העליון קיבל ערעור של נאשם בפרשת טלגראס והורה למחוזי לשוב ולבחון מעצרו בפיקוח אלקטרוני; נאשם שהיה מתכנת בשורות הקבוצה ופיתח “בוטים” שסייעו במתן מענה לשאלות סוחרים ורוכשים שהשתמשו בטלגראס והיה אחראי לתיקון תקלות ב”בוטים”

בית-המשפט העליון פירסם ביום רביעי, 7 ביולי 2019, שתי החלטות נפרדות הקשורות לתיק הידוע בכינויו “פרשת הטלגראס” [תפ”ח (תיק פשעים חמורים) 42587-04-19 המתנהל בבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד].

תיק בש”פ  4267/19 הוא ערר בעליון על החלטה של בית-המשפט המחוזי [מ”ת (מעצר עד תום ההליכים) 42677-04-19] אשר דחה את בקשת המדינה לעצור את העורר מאחורי סורג ובריח עד תום ההליכים נגדו, והורה על מעצרו בפיקוח אלקטרוני ובתנאים מגבילים נוספים. העורר הוא אחד מהעצורים בפרשה זו והערר הוא נגד המדינה.

כבוד דפנה ברק-ארז כותבת בין היתר בהחלטתה:

■ “העורר הוא אחד מבין 27 נאשמים בפרשה שעיקרי הפרטים הנוגעים אליה מובאים בהחלטתי בבש”פ 4354/19 מיום 10.7.2019 ועניינה ברשת “טלגראס”, שעל-פי הנטען הפכה לאמצעי העיקרי לסחר בלתי חוקי בקנאביס בישראל, ונסחרו במסגרתה סמים מסוכנים נוספים.

■ “נגד הנאשמים בפרשה הוגשו ביום 18.4.2019 שני כתבי אישום נפרדים כתב האישום המופנה כלפי 20 מהם הוא זה שנוגע לעורר (תפ”ח 42587-04-19). ככלל מיוחסות לנאשמים עבירות של סחר בסמים והלבנת הון, ובנוגע לחלק מהתקופה נטען כי ביצוע העבירות היה במסגרת פעילות בארגון פשיעה. לצורך ההליך שבפני המשך הדברים יתמקד בפרטים הרלוונטיים לעורר.

■ “לפי כתב האישום, העורר הצטרף לטלגראס בפברואר 2018, ופעל בה כמתכנת, בתוקף השכלתו והכשרתו המקצועית, וזאת עד למעצרו ביום 12.3.2019. בעיקרו של דבר, נטען כי העורר ביצע פעולות תִכנות שנועדו להקל על ניהול הארגון ולשפר את השירות של טלגראס, וקיבל עבור כך משכורת חודשית שגובהה עמד על 12,000 שקלים. ■ “כן נטען כי חלק מסכום זה שולם באמצעות מטבע מסוג “ביטקוין” באופן שמגבש עבירה של הלבנת הון. על-פי כתב האישום, העורר פיתח “בוטים” (כתב האישום מסביר כי אלה תוכנות הכוללות שאלות ותשובות המתאימות את עצמן באופן אוטומטי לשאלה שמקליד המשתמש) שסייעו במתן מענה לשאלות מסוחרים ורוכשים שהשתמשו בטלגראס. כמו כן, נטען כי העורר היה אחראי לתיקון תקלות שהתעוררו בבוטים אלה.

■ “[…] כאמור, בית המשפט המחוזי הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. בית המשפט המחוזי הבהיר תחילה כי אף שהעורר לא ניהל את טלגראס, והיה רק מתכנת אחד מבין כמה שנשמע להוראת הממונים עליו, יש לייחס משקל לבחירתו לקחת חלק בארגון פשיעה ולבצע לכאורה עבירות במסגרתו […] בשל היותו של העורר מתכנת, נשקפת ממנו מסוכנות אף שלא היה אחראי לפיתוחה של טלגראס. לשיקולים אלה מתווספים, כך נקבע, מעורבותו הגבוהה של העורר בטלגראס, הנלמדת מהשתתפותו בפעילות ציבורית ותקשורתית לקידום לגליזציה של סמים, נטייתו לתת צידוקים רציונאליים ואידיאולוגיים להתנהלותו וחוסר מודעותו לדפוסי תלותו בסמים כפי שעלה מתסקיר שירות המבחן, וסירובו לתת סיסמאות למחשבים ולטלפונים שלו לחוקריו.

