הרלב”ד מפרסמת את הדו”ח: “שימוש בסמרטפון בעת נהיגה – סקר עמדות ודיווח על התנהגות, 2018-2019”

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב”ד) פירסמה (6.1.2020) את הדו”ח: “שימוש בסמרטפון בעת נהיגה – סקר עמדות ודיווח על התנהגות, 2018-2019”. הדו”ח נכתב ע”י גל סורוקר ועדי ברמניס.

משנת 2018 ערכה הרלב”ד שני סקרים בקרב נהגים יהודים וערבים, במטרה להתחקות אחר תדירות השימוש ולהבין את הגורמים לשימוש בסמרטפון בעת נהיגה. עבור האוכלוסייה היהודית מוצגים בדו”ח הנוכחי נתונים לשנים 2019-2018 ואילו עבור האוכלוסייה הערבית מוצגים הנתונים עבור 2019 בלבד.

בהודעה שפורסמה לרגל הפצת הדו”ח אומרת הרלב”ד כי “שימוש בסמרטפונים בעת נהיגה הוא אחד מגורמי הסיכון המשמעותיים בבטיחות בדרכים, מאחר והוא נפוץ מאוד והשלכותיו חמורות. מסיבה זו, הנושא נמצא בלב עבודת הרלב”ד.

“מן הממצאים עולה כי בקרב האוכלוסייה היהודית, יותר מ- 90% סבורים כי קריאת או כתיבת הודעות בעת נהיגה היא מסוכנת; כ- 60% מהנהגים היהודים דיווחו כי הם מרגישים שמקובל במידה כלשהי שנהג יקרא או יכתוב הודעות בעת נהיגה באזור מגוריהם; כ- 40% מהנהגים היהודים דיווחו שהם קוראים הודעות בעת נהיגה ו- 23% שהם כותבים הודעות. כשליש מהנהגים היהודים חושבים שיתפסו על ידי גורמי האכיפה (כ- 30%), אך אם יתפסו, כ- 80% סבורים שייענשו. יותר מ- 80% מהנהגים היהודים השיבו כי הם מסוגלים להימנע מקריאה או כתיבת הודעות בעת נהיגה. לא היה הבדל מובהק בתפיסות אלו בין שנת 2018 לשנת 2019.

“בקרב האוכלוסייה הערבית 96% סבורים כי קריאת או כתיבת הודעות בעת נהיגה היא מסוכנת; כ- 40% מהנהגים הערבים דיווחו כי הם מרגישים שמקובל במידה כל שהיא שנהג יקרא או יכתוב הודעות בעת נהיגה באזור מגוריהם; 22% מהנהגים הערבים דיווחו שהם קוראים הודעות בעת נהיגה ו- 16% שהם כותבים הודעות; כשליש מהנהגים הערבים חושבים שיתפסו על ידי גורמי האכיפה (שיעור של כ- 30%), אך אם יתפסו, כ-  80% סבורים שיענשו; מעל 80% מהנהגים הערבים השיבו כי הם מסוגלים להימנע מקריאה או כתיבת הודעות בעת נהיגה.

“בבדיקת הגורמים המשפיעים על קריאת הודעות בעת נהיגה, נמצא כי ככל שנהגים מבוגרים יותר, כך הם מעריכים יותר את מסוגלותם להימנע מקריאת הודעות, ומתכוונים פחות להשתמש בסמרטפון בזמן הנהיגה, וזה משפיע על כך שהסבירות כי יקראו הודעות בזמן הנהיגה פוחתת באופן מובהק, הן בקרב יהודים והן בקרב ערבים.

“נכונות זו להשתמש בסמרטפון בנהיגה גבוהה ביותר בקרב נהגים ערבים ויהודים כאשר הם מוטרדים מנושאים שקשורים לביתם ומשפחתם. מהמחקר עולה כי אם ברצוננו להפחית את נכונותם של הנהגים הישראלים להשתמש בסמרטפון, עלינו לנסות ולעצב את תדמית השימוש בסמרטפון בעת הנהיגה כלא נורמטיבית, ולשפר את תפיסת המסוגלות של הנהגים להימנע ממנו.

“כמו כן, עלינו להשקיע מאמצים בשיפור מסוגלותם בפועל של נהגים להימנע משימוש בסמרטפון בעת הנהיגה, ובמיוחד במצבים בהם הם טרודים מנושאים משפחתיים. ההשפעה החזקה שנמצאה בסקר לגיל הנהג על נכונות נהגים להשתמש בסמרטפון בזמן הנהיגה מצביעה על כך שכדאי למקד מאמצים אלו דווקא בנהגים צעירים.

“בנוסף, בניתוח תוצאות סקר מדד הבטיחות לא נמצא קשר ישיר בין תפיסות לגבי חומרת הענישה לבין נטייה להשתמש בסמרטפון בנהיגה. לעומת זאת, נמצא כי תפיסת ההרתעה הנוצרת על ידי גורמי האכיפה משפיעה על התנהגות הנהגים בעיקר דרך השפעתה על נורמטיביות ההתנהגות.

“בנוסף, ניכר כי ישנה תמיכה להכנסה וולונטרית של אמצעי טכנולוגי שלא מאפשר קריאה או כתיבת הודעות. מנגד, ישנה התנגדות רבה להחרמת הרכב בעת שימוש לא חוקי בטלפון בעת נהיגה. תוצאות אלו נכונות הן לאוכלוסייה הערבית והן לאוכלוסייה היהודית”.

בהודעת הרלב”ד נכללות ארבע המלצות שיש לקדם כדי להתמודד עם השימוש בטלפון בעת נהיגה:

(1) העמקת המחקר על מוטיבציות של אנשים להשתמש בסמרטפון והכלים המשפרים את מסוגלותם ונכונותם להימנע מכך, על מנת שניתן יהיה למקד את פעילות ההסברה וההמלצות לציבור באופן היעיל ביותר.

(2) הגברת ההסברה תוך התמקדות בנהגים צעירים, במאמץ להוריד את נכונותם להשתמש בסמרטפון בזמן הנהיגה ולתת להם כלים לפעול בהתאם. לצורך כך עלינו להעצים את התפיסה בקרב ציבור הנהגים, בעיקר הצעירים, כי שימוש בסמרטפון בעת הנהיגה הוא מסוכן, לא אחראי, בר מניעה ולא-נורמטיבי.

(3) עידוד ותמרוץ הציבור להתקין ולהשתמש באמצעים טכנולוגיים המגבילים את השימוש בסמרטפונים בעת הנהיגה ומשפרים את מסוגלותם ונכונותם להשתמש בהם.

(4) יצירת אקלים חברתי שלילי כלפי שימוש בסמרטפונים בעת הנהיגה באמצעות הגברת האכיפה ונראותה.