וועדת השרים לחקיקה דחתה הצעת חוק פרטית העוסקת בהפסקת שיטת ההעסקה הקבלנית

וועדת השרים לענייני חקיקה דחתה לאחרונה הצעת חוק פרטית העוסקת בהפסקת שיטת ההעסקה הקבלנית. אתר השירותים והמידע הממשלתי מדווח על החלטה מספר חק/2924 של ועדת השרים לענייני חקיקה מיום 21.01.2018 אשר צורפה לפרוטוקול החלטות הממשלה וקבלה תוקף של החלטת ממשלה ביום 08.02.2018 ומספרה הוא 3526 (חק/2924). לשון ההחלטה: בהתאם לסעיף 66 בתקנון לעבודת הממשלה – להתנגד להצעת חוק הפסקת שיטת ההעסקה הקבלנית, התשע”ז – 2017 של חה”כ עמיר פרץ (פ/3840).

■ ב- 3.2.2018 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה:

וועדת השרים לענייני חקיקה תדון בישיבתה ביום ראשון הקרוב (4.2.2018) בהצעת חוק פרטית: העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – תחולת החוק על עובדי מחשוב).

בדברי ההסבר להצעת החוק [פ/4444/20] של חברי הכנסת אילן גילאון ועמיר פרץ נאמר: “על-פי דו”ח הרשות לחדשנות שהוגש ב-22.6.2016 לראש הממשלה, בעשור הקרוב יחסרו בישראל 10,000 מהנדסים ומתכנתים. הנסיגה הזו בתחום שבו ישראל מצטיינת נובעת מ’בריחת מוחות’ מהסוג הפשוט ביותר: עובדי מחשוב שאינם מרוצים מהתנאים ומהגנתה של המדינה עליהם, עוזבים את הענף או ממשיכים לעסוק בתחום במדינה אחרת.

הצעת חוק זו נועדה לבטל עוול היסטורי שנקבע בחוק ההסדרים בשנת 2002, שהחריג עובדי מחשוב מההגנות של השוואת תנאים והחשבתם כעובדי המעסיק בפועל בהעסקה ממושכת לפי חוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם. בדיון בשנת 2002, נאמר שעובדי המחשוב נהנים מתנאי העסקה מועדפים, ולכן ההעסקה הקבלנית היא למעשה לטובתם. במציאות של שנת 2017, זה כבר אינו המצב. עובדי ענף המחשוב סובלים מאי ביטחון תעסוקתי, הם מפוטרים חדשות לבקרים, נפלטים משוק העבודה בהגיעם לגיל 45, ועובדים כתף אל כתף עם עובדי מחשוב בהעסקה ישירה, אך בתנאים פחותים.

התפיסה המעוותת של עובדי המחשוב, כפי שהיא מתבטאת בסעיף 13א לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ”ו – 1996, היא בין הגורמים העיקריים למחסור בכוח האדם בתחומים אלו. התפיסה הגורסת כי עובדי המחשוב מועסקים בשכר גבוה ולכן אינם זקוקים להגנת המדינה מתעלמת בבוטות מהעובדה כי לחלקם הגדול תנאים סוציאליים המזכירים את אלו של עובדי הניקיון. עובדי ההיי-טק מתמודדים עם גלי פיטורים עולמיים, משברים כלכליים תכופים ותוחלת חיים מקצועית קצרה, וזקוקים להגנה על זכויותיהם.

לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רק 11.1% מהעובדים בתחום ההייטק הם מבוגרים מעל גיל 55. הענף הזה מאופיין בחוסר ביטחון תעסוקתי מן הבולטים במשק, ועובדים רבים מדווחים כי הם חווים את איום האפשרות לפיטורים באופן יום-יומי. עובדים בתחום ההיי-טק המאבדים את מקום עבודתם לאחר גיל 45 מתקשים למצוא עבודה חדשה, ומקומות העבודה שלהם, שאינם מעסיקים אותם ישירות, אינם לוקחים אחריות על עתידם המקצועי של העובדים שהקדישו להם את מיטב שנותיהם.

המאבק נגד רמיסת זכויות העובד ומהלכי פיטורים ללא הבחנה אינו נחלתם הבלעדית של עובדי מפעלים קשי-יום באזור הפריפריה הרחוקים. אל לנו לפגוע בעובדי המחשוב המוכשרים והחשובים על סמך סטריאוטיפים ודעות קדומות חסרות כל בסיס. הצעת חוק זו נועדה להחיל את ההוראות החשובות הנוגעות להשוואת תנאים של עובדי הקבלן גם על עובדי המחשוב, ותמנע את האפליה השגויה והמחפירה של אוכלוסיית עובדים זו.

* הצעת חוק זהה הונחה על שולחן הכנסת העשרים על ידי חברי הכנסת אילן גילאון ועמיר פרץ (פ/4084/20) והוסרה מסדר היום ביוני 2017.

■ ב- 24.7.2017 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה הייתה “נשיאות הכנסת אישרה הנחת הצע”ח פרטית: העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם (תיקון – תחולת החוק על עובדי מחשוב”.