות במטרות אנכיות, להגן על האינטרסים שלהן בכל מחיר, וחמור מכל – ללא מגבלות, ללא שקיפות וללא פיקוח שיפוטי”.

בהמשך כתב ההמרצה נאמר עוד: “[…] כידוע אנו חיים בתקופה שאדם אינו יכול לקיים חייו ללא שימוש באפליקציות ובשירותי ענן. אדם צריך להתבודד במדבר, בגפו, כדי שיוכל לברוח מטכנולוגיה זו הנכנסת לכל חלק בחיינו. ברי שאין כל אפשרות דהיום לקיים תקשורת עם בני אדם ו/או לקיים עסק/עבודה ללא טכנולוגיות אלו”.

“כאשר המשטרה או רשויות הביטחון נדרשות לחטט במידע של אזרחי ישראל, הן נדרשות לעשות כן תוך הגשת בקשה לקבלת צו חיפוש. ובהגבלות דרמטיות. ברם, כאשר תאגיד רב לאומי מבקש לחטט במידע, הוא עושה כן בסתר, ללא צו שיפוטי, ללא כל הגבלות, ומאינטרסים שאינם ציבוריים. ברי כי המשיבות לא בחלו בשום אמצעי כדי להשיג מידע אודות המבקש. התנהלות המשיבות שתוארה לעיל היא חמורה, שערורייתית ואף עולה לכאורה לכדי פלילים. די בכך ליתן למבקש צו כפי שמתבקש במקרה דנא”.

הערות עורך Read IT Now:

+ ההדגשה מופיעה במקור.

+ טרם הוגש כתב הגנה ע”י הנתבעות.

+ הטקסט המופיע כאן הוא בשינויי עריכה מתבקשים ולא בהכרח לפי סדר הדברים כפי שמופיעים בכתב המרצת הפתיחה אולם כל הציטוטים מדוייקים.