העליון קיבל בקשת ערעור של סלקום והחזיר התיק למחוזי כדי שידון שוב בבקשת סלקום בדיון ארוך שנים לגבי תובענה ייצוגית

בית-המשפט העליון קיבל בקשת ערעור [רע”א  7602/16] של חברת סלקום ישראל בע”מ והחזיר התיק לבית-המשפט המחוזי מרכז-לוד כדי שידון שוב בבקשתה של סלקום בדיון ארוך שנים לגבי תובענה ייצוגית שהוגשה נגדה [בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בת”צ 55006-04-15 שניתנה ביום 4.8.2016].

כבוד השופט אסתר חיות כותבת בין השאר בפסק דינה:

■ “סלקום היא חברת תקשורת סלולרית המאפשרת ללקוחותיה לקבל באמצעות הדואר פירוט של השירותים שצרכו ממנה בחודש מסוים. בעבר נהגה סלקום לספק שירות זה בחינם אך בין השנים 2006-2004 הודיעה ללקוחותיה כי בכוונתה להתחיל לגבות בגינו תשלום וכי באפשרותם לצפות בפירוט השיחות שלהם באינטרנט מבלי לשלם על כך.

■ “בשנת 2008 הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד סלקום בטענה כי אסור היה לה להתחיל לגבות תשלום בגין השירות מלקוחות שקיבלו אותו בעבר בחינם (ת”צ 1018-03-08 – ההליך הייצוגי הראשון או התובענה הייצוגית הראשונה).

■ “ביום 17.8.2009 קיבל בית המשפט המחוזי את הבקשה, וביום 6.5.2010 נדחתה בקשת רשות ערעור שהגישה סלקום על החלטה זו מבלי שטענותיה נדונו לגופן (רע”א 8761/09).

■ “שנה וחצי לאחר מכן, ביום 7.12.2011, קיבל בית המשפט המחוזי את התובענה הייצוגית. בפסק דינו קבע בית המשפט המחוזי כי סלקום לא הייתה רשאית לחייב לקוחות שקיבלו את השירות בחינם להתחיל לשלם בעבורו מבלי שקיבלה את הסכמתם המפורשת לכך. לפיכך הורה בית המשפט לסלקום להשיב לכל הלקוחות שקיבלו בעבר את השירות בחינם את הסכומים שגבתה מהם בגין אספקתו בתקופה שקדמה לאישור התובענה הייצוגית הראשונה.

■ “סלקום ערערה [לעליון] על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (ע”א 870/12) וביום 29.1.2014 נדון הערעור בפני הרכב של בית משפט זה. במהלך הדיון הוצע לצדדים להסכים לפשרה לפיה סלקום תשלם לקבוצה המיוצגת מחצית מסכום ההשבה שנפסק לחובתה בבית המשפט המחוזי. בא כוח הקבוצה (המייצג את המשיב בהליכים דנן) הסכים להצעה אך התנגד לכך שייקבע כי פסק הדין בערעור בא חלף פסק דינו של בית המשפט המחוזי, וביקש כי יובהר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי אינו מבוטל.

■ “שנה ושלושה חודשים לאחר מתן פסק הדין בערעור, ביום 30.4.2015, הוגשה  על ידי המשיב ומבקשת נוספת בקשה חדשה לאישור תובענה ייצוגית נגד סלקום בה נטען, בין היתר, כי יש להורות לסלקום להשיב ללקוחות שבעבר קיבלו את השירות בחינם את הסכומים שנגבו מהם בגין אספקתו בתקופה שלאחר אישור התובענה הייצוגית הראשונה (ת”צ 55006-04-15). בבקשת האישור נטען כי פסק הדין שניתן בתובענה הייצוגית הראשונה מקים מעשה בית דין נגד סלקום ומונע ממנה לטעון כי היא הייתה רשאית לחייב את מי שקיבלו את השירות בחינם לשלם עליו בתקופה שלאחר אישור התובענה הייצוגית הראשונה. בתשובה לבקשת האישור טענה סלקום כי פסק הדין שניתן בתובענה הייצוגית הראשונה בוטל בערעור ולפיכך הוא אינו חוסם אותה מלטעון כי הגבייה שעליה מלין המשיב הייתה כדין.

■ “ביום 4.8.2016 קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת האישור באופן חלקי והתיר למשיב לנהל תובענה ייצוגית נגד סלקום (…) להשבת הסכומים שגבתה בגין השירות מחברי הקבוצה המיוצגת בהליך הראשון בתקופה שלאחר אישור התובענה הייצוגית הראשונה.

■ “לטענת סלקום שגה בית המשפט המחוזי משקבע כי פסק הדין בתובענה הייצוגית הראשונה לא בוטל על ידי פסק הדין בערעור (…) לפיכך סבורה סלקום כי בהליך הנוכחי עומדות לה טענות הגנה חדשות אשר לא נדונו ולא הוכרעו בהליך הייצוגי הראשון ומטעם זה אין זהות בין הפלוגתאות בשני ההליכים.

■ “על כן, ולמרות שפסק הדין שניתן בתובענה הייצוגית הראשונה לא בוטל בערעור (למעט הסעיפים שצוינו בהקשר זה בפסק-הדין בערעור, כאמור), לא היה מקום להשתיק את סלקום מלטעון כי אין לחייבה בהשבת הסכומים שגבתה בגין השירות בתקופה שלאחר אישור התובענה הייצוגית הראשונה, ככל שטיעון זה נסמך על הטעמים המפורטים לעיל.

■ “סוף דבר – דין הערעור להתקבל במובן זה שהתיק יחזור לבית המשפט המחוזי על מנת שידון בטענותיה אלה של סלקום לגופן ויכריע בעקבות כך בגורלה של בקשת האישור. אין צו להוצאות”.