חב’ צ’רלטון הגישה תביעה למתן צווים קבועים להגבלת גישה לתוכן מקור (לפי חוק זכות יוצרים); הנתבעות: 12 ספקיות גישה לאינטרנט

ביום ראשון, 17.11.2019, בשעה 20:45, דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: חברת צ’רלטון הגישה תביעה נגד 012 סמייל טלקום, אקספון 018, בזק בינלאומי, פרטנר תקשורת, אינטרנט רימון, הוט נט שירותי אינטרנט, טריפל סי שירותי ענן, סלקום תקשורת קווית, 099 פרימו תקשורת, קוויק לינק 011 לעסקים, קולנט תקשורת ו- איי. טי. סי נ.ג.

“עניינה של תביעה זו בבקשה של התובעת ליתן צווים קבועים להגביל גישה לאתרי האינטרנט המפורטים בתביעה זו, מקום שבמסגרתם מעמידים לרשות הציבור אתרי אינטרנט פיראטיים אלו, את האפשרות לצפות בתכנים בהם לתובעת זכות יוצרים ובכך מפרים את זכויותיה”, נאמר בפתח התביעה.

צ’רלטון, חברה פרטית, היא הבעלים של ערוצי הספורט הידועים בשמות “ספורט 1-4” המשודרים בחברת הכבלים HOT, בחברת הלוויין YES וכן למנויי שירות הטלביזיה של חברת הסלולר סלקום, “והכל לפי רישיון שניתן לחברת הלוויין ולחברת הכבלים להעמיד את ערוצי התובעת ללקוחותיהם על-ידי המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין. תמורת דמי מנוי היא מוכרת את הצפייה בערוציה באמצעות הפלטפורמות השונות בהן הם משודרים”.

“[…] התובעת הינה בעלת הזכויות הבלעדיות להענקת רישיון להקרנה ו/או לשידור ו/או להעמדה לרשות הציבור של היצירות הדרמטיות המוצגות בערוציה, בכללם המשדרים של משחקי ליגת העל בכדורגל. את זכויותיה להפיק את המשדרים של משחקי ליגת העל בכדורגל רכשה התובעת בממון רב, על בסיס ציפייתה המסחרית, כי תוכל למכור מנויים ללקוחות בכוח שיבקשו לצפות בשידורי ערוציה”.

מכתב התביעה עולה כי חברת צ’רלטון מבצעת ניטור של רשת האינטרנט “כדי לנסות ולאתר אתרי אינטרנט המאפשרים לגולשים לצפות ללא תשלום לתובעת, בתכנים שהינם יצירות דרמטיות בהם לתובעת זכויות יוצרים”. ניטור זה מצא כי רשימה של שלושה אתרים ספציפיים (המוזכרים בכתב הטענות) ביצעו מספר רב של הפרות, קרי: הציעו לגולשים אפשרות לצפייה בתכנים ללא רשותה של התובעת.

“עיון בדף הבית של האתרים הפיראטיים מלמד שאלו אתרים המוקדשים לשידורם של תכנים פיראטיים ואלו אינם אתרים בעלי תוכן ו/או מטרה כלשהי מלבד שידורם של תכנים פיראטיים. את פרטי זהותם המדוייקים של בעלי האתרים הפיראטיים לא ניתן לאתר, מאחר ובעלים אלו, המודעים היטב לכך שפעילותם – פיראטית, דואגים להסתיר זהותם. אין זאת אלא שבעלי אתרים פיראטיים אלו יודעים שהם פועלים באופן פיראטי והם חוששים שאם יוודע דבר זהותם, הם ייתבעו ע”י הגורמים שאת זכויות הקניין הרוחני שלהם, הם מפרים ברגל גסה”.

“[…] ברור לכל, ובמיוחד לתובעת שעיסוקה הוא ברכישת זכויות שידור והפקת משחקי ספורט, כי התכנים המוצגים באתרים הפיראטיים לא נרכשו מכל בעל זכויות שהוא”.

בהמשך טוענת חברת צ’רלטון כי “לציבור בכללותו יש אינטרס מובהק בשמירה על החוק והימנעות מהגבלת גישה לאתרים פיראטיים משדרת לציבור הפועל עפ”י חוק, כי עשה מקח טעות, וכי ממעילה בת עוולה תצמח טובת הנאה”.

“חומרת ההפרה הנטענת ע”י התובעת הינה גדולה עד מאוד, המודל העסקי של התובעת הוא למכור מנויים לצפייה בערוציה. ככל שיינתן יהיה לצפות בערוצים אלו בחינם, ייכרת הענף עליו יושבת התובעת ותיגזר עליה כליה, וכפועל יוצא תיגזר כליה על כל ענף הכדורגל בישראל, הנשען על הכנסות ממכירת זכויות השידור. ברי, שללא מתן צו הגבלת הגישה ימשיכו האתרים הפיראטיים להפר את זכויות התובעת, ללא הפרעה”.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין ליאור להב והראל ברק  ממשרד כצנלסון, להב, עורכי דין.