הפלסטיני שצילם את אירוע אלאור עזריה בין 50 העותרים לבגץ להורות לאלוף פקמ”ז וליועמ”ש איו”ש להסביר “מדוע לא יאסרו על חיילי צה”ל לדרוש מפלסטינים למסור מידע על פלסטינים אחרים שחשודים בעבירות ואשר הם עצמם לא היו עדי ראייה לביצוען”

15:47 11.12.2020

קטגוריות: משפט צבא וביטחון

לבית-המשפט העליון בשיבתו כבית-דין גבוה לצדק הוגשה לאחרונה עתירה לצו על תנאי העוסקת בתופעה של דרישת חיילי צה”ל מפלסטינים למסור מידע על פלסטינים אחרים שחשודים בעבירות שהם עצמם לא היו עדי ראייה לביצוען.

העתירה הוגשה באמצעות עו”ד איתי מק (העותר ה- 50) נגד מפקד פיקוד מרכז האלוף תמיר ידעי והיועץ המשפטי לאיזור יהודה ושומרון אל”מ אייל טולדנו.

בעתירה נאמר כי צה”ל אינו חולק כי קיימת כזו תופעה בגדה המערבית וטען בכתב הגנה שהגיש בבימ”ש השלום בירושלים במענה לפניית העותרים/ות שמותר לחיילי צה”ל לדרוש מפלסטינים לשתף פעולה בנסיבות אלה.

העותרים טוענים כי “מעבר לכך שעל פי הוראות הדין הבין-לאומי, צווי המפקד הצבאי של האזור והנחיות יועמ”ש איו”ש, אין לחיילי צה”ל כלל סמכות כזו, הרי שהדרישה של החיילים לשיתוף פעולה הינה מדרון חלקלק ועלולה להוביל להפעלת לחץ פיזי ונפשי פסול, וכן לפגיעה אסורה בחירות ובכבוד האדם. כמו-כן, הדבר עלול להוביל להפללת שווא של פלסטינים חפים מפשע מאחר שמשתפי הפעולה ירצו לקבל טובות הנאה או להשביע את רצון החיילים כדי שיניחו להם”.

“[…] מלכתחילה, לאור חוסר השוויון בין חיילי צה”ל לבין התושב הפלסטיני המקומי, אין לצפות כי לפלסטיני תהיה ‘בחירה חופשית’ אם למסור מידע או לא על פלסטיני אחר, ולכן האיסור על כך חייב להיות גורף”.

בין היתר, בעתירה פורטו שני מקרים כדוגמה לסכנת המדרון החלקלק – באחד, החיילים לקחו “כבני ערובה” חמור, עז וגדיים כדי לשכנע רועה צאן פלסטיני למסור מידע על נערים פלסטינים שלטענת החיילים הם חשדו שרצו לגנוב תרמילי תחמושת.

במקרה השני, החיילים נכנסו לבית משפחת אבו שמסיה בתל רומיידה בחברון, איימו, תקפו ועצרו בני משפחה כדי להפעיל עליהם לחץ שימסרו שמות ומספרי פלאפון של צעירים פלסטינים שהתווכחו איתם ברחוב וקודם ביקרו בבית. עמאד שמסייה הוא זה שצילם את קטע הוידיאו שהיה הראייה העיקרית להרשעת החייל אלאור עזריה, ומאז “הוא ובני משפחתו סובלים מאיומים, הטרדות ואלימות מצד המתנחלים וכוחות הביטחון הישראליים”.

העתירה הוגשה יחד עם פעילי/ות זכויות האדם מחברון, פאיזה ועמאד אבו שמסיה, ובדיע אלדוויך, וכן 47 פעילי/ות זכויות האדם הישראלים עומר ארוילי, ד”ר ישי מנוחין, קלאודיו קוגון, שירלי נדב, יאיר בונצל, ד”ר ענת מטר, מארי בונצל, ד”ר יונתן ניסים גז, רחל חיות, פרופ’ יגאל ברונר, נוני טל, זהבה גרינפלד, ד”ר צביה שפירא, עפר ניימן, נורית פופר, מאירה אשר, ד”ר בטינה בירמנס, חנה פרידמן, עדית ברסלאור, ד”ר חנה ספרן, מיאקו גליקו, דפנה בנאי, נורה בנדרסקי, ד”ר סנאית גיסיס, בלהה גולן זונדרמן, דליה קרשטיין, גיא הירשפלד, ד”ר גלעד ליברמן, שאול צ’ריקובר, נעמי שור, אפרת לוי, יעל אגמון, ד”ר רוחמה מרטון, נעמי קירשנר, שירה יהב, אבשלום רוב, סיגל קוק אביבי, חיה אופק, איתמר פיגנבאום, גליה ברנד, רעיה רותם, פרופ’ גדעון פרוידנטל, יהודית אלקנה, יואב הס, נפתלי אורנר ואלי אמינוב.