ייצוגית של 5 תובעים נגד 2 בתי-חולים ו- 2 קופ”ח: לא ביערו מידע רפואי אישי ורגיש של מטופלים קודם שמכרו הציוד לצד ג’; היקף התביעה הקבוצתית: 1.5 מיליארד ₪

ביום ראשון (18.10.2020) בשעות אחרי הצהריים דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: הוגשה (18.10.2020) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) של 5 תובעים נגד המרכז הרפואי הילל יפה בחדרה, קופות החולים מאוחדת וכללית והמרכז הרפואי ברזילי באשקלון; “השאלה: האם המשיבות הפרו את הוראות הדין בכך שלא ביערו מידע רגיש שנוצר אצלם בטרם מכרו ציוד לצד ג’; היקף התביעה הקבוצתית: 1.5 מיליארד ₪.

התביעה הוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל אביב. התובעים בתיק זה הם גדעון סער, זיו פלד, קרן צור, דקל צרפתי ואסף גולדשטיין.

בכתב הטענות נאמר בין היתר כי “תביעה זו – והבקשה לאשרה כייצוגית – עניינה בהפרה בוטה ורשלנית של הוראות הדין בידי המשיבים. המשיבים התרשלו והפרו את הוראות הדין של חוק הגנת הפרטיות באופן גורף, ביחס להעברת מידע רפואי רגיש וחסוי של מטופליהם בניגוד לתנאי הרישיון, הכל לצורך חיסכון כספי פעוט, תוך עשיית רווח ממכירת הציוד הרפואי שבו אוחסן המידע, כל זאת ללא יידוע של ציבור המטופלים”. מדובר במכירת ציוד רפואי של המשיבים לידיים פרטיות.

“[…] המשיבים ו/או מי מהם מפרים את הוראות הדין עת הם חושפים את המידע הרגיש ביותר של חברי הקבוצה – מידע רפואי הכולל, בין היתר, תיעוד בדיקות ואף צילומים מתוך בדיקות אלו תוך שהם חושפים את המידע הרגיש אשר הופקד בידיהם – לצדדים שלישיים, והכל בניגוד להתחייבויות למבקשים ולכלל לקוחותיהם, כי הם ישמרו על מידע זה מכל משמר”.

“כמובן שלקוחותיהם (שמא ייאמר – מטופליהם) הרבים של המשיבים לא העלו על דעתם שמידע זה עלול להגיע לידיים פרטיות. כמובן שעצם אי היידוע על פעולות אלה אינו מאפשר ללקוחות הרבים לקבל החלטות עצמאיות בנוגע לעתידו של מידע חסוי ורגיש זה”.

“התנהלות המשיבים נעשית שלא כדין – במחדל ו/או ברשלנות במקרה הטוב, וחלילה במזיד”.

“[…] ככל שידוע למבקשים ויכולים הם להעריך, קיימים מאות אלפי מטופלים  (וייתכן שאף למעלה מכך) במעמדם ובנסיבות דומות לשלהם. טרם הגשת הליך זה פנו המבזקים למשיבים אולם אלו השיבו במקרה הטוב תשובה עמומה מבלי להתייחס לגופו של עניין, ובמקרה הרע – בחרו להתעלם מהפנייה ולא להתייחס אליה כלל”.

“גופי בריאות כמו המשיבים, אשר מעניקים שירותים לציבור מכוח חוק ועימם מטופלים באים במגע בנקודות שונות ורגישות במהלך חייהם, הם גופים דו-מהותיים, עליהם מוטל נטל כבד במיוחד.

“למרבה הצער בחרו המשיבים לנהוג במידע הרגיש, אותו הפקידו המבקשים ושאר חברי הקבוצה בידיהם, ברשלנות באופן בו נהגו בו, ובכך פגעו בפרטיותם וגרפו על פניו לכיסם כספים רבים במשך השנים על חשבון מטופליהם. […] לא טרחו לבער את המידע כנדרש ובמקום זאת העבירו מידע רגיש וחסוי זה לידיים פרטיות שיכולות לעשות בו כרצונן”.

בהמשך כתב התביעה נאמר כי כל חמישה המבקשים ביצעו בעבר בדיקות שונות אצל מי מהמשיבים לתביעה זו. “לאחרונה נודע למבקשים כי תוצרי הבדיקות שעשו – שהם, כאמור, מידע פרטי, רגיש וחסוי מטבעו – מסתובבים בין גורמים מסחריים, ללא ידיעתם וללא הסכמתם”.

“כפי שהתברר למבקשים, המידע הרפואי והבדיקות שבוצעו, אוחסנו בזיכרון המכשירים הרפואיים אשר נמכרו ע”י המשיבים לידיים פרטיות כעניין שבשיגרה, ועימו הועבר המידע הפרטי של המבקשים ושל מטופלים נוספים שהיה שמור עליו”.

“[…] הגורם שרכש כדין את המכשיר שהיה בבעלות המשיבות, באמצעות צד שלישי (ככל הנראה סוחר שעוסק בקנייה ומכירה של ציוד רפואי בארץ ובעולם, מבלי שהרוכש בנסיבות אלה, יכול לדעת מראש, אם בכלל, מי היו הבעלים של המכשיר) גילה לתדהמתו מידע רפואי רגיש של מטופלים על גבי המכשירים שרכש כאמור. לצורך העניין פנה למר מקסים שניידר מטעם פאזל מודיעין יצירתי בע”מ, עימו יש לו היכרות מוקדמת, והאחרון – על-מנת לאושש את החשש כי המדובר במידע אותנטי ורגיש, וידא בצורה בטוחה ואחראית את הפרטים של המבקשים (באופן אקראי)”.

לכתב התביעה צורפה חוות דעתו של מקסים שניידר [בעל ניסיון במלמ”ב (הממונה על הביטחון במערכת הביטחון) שבמשרד הביטחון ובשירות ביטחון כללי (שב”כ)] מיום 15.9.2020 בה הוא כותב בין השאר כי “בחודש ינואר 2017 התקיים דיון ברמו”ט [כיום – הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים] בנוגע להגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי. לקראת הדיון נערך סקר בציבור בנוגע לפרטיות. תוצאות הסקר העלו כי נושא הגנת הפרטיות בתחום הבריאות נחשב בעיני הציבור כרגיש ביותר”.

לדבריו, בחודש אוקטובר התגלה למנהל בית-חולים וטרינרי במושב שדמה כי מכשיר אולטרה סאונד רפואי שרכש הכיל מידע רפואי חסוי רב. בעקבות זאת מקסים שניידר בדק מכשירים נוספים שנמצאו באותה מרפאה. “חשוב לציין בנקודה זו כי איתור ושליפת המידע לא דרש כל ידע מקצועי בתחום המחשבים שכן המידע לא היה מוגן ו/או מוצפן אלא זמין, מסודר ונגיש לכל אדם אשר עבד על המכשיר. בסך הכל נחשפתי לכמות מדהימה ובלתי נתפסת של 78,882 רשימות רפואיות הכוללות מידע אישי ורפואי רגיש”.

* יצויין כי בחודש דצמבר 2019 נערכה פגישה בנושא בין באי כוח התובעים לבין הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד טל רכניץ ועו”ד סער גרשוני.

[הערה: כל ההדגשות בידיעה זו מופיעות כך בטקסטים המקוריים].