ועדת הכלכלה תדון מחר (27.12.2018) בהצעת צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט”ן) (תיקון) ובהצעת חוק הדואר (תיקון מס’ 12)

ועדת הכלכלה של הכנסת בראשות ח”כ איתן כבל תדון מחר (27.12.2018) בהצעת צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מרישוי לציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט”ן) (תיקון) ובהצעת חוק הדואר (תיקון מס’ 12).

■ שר התקשורת איוב קרא פנה ב- 27 בנובמבר 2018 אל יו”ר הוועדה וביקש ממנו לקיים דיון ולאשר את צו התקשורת.

בדברי ההסבר נאמר  כי “בשנת 2012 הותקן צו התקשורת (בזק ושידורים) (פטור מאישור סוג ופטור מרישיון סחר), התשע”ב – 2012. הצו מסדיר את רישוי הסחר ובכלל כך את הייבוא של ציוד קצה הפועל בשיטה התאית (רט”ן) כלומר של מכשירי טלפון סלולריים, מחשבי לוח (טבלטים) סלולריים, נתבים ומודמים סלולריים, הן מכוח חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982, והן מכוח פקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל”ב -1972.

“טרם התקנת הצו יבואנים וסוחרים של ציוד קצה רט”ן נדרשו לקבל מאת משרד התקשורת רישיון סחר, בהתאם לפקודה ולתקנות לפיה, ובנוסף לפי התקנות נדרש היה לקבל ‘אישור סוג’ עבור כל דגם של מכשיר אלחוטי.

“הצו נקבע על מנת לאפשר פיקוח יעיל יותר של המשרד מחד גיסא, ועל מנת להקל מהנטל הרגולטורי על סוחרים המבקשים לייבא את הציוד מאידך גיסא, כדלקמן:

“בצו נקבעה רשימה של תנאים שעמידה בהם פוטרת מכשיר סלולר מחובה לקבל אישור סוג, ואת הסוחרים בהם – מקבלת רישיון סחר. המנגנון הרגולטורי שנקבע בצו הוא כי מי שמבקש לסחור בציוד קצה רט”ן שעומד בתנאי הצו, דהיינו ציוד הפטור מאישור סוג, נדרש להירשם במשרד ולקבל מהגורם הממונה – מנהל אגף בכיר לניהול ספקטרום ורישוי תדרים – אישור בדבר קיומו של פטור מרישיון סחר.

“מבקשים כאמור נדרשו לצרף לבקשה דיווח הכולל רשימה מפורטת של סוגים ודגמים של ציוד קצה הפטורים לפי הצו, בהם הם מתעתדים לסחור. כמו כן המבקשים הצהירו כי הציוד המפורט ברשימה האמורה אכן עומד בתנאי הפטור הקבועים בצו. על בסיס בקשה זו הנפיק להם הגורם הממונה ‘אישור פטור’. אישור כאמור היה תנאי לשחרור ציוד מהמכס, ובלעדיו לא ניתן לייבאו לתוך ישראל. כמו כן, המשרד עדכן את רשימת הציוד של כל סוחר מעת לעת לפי הדיווחים שבעלי אישור הפטור נדרשו למסור לו בהתאם להוראות הצו.

“תכליתו של הצו הייתה להסיר חסמי ייבוא ומסחר לציוד כאמור, אשר מיוצר על-פי תקנים מוכרים ואמינים הנוהגים במדינות המפותחות, להקל מהנטל הבירוקרטי על יבואנים, ובכך לקדם את התחרות בתחום הציוד הסלולרי, לרווחת הצרכנים.

“בשנת 2017 תוקן הצו, לאחר שנצבר ניסיון במשרד בנוגע ליישומה של הרפורמה. תיקון הצו נועד להקל עוד על הנטל הבירוקרטי המוטל על יבואנים וסוחרים בציוד קצה רט”ן, להרחיב את היקף הפטור הקבוע בצו, ולקדם את האינטרס הציבורי – בין היתר בהתאם להחלטת הממשלה שעניינה הגברת התחרות וייעול תהליכי האסדרה בתחום הייבוא (החלטה מס’ 2318 מחודש דצמבר 2014). בצד ההקלות נקבעו לקבוע סמכויות שונות למנהל הנוגעות לדיווח ולפיקוח אודות קיום תנאי הפטור.

עיקר השינויים בצו היו:

(א) הרחבת הפטור כך שיכלול גם ציוד שאינו חדש;

(ב) מתן פטור מלא מרישוי לפי הפקודה (כלומר מרישיון סחר) לסוחרים ובעלי חנויות בישראל, וצמצום חובת הרישום ליבואנים מסחריים בלבד של הציוד;

(ג) קביעה של חובת דיווח רבעונית ליבואנים של הציוד;

(ד) הקניית סמכויות למנהל בכל הנוגע לציוד מסוכן שאינו עומד בתנאי הפטור;

(ה) עיגון מפורש של סמכות המנהל לבטל או להתלות את הפטור הניתן ליבואנים מטעמים המפורטים בצו, לרבות אי עמידה בהוראות הצו;

(ו) תיקונים נוספים הנוגעים בין היתר להשקת תדרים בטכנולוגיה סלולרית חדשה (“דור 4”) ובטכנולוגיות סלולריות עתידיות.

