ייצוגית נגד זאפ גרופ: “העלתה לאוויר פרוייקט ענק שכל מהותו מעקב ואיפיון של כלל לקוחותיה לצורך מכירת פרסום ממוקד, אפליית מחירים, והשפעות פוליטיות”; “מוכרת לצדדי ג’ נתונים אודות לקוחותיה”

לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד הוגשה (11.8.2020) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) של 3 תובעים נגד זאפ גרופ בטענה כי זו “העלתה לאוויר פרוייקט ענק עליו היא עובדת שנים רבות שכל מהותו מעקב ואיפיון של כלל לקוחותיה לצורך מכירת פרסום ממוקד, אפליית מחירים, והשפעות פוליטיות ובנוסף מוכרת לצדדים שלישיים נתונים אודות לקוחותיה”.

התובעים בתביעה זו הם יעקב אבנצ’יק, פנחס יוסף גרינברג ואלון רועי מנחם פקטר. מהות התביעה מוגדרת ככספית וכן בקשה לצו מניעה להפסקת הפגיעה בפרטיות.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד ראובן מושקין שהיה בא כוח בעבר תביעות בנושאים דומים נגד חברת סלקום ישראל [עליה כתבתי כאן], בה ניתן פסק דין, ונגד החברות פלאפון תקשורת ופרטנר תקשורת [כאן] שעודנה מתנהלת.

אגב, התובע מס’ 2 בתביעה הנוכחית, פנחס יוסף גרינברג, היה אחד מהתובעים באותה תביעה נגד חברת סלקום במארס 2015.

בפתח כתב התביעה נאמר כי “למרות שביום 16.4.2020 פורסם לציבור פסק דינה של כבוד השופטת נד”ב בתיק 22141-03-15, גרינברג נגד סלקום, פסק דין בו הובאה עמדת היועץ המשפטי לממשלה בעניין ‘ההסכמה מדעת’ הנדרשת לעניין שימוש במידע אישי בישראל, והינו פסק הדין החדשני, המנחה והעקרוני ביותר בסוגיית ‘ההסכמה מדעת’ בענייני פרטיות, ולמרות הסערה הציבורית שעורר השימוע באיכונים טלפוניים על-מנת לעצור את התפשטות נגיף קורונה, העלתה הנתבעת לאוויר פרוייקט ענק עליו היא עובדת שנים רבות, שכל מהותו, מעקב ואיפיון של כלל לקוחותיה לצורך מכירת פרסום ממוקד, אפליית מחירים והשפעות פוליטיות. בנוסף, הנתבעת מוכרת לצדדים שלישיים נתונים אודות לקוחותיה”.

לדברי כתב הטענות, “מעשי הנתבעת חמורים פי כמה וכמה ממעשי סלקום בתיק המדובר, שכן אין מדובר כלל בשימוש בנתונים לצרכים סטטיסטיים, אלא מדובר במעקב ואיפיון של כל אדם ואדם ויצירת פרופיל שלו. בנוסף, הנתבעת מעבירה נתונים לצדדים שלישיים שלא ניתן לדעת מה הם עושים בחומר הנמסר להם”.

כתב התביעה מתמקד ב”שני מוקדים מרכזיים של הפרות פרטיות הלקוחות”: האחד – מעקב ופרופיילינג על מיליוני לקוחות קבוצת זאפ; השני – העברת נתונים אישיים של הגולשים לצדדים שלישיים.

בהקשר זה מובאים ציטוטים מדבריה של זאפ גרופ באתר שלה כשבין היתר מציין כתב התביעה כי “[…] הנתבעת מתגאה גם ביכולתה לבצע איפיונים פוליטיים ולהשפיע על בחירות כפי שהיא כותבת: ‘הדימיון בקבלת תהליך ההחלטות, והקשר הסטטיסטי שאפשר לראות בין בחירה צרכנית לפוליטית, מאפשר לבעלי דאטה נרחבת של דפוסי צריכה להפיק תבונות על התנהגות צרכנית, ומכאן גם ההתנהגות הפוליטית חזויה של הציבור. מערך הביג דאטה של קבוצת זאפ גרופ מרכז גלישה של מיליוני גולשים בחודש במגוון תחומים: רפואה, משפט, צרכנות וכדומה. ניתוחים מורכבים של התנהגות הגולשים מאפשרים לזהות קבוצות שונות, שלהן כוונות צרכניות שונות, ומכאן להשליך על ההתנהגות הפוליטית הצפוייה שלהן. מערך הביג דאטה מאפשר לפנות לקבוצות הגולשים האלה באמצעות פלטפורמות הפרסום, ולהציג ‘מפה פוליטית’ של הגולשים באתרי זאפ“.

“לקראת בחירות 2019 שיתקיימו ב- 9 באפריל, תציע קבוצת זאפ כלי פרסום מתקדמים מבוססי דאטה שיאפשרו למפלגות המתמודדות לפנות לציבור הבוחרים בצורה ממוקדת ובאמצעות מסרים מותאמים”.

בהמשך כתב התביעה נאמר בין היתר כי “[…] התובעים לא הסכימו כי הנתבעת תשמור את הנתונים הנוגעים אליהם לאורך זמן הארוך מהנדרש לצורך מתן השירות, ובוודאי שלא הסכימו שיבוצע לגביהם פרופיילינג מכל מין וסוג. כמו כן לא  הסכימו התובעים כי הנתבעת ‘תטרגט’ אותם בדיוור ופרסום על בסיס הפרופיילינג הנ”ל התובעים גם לא זוכרים כי קיבלו הודעה כלשהי על הכוונה לעשות שימוש בפרטיותם. המשיבים מעולם לא הסכימו כי נתוניהם יועברו לצדדים שלישיים”.

עוד נטען בכתב התביעה כי “[…] יצויין ויודגש כי האיכון שמבצעות הנתבעת והאתרים הקשורים אליה מבוסס על טכנולוגיית GPS, שהיא הרבה יותר מדוייקת מטכנולוגיית איכון סלולרי, בהם עושה השב”כ איכון ובה נדון תיק סלקום המדובר. בנוסף, איכון על בסיס ה- IP של נקודת הגלישה נותן במרבית המקרים כתובת מדוייקת של מקום עבודה ומקום מגורים […] במקרה שלנו הנתבעת מצרפת את הנתונים הקיימים בידיה משלושה המקורות הבאים: 1. איכון; 2. מעקב אחר הרגלי גלישה; 3. נתונים של משתמשים רשומים, והיא בונה מאגר נתונים אדיר ומדוייק ביותר“.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד ראובן מושקין.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך שכתב התביעה המקורי].