העליון קיבל ערר המדינה ומשאיר במעצר עד תום ההליכים נאשם בפרשת טלגראס לגביו טוענת המדינה שהיה בדרג ניהולי גבוה לאורך כל פעילותו בארגון ונשא בתפקידים ניהוליים משמעותיים וביניהם פעל כ”ראש ענף”

בית-המשפט העליון קיבל ערר שהגישה המדינה [ערר לפי סעיף 53 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים), התשנ”ו – 1996] והורה להשאיר במעצר עד תום ההליכים נאשם בפרשת טלגראס.

בהחלטה שנתן כבוד השופט דוד מינץ [בש”פ  5279/19] ביום חמישי, 8.8.2019 נאמר בין היתר:

“בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד (מ”ת 42677-04-19, השופטת מ’ ברק נבו) הורה ביום 6.8.2019 על מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. זאת לאחר החלטת בית המשפט (השופטת נ’ בכור) מיום 25.7.2019 בה נקבע כי ניתן לבחון מעצרו בפיקוח אלקטרוני בכפוף להיתכנות. החלטות אלו לא ערבו לחכה של העוררת [מדינת ישראל] והיא הגישה עליהן את הערר שלפנַי.

“בקצירת האומר, מיוחסות למשיב עבירות לא פשוטות במסגרת פרשה הידועה בשם “פרשת טלגראס” של קשירת קשר לביצוע פשע, תיווך לסחר בסמים מסוכנים, הדחת קטין לסמים מסוכנים, שיבוש מהלכי משפט, והלבנת הון – הן במסגרת ארגון פשיעה והן שלא במסגרת ארגון פשיעה. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה לעצור את

המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. הייתה הסכמה לצורך הדיון בבקשת המעצר כי קיימות ראיות לכאורה לביסוס המיוחס למשיב בכתב האישום.

“לאחר קבלת שני תסקירים מטעם שירות המבחן, ביום 25.7.2019 קבע בית המשפט כי ניתן להורות על אפשרות מעצרו של המשיב בפיקוח אלקטרוני. זאת בהתייחס להחלטות אחרות שניתנו בעניינם של נאשמים אחרים בפרשה, גילו הצעיר של המשיב, העדר עבר פלילי ותוכן תסקירי המעצר על אודותיו. על כך כאמור, הוגש הערר שלפנַי.

“בערר התייחסה העוררת לחומרתן של עבירות הסמים; להשתייכותו של המשיב לארגון ולתפקיד הבכיר שמילא בו; למעורבותו הרבה בארגון; לתחכום הרב ובכלל זה השימוש שנעשה באמצעים טכנולוגיים; לפעילות השיטתית של שיבוש מהלכי משפט מטעם המשיב; לכמויות העצומות של הסמים שנמכרו; למספר הרב של סוחרי הסמים, כ- 3,000 במספר, שפעלו באמצעות הארגון; למספר הגדול של כ- 200,000 רוכשי הסמים באמצעות הארגון; ולהיקף הכספי העצום שנתקבל מעסקאות הסמים – לא פחות מ- 30,000,000 ש”ח.

“בדיון שהתקיים לפנַי הדגישה העוררת שחלקו של המשיב בארגון לא נפל מחלקם של ‘בכירים’ אחרים בארגון אשר גם הם נעצרו עד תום משפטם, וזאת לעומת הנאשמים ששוחררו שחלקם בארגון היה זוטר יחסית. העורר היה בדרג ניהולי גבוה לאורך כל פעילותו בארגון, ונשא בתפקידים ניהוליים משמעותיים וביניהם פעל כ’ראש ענף’. גם בתפקידו האחרון אשר בו לא ניהל צוות, הוא נותר בקבוצת הבכירים בארגון שכונתה ‘ניהול גבוה’.

“[…] לדעת העוררת, חרף אורחותיהם החיוביים של המפקחים המוצעים, לא ניתן לתת אמון במשיב, זאת בשים לב שמדובר בעבירות המבוצעות “מרחוק” תוך שימוש באמצעים אלקטרוניים.

“המשיב […] הדגיש בטיעוניו את איכותם של המפקחים המוצעים ואת טיבו של מקום המעצר. באותו מקום, בבית אמו, כל דרכי הגישה לאינטרנט תיחסמנה לפניו. לטענתו הוא לא היה בכיר בארגון, ואף אם בתחילת הצטרפותו לארגון היה בדרג הניהולי, הרי תפקידו ערב מעצרו היה כזה שאיש לא היה כפוף לו. לטענתו, יש להשוות בינו לבין אותם נאשמים שתפקידם בארגון לא היה רם ואשר שוחררו מכבלי מעצרם. המשיב הדגיש כי אין לו עבר פלילי, הוא שירת בצבא והינו צעיר בימים. על כן, יש לתת בו אמון כאשר בצל המפקחים המוצעים, לא יתפתה לחזור לסורו”.

בהכרעת השופט מינץ נאמר בין היתר כי “[…] במסגרת זו יש לקחת בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם כדוגמת מצבו הבריאותי, התפקיד שנטל במסגרת הארגון, מידת מעורבותו ומעמדו בתוך הארגון. במקרה זה בעניינו של המשיב די ברור כי תפקידו לא היה זוטר כלל ועיקר ועל פי הנטען כיהן כ’ראש ענף’ אשר היה אחראי על חשיפת פרטיהם של שוטרים שפעלו בכיסוי ובקשו לעקוב אחרי פעילות הארגון. ‘נחמה פורתא’ אני מוצא בכך שערב מעצרו לא היה המשיב אחראי על כוח אדם נוסף בארגון.

“אך לטעמי, החשוב בענייננו הוא הממצאים המדאיגים המצויים בתסקירי המעצר בעניינו של המשיב, מהם עולה כי קשה עד בלתי אפשרי לתת בו אמון. הנה כי כן, מתסקיר המעצר הראשון מיום 30.5.2019 עולה כי המשיב עצמו משתמש קבוע, מידי יום ביומו ובאופן רציף בסמים מסוכנים. כמו כן, ההתרשמות ממנו הייתה כי הוא מתקשה להכיר בהשלכות של התנהלותו ומוצא צידוק אידאולוגי למניעיו.

“[…] בשים לב אפוא למכלול הנתונים והנסיבות, אני מקבל את הערר ומורה על המשך מעצרו המלא של המשיב מאחורי סורג ובריח”.

הערת עורך Read IT Now: ידיעות קודמות שפורסמו כאן באתר לגבי פרשת טלגראס ניתן למצוא כאן.