(ז) נוספה חובת סימון של יבואנים לציוד שאינו חדש, במילים “מכשיר שאינו חדש”. תכלית ההוראה היא צרכנית מעיקרה, על מנת לאפשר ללקוח לדעת כי המכשיר שעומד למכירה אינו חדש.

התיקונים המוצעים כעת:

בחודש אפריל 2018 נכנס לתוקף תיקון נרחב לפקודת הטלגרף האלחוטי [נוסח חדש], התשל”ב -1972, ובין היתר נעשו בה שינויים בכלל כך הנוגעים לצו: נקבעה הגדרה חדשה ל’מנהל’, וסעיף 5 לפקודה נוסח מחדש באופן שמייחד אותו לפטור לעוסק בסחר בציוד קצה שהוא ציוד רדיו טלפון נייד. בהתאמה, מוצע להתאים את הגדרת ‘המנהל’ בצו להגדרה שנקבעה בפקודה, אשר תואמת את המבנה הארגוני הנוכחי של המשרד.

סעיף 2 לצו מונה את התנאים למתן פטור מרישוי לציוד קצה רט”ן. סעיף 2(1) קובע כי אחד התנאים הוא כי ‘בציוד מתקיימות דרישות הדירקטיבה האירופית Directive 1999/5/EC, והוא נושא סימון המעיד על כך’. נוכח החלפת הדירקטיבה האמורה בשנת 2017 בדירקטיבה עדכנית, מוצע לתקן את הצו בהתאם.

סעיף 8ג לצו שעניינו חובת סימון ציוד קצה שאינו חדש קובע כי: ‘יבואן שקיבל אישור פטור וייבא ציוד קצה שאינו חדש, יסמן באופן גלוי וברור על גבי הציוד את המילים ‘מכשיר שאינו חדש’.’ סעיף זה נוסף לצו בתיקון משנת 2017, ותכליתו הייתה להביא לכך כי יבואנים יסמנו את המכשירים שאותם הם מייבאים, במידה ואינם חדשים.

לצד זאת, סעיף 8(א) לצו הגנת הצרכן (סימון טובין), תשמ”ג – 1983, קובע כי טובין המפורטים בתוספת הרביעית לצו האמור, ובכללם מצרך מוחדש יסומן בטרם ייובא באמצעות המילה ‘מוחדש’ ותאריך החדשתו. לעניין זה, מצרך מוחדש הינו מוצר שהיה בשימוש הצרכן, הוחזר ליצרן או ליבואן ונארז בידו מחדש לשם מכירתו (סעיף 1).

חובת הסימון על פי צו הגנת הצרכן חלה על היבואן ועל העוסקים, אך היא רחבה יותר – הן לעניין סוג המוצרים הדרושים סימון, והן לעניין דרישת הסימון – הכוללת את המילה ‘מוחדש’ וכן את תאריך ההחדשה.

מאז תיקון צו התקשורת בשנת 2017 נתקבלו בידי המשרד פניות שונות להבהיר מה הדין החל, ומה היחס בין הוראות הצו לבין הוראות צו הגנת הצרכן. לאחר בחינה של הנושא התברר כי הכפילות אינה משרתת את התכלית שעומדת בבסיס חובת הסימון, ואף עלולה להטעות את היבואנים והעוסקים, ולפיכך מוצע למחוק את סעיף 8ג מצו התקשורת ולהסתפק בחובת הסימון הכללית הקבועה בצו הגנת הצרכן לעניין מוצרים מוחדשים.

סעיף 8 לצו קובע כי יבואן שקיבל אישור פטור נדרש למסור למנהל דיווח רבעוני ובכלל כך רשימה של סוגי ציוד הקצה שייבא מכוח אישור הפטור ברבעון שקדם למועד הדיווח, לרבות דגם, שם יצרן הטכנולוגיה ותחומי התדרים שבהם פועל הציוד האמור, לפי הטופס שבתוספת לצו. מוצע לתקן את סעיף 8א ואת התוספת לצו, באופן שיצמצם את תדירות הדיווח הנדרש מדיווח רבעוני לדיווח חצי-שנתי, אשר די בו על מנת שהמשרד יוכל לעקוב אחר אופן יישום הצו.

■ באשר להצעת חוק הדואר (תיקון מס’ 12), פירסמתי על כך כאן באתר ידיעה ב- 30 בנובמבר 2018 בה ציינתי כי הדיון יתקיים ב- 5.12.2018. אלא שהדיון נדחה ל- 1.1.2019 אולם ככל הנראה בעקבות ההחלטה על הקדמת הבחירות נכנסת וועדת הכלכלה ל’מרתון’ של דיונים כדי לאשר הצעות חוק ותקנות רבות ככל הניתן עד למועד בו לא ניתן יהיה לקיים עוד ישיבות של הוועדות בעקבות התפזרות הכנסת. לפיכך מועד הדיון הוקדם למחר, 27.11.2018.