הצעת החלטה בממשלה: “תוכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית”; את התוכנית מציעים רה”מ ושרי האוצר והדיגיטל

הממשלה תצביע בישיבתה הקרובה (א’, 26.7.2020) על “תוכנית להאצת השירותים הדיגיטליים לציבור ולקידום הלמידה הדיגיטלית”; את התוכנית מביאים ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האוצר ישראל כץ ושר הדיגיטל הלאומי דוד אמסלם. ההחלטה: “עקב משבר נגיף קורונה והשינוי באורחות החיים של תושבי המדינה ובמטרה לשפר את השירות הממשלתי והציבורי ולהקל על הנטל הבירוקרטי באמצעות שירותי דיגיטליים”. כך דיווחתי בחלון המבזקים של האתר ביום חמישי, 23.7.2020, בשעה 17:00.

בפרק הרקע נאמר כי “במהלך דצמבר 2019 החל נגיף SARS-COV-2 (נגיף קורונה החדש) את התפשטותו הראשונה בעיר ווהאן במרכז סין ולאחר מכן תוארה התפשטות של התחלואה לכל המחוזות בסין וכן לקומות אחרים בעולם, ישראל בכללם. בעקבות ההכרזה על המחלה כמחלה מידבקת מסוכנת ע”י שר הבריאות, ננקטו ע”י משרדי הממשלה צעדים משמעותיים לצורך מניעת התפשטות המחלה. בכלל זה קבעה הממשלה הוראות שונות אשר מגבילות בין היתר את האפשרות למפגשים פיזיים בין גופים ציבוריים לבין הפרט. מטרת החלטה זו היא לספק מענה דיגיטלי איכותי לצרכים שהתחדדו בעקבות הטלת ההוראות כאמור, בשני התחומים הבאים: האצת השירותים הדיגיטליים לשיפור וקידום הלמידה הדיגיטלית”.

תמצית ההצעה:

+ מוצע להאיץ את קידום התהליכים הנדרשים לצורך מתן שירותים דיגיטליים לציבור ולקדם פיתוח ושידרוג של תשתיות ותכנים ללמידה דיגיטלית.

+ במסגרת זאת, מוצע להאיץ את פיתוח האיזור האישי הממשלתי לאזרחים ולעסקים, תוך שימת דגש על ארגון השירותים הניתנים ע”י גופים ציבוריים סביב צרכי הלקוח, ככל הניתן עפ”י אירועי חיים. כן מוצע לגבש תוכנית שתיתן מענה גם לאוכלוסיות חסרות אוריינות דיגיטלית אן חסרות אמצעים דיגיטליים מתאימים, המתקשות לצרוך את שירותי הממשלה באפיקים דיגיטליים.

+ בנוסף, מוצע לקבוע הוראות שונות שמטרתן לקדם את מדיניות ask once, כפי שנקבעה בהחלטת ממשלה מס’ 1933 מיום 30 באוגוסט 2016, שעניינה שיפור העברת המידע הממשלתי והנגשת מאגרי מידע ממשלתיים לציבור.

+ עוד מוצע להרחיב את אפשרויות התשלום לגופים ציבוריים באופן דיגיטלי, לבצע התאמות נדרשות במערכת ההזדהות הממשלתית על-מנת שתוכל לשמש גופים נוספים במגזר הציבורי ובמשק, כמו גם תושבים נוספים, ועוד פעולות נוספות.

+ לבסוף, במסגרת קידום הלמידה הדיגיטלית, מוצע לקדם פיתוח ושידרוג של תשתיות ותכנים ללמידה דיגיטלית במכללות טכנולוגיות ובמוסדות להשכלה גבוהה ובהכשרות המקצועיות”.

בין היתר, בפרק העוסק ב”האצת השירותים הדיגיטליים לציבור” מדובר על “האצת פיתוח האיזור האישי הממשלתי לאזרחים ועסקים” האמור לעלות לאוויר עד 31 באוגוסט 2020. “יובהר כי בשלב זה כלל המידע והנתונים שיוצגו באיזור האישי לא ייאספו ויישמרו במאגר מידע ברשות התקשוב הממשלתי במשרד הדיגיטל. ככל שיוקם מאגר לצורך שמירת מידע כאמור הדבר ייעשה רק לאחר בחינת היבטי הפרטיות”.

עד ליום 30.6.2021 צפוי לעלות יישומון המותאם למכשירים ניידים בו ניתן יהיה לצרוך את כלל השירותים שבאיזור האישי.

התקציב הכולל להחלטה זו מגיע ל- 279 מיליון ₪.

בהמשך הצעת ההחלטה נאמר כי “ההחלטה צפוייה לצמצם באופן משמעותי נטל בירוקרטי המוטל כיום על אזרחים ועסקים בקבלת שירותים מגופים ציבוריים, וכן לאפשר למידה דיגיטלית איכותית לשיפור ההון האנושי במשק, ובכך להביא לשיפור הפיריון במשק”.

ההתייחסויות בתוכנית לשיקולי הגנת הפרטיות והגנת הסייבר

“ביישום החלטה זו, לרבות במסגרת תכנון השירותים שיפותחו מכוח ההחלטה, יישקלו גם שיקולי הגנת הפרטיות, באופן שיצמצם את הפגיעה בפרטיות, ככל הניתן. ביישום ההחלטה יישקלו גם שיקולי הגנת הסייבר”, נאמר בהחלטה.

באשר ל’קשיים משפטיים ודרכי פיתרונם’ נאמר בהצעת ההחלטה: “התהליכים הדיגיטליים אותם מבוקש לקדם במסגרת הצעת ההחלטה מעלים סוגיות של הגנה על הפרטיות.

“בכל הנוגע להאצת השירותים הדיגיטליים הממשלתיים, ההחלטה ברובה מתבססת על התשתיות הקיימות ומטרתה רק להגדיל את השימוש בהן. מובן כי פעולות הצוותים והמשרדים שיבצעו את ההחלטה תהיינה כפופות לדיני הגנת הפרטיות ולסטנדרטים הנתונים כבר כיום. יחד עם זאת, ההצעה מבקשת להרחיב את השימוש בתשתיות הקיימות לצרכים שאינם ממשלתיים ועל כן מוצע כי הדבר ייעשה בהתייעצות עם הרשות להגנת הפרטיות או בשיתוף רשם הגורמים המאשרים, לפי העניין. בנוסף, מוצע להקים צוות שתפקידו לקבוע הוראות בדבר אופן השימוש בתשתיות מימשל זמין המוזכרות בהצעת ההחלטה (לרבות האיזור האישי, שרת הטפסים, שרת התשלומים, שדירת המידע הממשלתי ומערכת ההזדהות הלאומית) על-ידי גורמים חוץ-ממשלתיים. במסגרת עבודתו, ייתן הצוות האמור את דעתו גם לסוגיות מתחום הגנת הפרטיות.

“כמו כן מוצע לקבוע כי ביישום החלטה זו, לרבות במסגרת תכנון השירותים שיפותחו מכוח ההחלטה, יישקלו גם שיקולי הגנת הפרטיות והגנת הסייבר, באופן שיצמצם את הפגיעה בפרטיות, ככל הניתן.

“מכלול הוראות אלו יבטיח כי האצת השירותים הדיגיטליים וההתקדמות הטכנולוגית שתביא ההחלטה תיעשינה באופן שלא פוגע באופן בלתי מידתי בפרטיות”.