ועדת החינוך בכנסת תדון בשבוע הבא בנושא “אי השוויון בין תלמידי החינוך הטכנולוגי במשרד הכלכלה ובין תלמידי החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך”

הבהרה: ב- 9.12.2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה לפיה ועדת החינוך, התרבות והספורט בכנסת בראשות ח”כ יעקב מרגי תדון ביום שני (10.12.2018) בנושא “אי השוויון בין תלמידי החינוך הטכנולוגי במשרד הכלכלה ובין תלמידי החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך”.

אלא שבינתיים נדחה הדיון והוא יתקיים בוועדה ביום רביעי הבא (19.12.2018).

להלן מובא שוב תוכן הידיעה במקור (בהשמטות קלות):

מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ”מ) פירסם מסמך חדש שכותרתו “מבט על החינוך הטכנולוגי-מקצועי“. המסמך נכתב ע”י אתי וייסבלאי ואושר ע”י הודיה קין מנהלת מרכז המחקר והמידע ויובל וורגן ראש צוות.

“במסגרות החינוך הטכנולוגי-מקצועי לתלמידים ובני נוער בישראל למדו בשנת הלימודים תשע”ח 2018/2017)) כ- 165,500  תלמידים, ומהם כ- 155,000 תלמידי בתי-ספר של משרד החינוך וכ- 10,500 תלמידים בבתי-ספר מקצועיים של האגף להכשרה מקצועית במשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים.

“בשלושה העשורים האחרונים התחוללו בחינוך הטכנולוגי-מקצועי לתלמידי תיכון בישראל תמורות מהותיות על רקע ביקורת חברתית שנמתחה עליו בעשורים הראשונים לקיומה של המדינה.

“למרות זאת נמשכת מחלוקת סביב מעמדו ומידת הצלחתו בהשגת מטרותיו ועולות טענות שהוא פוגע בשוויון ההזדמנויות של הלומדים בו.

“משרד החינוך ומשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים הם שני המשרדים הממשלתיים העיקריים העוסקים בהכשרה מקצועית-טכנולוגית של בני נוער בישראל ובהכנתם לשוק העבודה.

“במסמך זה, שנכתב עבור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, נביא נתונים מקיפים על מוסדות לימוד ותלמידים במסגרות החינוך הטכנולוגי-מקצועי – במערכת החינוך העל-יסודי ובבתי הספר המקצועיים של משרד העבודה והרווחה – ועל הישגי תלמידים במסגרות החינוך המקצועי-טכנולוגי לרבות זכאות לבגרות והסמכות בחינוך הטכנולוגי.

“כמו כן יובאו ממצאי מחקרים העוסקים בלימודי המשך ובהשתלבותם של בוגרי מסגרות החינוך הטכנולוגי-מקצועי בשוק העבודה. נוסח קודם של המסמך, שאינו כולל נתונים ממשרד החינוך על זכאות לבגרות וזכאות לתעודות הסמכה פורסם באוגוסט 2018”.

בין הממצאים העיקריים במסמך:

+ רובו הגדול של החינוך המקצועי-טכנולוגי מתקיים בבתי-ספר בחינוך העל-יסודי שפועלים על פי חוק לימוד חובה, התשי”ט – 1949. במסלול זה נעשתה בעשורים האחרונים רפורמה מקיפה שנכללו בה ביטול של ההסללה הכפויה ומתן גמישות רבה יותר בבחירת מקצועות הלימוד ובגישה לבחינות הבגרות. למרות זאת נמשך הדיון הציבורי במעמדו. דו”ח מקיף על החינוך הטכנולוגי בישראל שפרסם ארגון ה- OECD בעת האחרונה עמד על החולשה של החינוך הטכנולוגי בישראל בהיבטים של הכשרה מעשית.

+ במסגרות החינוך הטכנולוגי במערכת החינוך העל-יסודי למדו 902,154 תלמידים בשנת הלימודים תשע”ח (2017/2018) שהם 39% מן התלמידים בחינוך העל-יסודי. 51.5% מתלמידי החינוך הטכנולוגי הן בנות, ו- 29.3% הם תלמידי החינוך הערבי.

+  תלמידי מסגרות החינוך הטכנולוגי לומדים בכעשרים מגמות מקצועיות. נהוג לחלק מגמות אלה לשלושה סוגים מרכזיים: מגמות הנדסיות, מגמות טכנולוגיות ומגמות תעסוקתיות. עם זאת, משרד החינוך מתנגד לחלוקה זאת ואינו עושה בה שימוש בפרסומיו.

+ בשנה האחרונה פורסמו שני מחקרים העוסקים בהשפעות החינוך הטכנולוגי על הצלחתם של בוגריו בשוק העבודה. בניתוח שהתפרסם במסגרת הסקירה השבועית של משרד האוצר בנובמבר 2017 נמצא ששכרם של בוגרי המגמות ההנדסיות בחינוך הטכנולוגי גבוה משכרם של בוגרי החינוך העיוני שיש להם מאפיינים דומים, אך שכרם של בוגרי המגמות התעסוקתיות נמוך יותר. במחקר של בנק ישראל שפורסם בדצמבר 2017 נמצא כי לפתיחת מגמות טכנולוגיות ביישובים ערביים בשנות ה- 90 הייתה השפעה חיובית על צמצום הנשירה, אך היא לא השפיעה על שיעור הזכאות לבגרות, על שיעור המועסקים ועל רמת ההכנסה בקרב הבוגרים.