■ “[…] בית המשפט המחוזי קבע כי חרף התנהלותו הנורמטיבית של העורר, אף על פי שאינו בעל עבר פלילי ולא שימש בתפקיד בכיר בטלגראס – יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים. בית המשפט המחוזי הדגיש כי המסוכנות העולה מהעורר טמונה בגישה למרשתת, וכי נוכח חוסר התאמתם של המפקחים אין במעצר בפיקוח אלקטרוני כדי לאיינה. לצד זאת, בית המשפט המחוזי הוסיף כי אילו ניתן היה לשבש את הגישה למרשתת ואת הקליטה הסלולרית במקום שבו יוחזק העורר ולאתר מפקחים נוספים ראויים במקום האחות ר’ והאב, ניתן היה לשקול את המשך מעצרו של העורר בפיקוח אלקטרוני.

■ בערר שהגיש העורר לבית-המשפט העליון נאמר בין היתר כי “[…] העורר טוען כי אין מחלוקת על כך שאינו משתייך למקימי הארגון או מפתחיו, וכי הבוטים שהפעלתם מיוחסת לו היו קיימים עוד לפני הצטרפותו והוא לכאורה רק שיפר אותם. בהמשך לכך, נטען כי אין כל מקום להתייחס באופן שווה לכלל המתכנתים, כאשר ברי שישנו הבדל  בין מי שיצר את הבוט המרכזי של היישומון או שהוא בעל שליטה בחשבונות סוחרי הסמים, לבין מי שמיוחסת לו רק כתיבת בוט הנוגע לפניות ציבור. עוד טוען העורר כי הוא מעולם לא בא במגע עם סוחרי סמים במסגרת עבודתו ולא תיווך ביניהם לבין הקונים. תפקידו, כך נטען, התמצה אך ורק בכתיבת קוד למשימה שולית יחסית שמעורבותו בה אינה נדרשת עוד. בנוסף, בניגוד לדברי המדינה בבית המשפט המחוזי, נטען שאין ראיות לכך שהעורר מחזיק בגישה למקורות מידע ונכסים וירטואליים, וכן שאין לו כל אפשרות לשבש את החקירה לאחר שזו הסתיימה.

■ בהכרעתה אומרת השופטת בין השאר כי “[…] בבש”פ 4354/19 עמדתי על חומרת המעשים שמגולמים בכתב האישום בעניין טלגראס, ועל כך שלכאורה עסקינן ברשת מתוחכמת של סחר בסמים. יחד עם זאת, כפי שצוין קודם לכן, המעשים שמיוחסים לעורר על-פי כתב האישום אינם מצויים בליבת הפרשה. העורר לא נמנה עם דרג הניהול של טלגראס, וחרף תפקידו כמתכנת הוא לא המציא את היישומון שבו הופעלה טלגראס, ואף לא פיתח את הערוצים המרכזיים שלה. הבוטים שמיוחסים לו, מבלי להקל בכך ראש, יועדו לפניות ותקלות – הסחר לא התבצע באמצעותם, והלבנת ההון שמיוחסת לו עניינה באופן שבו שולם לו לכאורה שכרו. במצב דברים זה, אין די בהיכרותו של העורר עם עולם המחשבים כדי לשלול מלכתחילה את האפשרות לעצרו בפיקוח אלקטרוני או

לשחררו לחלופת מעצר. כמו כן, אין צריך לומר כי תמיכתו בלגליזציה של קנאביס אינה יוצרת כשלעצמה מסוכנות, כפי שהבהיר אף בית המשפט המחוזי.

■ “[…] במצב דברים זה אני סבורה כי יש להשיב את עניינו של העורר לבית המשפט המחוזי שישלים את בדיקת ההורים והאחות הנוספת, ובמידת הצורך יורה על קבלת תסקיר משלים של שירות המבחן שבו תיבחן האפשרות לצרף מפקחים נוספים. כמו כן, בית המשפט המחוזי יקבע את התנאים המגבילים הנוספים שיחולו על העורר כחכמתו, אך אלה יהיו מבוססים על קביעת התחייבויות כספיות גבוהות, הרחקה מוחלטת של העורר מהמרשתת, וכן נעילת מכשירי הטלפון והמחשבים של בני הבית בסיסמאות שאינן ידועות לעורר.

■ “[…] סוף דבר: הערר מתקבל, במובן זה שהדיון בעניינו של העורר יוחזר לבית המשפט המחוזי”.