וועדת השרים לחקיקה תדון בראשון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט)

וועדת השרים לענייני חקיקה תדון בישיבתה הקרובה (ראשון, 17.12.2017) בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט).

ב- 5 בדצמבר פירסמתי ידיעה כאן באתר לפיה נשיאות הכנסת אישרה ב- 4.12.2017 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/4808/20) של חברי הכנסת מכלוף מיקי זוהר, משה גפני ומיקי רוזנטל.

בדברי ההסבר להצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (פעילות תאגידים זרים בישראל באמצעות האינטרנט), התשע”ח –2017 נאמר כי “סעיף 2 לפקודת מס הכנסה קובע כי אדם תושב ישראל שהכנסתו הופקה או נצמחה בישראל או מחוץ לישראל ועל תושב חוץ שהכנסתו הופקה או נצמחה בישראל – לשלם מס הכנסה.

“ואולם, הפקודה אינה מתייחסת למיסוי של חבר בני אדם שהוא תושב חוץ שהכנסתו הופקה או נצמחה מפעילות עסקית המתבצעת ברשת האינטרנט במסגרת שירותים הניתנים באינטרנט ללקוחות בישראל.

“כיום, קיימים תאגידים זרים שמקורם מחוץ לישראל ופעילותם העסקית מתנהלת במרחב הדיגיטלי הישראלי. תאגידים אלו מספקים שירותי תוכן, פרסום ומידע עבור הציבור הישראלי. מחד גיסא, התאגידים הזרים מרוויחים סכומי עתק משירות שניתן ללקוחות בישראל, ומחזיקים במאגרי מידע עצומים, ומאידך גיסא, הם אינם משלמים מסים עבור הכנסותיהם.

“בשנים האחרונות רשת האינטרנט מתפתחת במהירות והופכת להיות חלק בלתי נפרד מחייהם של אזרחי המדינה. בתחומי חיים שונים, כפי שאנו מכירים אותם, חלו תמורות ושינויים מהותיים בעקבות התפתחותה המואצת של הזירה הדיגיטלית. הציבור משתמש בשירותי האינטרנט באופן שוטף על מנת לבצע פעולות כגון ביצוע עסקאות, פעולות מסחר, חיפוש מידע ואף בידור בשעות הפנאי.

“כפועל יוצא, נוצר מרחב דיגיטלי-כלכלי עצמאי שחורג מגבולותיה של המדינה ובמקרים רבים נשלט ומנוהל על ידי תאגידים זרים במישרין או בעקיפין באמצעות חברות וקבלני משנה או נציגיהם. עסקאות ושירותים ברשת האינטרנט מתבצעים היום בצורה שוטפת, אך התאגידים הזרים המספקים את השירותים אינם כפופים לדיני המס בישראל.

“תאגידים זרים הפועלים במרחב האינטרנטי והדיגיטלי של מדינת ישראל מנגישים ומייעדים את פעילותם העסקית לציבור הישראלי. הם מוכרים מוצרים ללקוחות בישראל, מייצרים תכנים עבור הציבור הישראלי, מקימים אתרי אינטרנט בשפה העברית, ומעניקים שירותים שונים עבור האזרח הישראלי.

“המשתמשים בשירותים הדיגיטליים מצויים כיום על תקן ‘לקוח שבוי’. כלומר, אין ביכולתם לבצע את עסקאותיהם במסגרת אחרת, ולכן הם נאלצים להשתמש בשירותים שניתנים על ידי התאגידים הזרים בלבד. על כן, התאגידים הזרים מגדילים את כוח השפעתם, יוצרים מונופול בתחום פעילותם ושולטים במאגרי מידע חשובים. פעילותם העסקית של התאגידים הזרים תקעה יתד בגבולות מדינת ישראל, וכן הם נהנים מהיעדר פיקוח החוק הישראלי.

“המצב בישראל אינו שונה מהמצב במדינות אחרות בעולם. בארה”ב, מקום מושבם של תאגידים רבים המספקים שירות במדיה הדיגיטלית המקוונת, מתחילים לגלות סימני התעוררות לגבי הצורך בהסדרת מיסוי התאגידים.

“לפיכך, מוצע לקבוע כי חבר בני אדם שהוא תושב חוץ שעוסק במתן שירות דיגיטלי בישראל, באמצעות מקום עסקים קבוע או באמצעות קיומו של סוכן תלוי – יראו את הכנסתו כאילו הופקה או נצמחה בישראל כאמור בסעיף 2 לפקודה. כמו כן, מוצע לקבוע הגדרות לתיבה ‘מקום עסקים קבוע’ ולתיבה ‘סוכן תלוי’ שמקשרות בין התאגיד הזר ובין שירותיו הדיגיטליים הניתנים באופן מקוון בישראל”.