“כמחווה שירותית ומבלי להודות בדבר” ו”מכיוון ששביעות רצון לקוחותינו חשובה לנו” הביעה בזק נכונות לשלם 400 ₪ עבור Spam ששלחה ללקוח שלה [“בכפוף לחתימה על כתב אישור וויתור דרישות”]; הוגשה תובענה ייצוגית נגדה

לבית-המשפט המחוזי בת”א הוגשה (10.10.2018) תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ בגין משלוח הודעות Spam.

התובעים בתביעה זו הם עו”ד מאור גנץ [“לקוח של לוח הפרסום האינטרנט של המשיבה”] ומשרד עורכי הדין רענן בשן ושות’ [חברת יחיד בבעלות עו”ד רענן בשן, התובע השני והמייצג בתיק זה, “לקוחה של המשיבה בתחום התקשורת הקווית (טלפוניה ותשתית אינטרנט)”.

בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “עניינה של התובענה מושא בקשת אישור זו – דברי פרסומת אשר שולחת המשיבה לנמענים אשר לא נתנו לכך את אישורם, וזאת תוך הפרה בוטה של האיסור הקבוע בסעיף 30א בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982, המוכר כאיסור על משלוח הודעות ‘ספאם’.”

במבוא לתביעה מוצג גילוי נאות לפיו משרד עו”ד רענן בשן הגיש בעבר כנגד חברת בזק שתי בקשות לאישור תובענות כייצוגיות בגין משלוח הודעות ספאם אך בעניין שונה מהבקשה הנוכחית.

עוד נאמר בגילוי הנאות כי התובע מס’ 2 הגיש ארבע בקשות בשנת 2017 ואחת באוגוסט 2018  כולן בגין משלוח דברי פרסומת בניגוד להוראות חוק התקשורת [נגד החברות פרטנר תקשורת, סלקום ישראל, גולן טלקום, הוט מובייל ודואר ישראל].

משרד התובע מס’ 2 פנה אל חברת בזק בדרישה לקבל “אסמכתה  בדבר מתן הסכמת המבקשת לקבלת דברי פרסומת מאת המשיבה באמצעות תיבת הדואר האלקטרוני”. בין שני הצדדים התנהלו חילופי דברים בע”פ ובכתב כשבזק ביקשה שוב ושוב לקבל העתקי מסרוני הספאם והתובעים שלחו זאת, לדבריהם, שוב ושוב אך בזק טענה כי הדברים לא הגיעו אליה [“על אף שכאמור היה מדובר בדרישה מיותרת, טורדנית, מכבידה וחסרת תכלית, אשר רק נועדה לטרטר את המבקשת”].

בהמשך נטען בכתב התביעה כי “[…] רק לאחר שאיימה המבקשת לפנות אל הרגולטור, טרחה המשיבה להשיב לה. ברם, גם אז, לא הצליחה המשיבה להציג את האסמכתה הנדרשת לקבלת ההסכמה מצד המבקשת לקבלת הודעות ספאם לתיבת הדואר האלקטרוני שלה, ולמעשה התחמקה במפגיע ממתן מענה לשאלה האם יש בידיה אסמכתה כאמור […] בסופו של דבר הציעה המשיבה ליתן פיצוי של 800 ₪ בגין שתי הודעות הספאם שנשלחו, אך זאת רק בעניינה של המבקשת, תוך התעלמות מהנזק שנגרם לכלל חברי קבוצת הנפגעים”.

בנספח לתביעה מובאת חילופי ההתכתבות של התובעים עם דבורה קציר אחראית פניות לקוחות בחברת בזק, בה נאמר, בין היתר: “כמחווה שירותית ומבלי להודות בדבר” ו”מכיוון ששביעות רצון לקוחותינו חשובה לנו” החברה מוכנה לשלם סכום של 800 ₪, “בכפוף לחתימה על כתב אישור וויתור דרישות”.

לדברי כתב התביעה, מחילופי המכתבים הללו עולה מטענות בזק עצמה כי “[…] היא אינה מנהלת מעקב מסודר אחר משלוח הודעות הספאם ואינה בודקת את כתובות הנמענים אליהם היא שולחת אותן במטרה לוודא כי ניתנה הסכמה לקבלת דברי פרסומת”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד רענן בשן ולאה נמס קהתי.