הרשות להגנת הפרטיות פירסמה מסמך מדיניות בנושא היבטי הגנת הפרטיות במסגרת שימוש ביישומונים לתשלום ולתיקוף השימוש בשירותי תחבורה ציבורית

הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים פירסמה (13.7.2020) מסמך מדיניות בנושא היבטי הגנת הפרטיות במסגרת שימוש ביישומונים (אפליקציות) לתשלום ולתיקוף השימוש בשירותי התחבורה הציבורית.

בהקדמה למסמך נאמר כי “בשנים האחרונות, וכחלק מהשימוש ההולך וגובר בטכנולוגיות מידע לקידום היבטים של ‘תחבורה חכמה’ בארץ ובעולם, אנו עדים להתפתחות השימוש ביישומונים (אפליקציות) לתשלום ולתיקוף השימוש באמצעי תחבורה ציבורית כגון אוטובוסים, רכבת ורכבת קלה.

“ככלל, השימוש בטכנולוגיות מידע לקידום היבטים של תחבורה חכמה בכלל, ובמסגרת שימוש בתחבורה ציבורית בפרט, הוא מבורך. שימוש זה עשוי להביא לשיפור יעילות השימוש באמצעי התחבורה הציבורית ואף להוזלת העלויות הכרוכות בו.

“עם זאת, שימוש שכזה עלול גם להיות כרוך בפגיעה קשה בפרטיותם של משתמשי התחבורה הציבורית, שחלק ניכר מהם הם למעשה ‘קהל שבוי’ שאין בידיו האפשרות שלא להשתמש בשירותים אלו. תחבורה ציבורית הינה שירות ציבורי חיוני, המבטא את חובתה של המדינה לאפשר לאזרחיה לממש את חופש התנועה שלהם במרחב הציבורי. “לאור האמור, ובהינתן ששימוש ביישומונים בהקשר הנדון כרוך באיסוף ועיבוד מידע אישי רב ורגיש, עמדת הרשות להגנת הפרטיות היא כי השימוש ביישומונים אלו צריך להיעשות תוך מתן התייחסות מעמיקה להיבטים של הגנה על פרטיות וכן הגנה על המידע האישי שנאסף,

“יודגש כבר כעת כי לגישת הרשות, עצם השימוש ביישומונים לתשלום ולתיקוף שימוש בתחבורה ציבורית אינו פסול שלעצמו. עם זאת, שימוש זה צריך להיעשות בצורה סבירה, שקופה והמאזנת כראוי בין הצורך להשתמש במידע על אודות משתמשים לבין ההגנה על פרטיותם. כפי שיפורט בהמשך, דגש מיוחד יש לשים בהקשר זה על סוגיית ההסכמה ועל מתן חלופה אנונימית לשימוש בשירותי תחבורה ציבורית, אם במסגרת היישומונים, ואם במסגרת חלופית אחרת”.

בין היתר נאמר בהמשך המסמך כי “ככלל, השימוש ביישומונים לתשלום ולתיקוף שימוש בתחבורה ציבורית הוא לגיטימי ואין בו, שלעצמו, בכדי להוות פגיעה בפרטיות. עם זאת, שימוש זה צריך להיעשות תוך מתן התייחסות מעמיקה להיבטי פרטיות ואבטחת מידע, ותוך שימת דגש על סוגיית ההסכמה. התייחסות זו רצוי שתעשה כבר בשלב התכנון הטכנולוגי וטרם השימוש ביישומונים.

“השימוש ביישומונים לתשלום ולתיקוף שימוש בתחבורה ציבורית מעלה מספר סוגיות הנוגעות לפרטיות ולאבטחת מידע”.

“[…] עמדתה העקרונית של הרשות להגנת הפרטיות היא כי פרטיות אינה מהווה חסם בפני השימוש באמצעים דיגיטליים המבקשים להביא לייעול השירותים הציבוריים ולחסכון במשאבי הציבור. עם זאת, קידום אמצעים דיגיטליים ויישומם צריך להיעשות בצורה הוגנת, מאוזנת, סבירה, בטוחה ושקופה, תוך מתן התייחסות מעמיקה להיבטים של הגנה על פרטיות. זאת במיוחד כאשר מדובר באמצעים דיגיטליים האמורים להיות מיושמים למתן ולהספקת שירותים ציבוריים חיוניים.

“ככלל, השימוש ביישומונים לתשלום ותיקוף שימוש בתחבורה ציבורית אינו פסול מיסודו ואין בו, שלעצמו, בכדי להוות פגיעה בפרטיות. עם זאת, לאור היות התחבורה הציבורית שירות ציבורי חיוני, לאור האתגרים שפורטו קודם לכן, ובמיוחד לאור העובדה כי במקרים רבים לא עומדות בפני היחיד חלופות אחרות פרט לשימוש בשירותי תחבורה ציבורית – הרי שיש להקפיד כי השימוש ביישומונים לתשלום ולתיקוף שימוש בתחבורה ציבורית ייעשה תוך הגנה על פרטיות המשתמשים”.

בפיסקה האחרונה של המסמך אומרת הרשות להגנת הפרטיות כי “כפי שפורט במסמך זה, דגש מיוחד יש להעניק בהקשרים אלו לסוגיית ההסכמה של משתמשי היישומונים ולחלופות העומדות בפני הציבור ביחס לשימוש בהם. כפי שצויין, קיימת חשיבות רבה לכך שבפני המשתמשים תעמוד תמיד חלופה פשוטה וסבירה לשימוש בשירותי תחבורה ציבורית באופן אנונימי, קרי שאינו מחייב הזדהות ועיבוד מידע רגיש על אודות מיקומו של הפרט במרחב הציבורי. נקודה זו מדגישה את חשיבותו של העיצוב המוקדם לפרטיות. הטמעה של היבטי פרטיות כבר בשלב תכנון האמצעי הטכנולוגי – כמו לדוגמה תכנון היישומונים באופן שיאפשר שימוש אנונימי בהם למי המבקש לעשות כן – מאפשרת מתן התייחסות מעמיקה לסוגיות של פרטיות ומצמצמת את האפשרות לפגיעה בפרטיות בשלבים מאוחרים יותר של הפעלת האמצעי ויישומו.  כפי שצוין, תהליך זה קריטי במיוחד ביחס לאמצעים טכנולוגיים האמורים לפעול במסגרת הספקת שירות ציבורי חיוני, ושיישומם כרוך באיסוף ועיבוד מידע אישי”.

[הערה: כל ההדגשות – במקור].