העליון קיבל בקשת ערעור וביטל החלטת ביניים של המחוזי (במסגרת תובענה ייצוגית בעניין נגישות לבעלי מוגבלויות של אתר האינטרנט של בורגראנץ’)

בית-המשפט העליון קיבל בקשת ערעור וביטל החלטת ביניים של המחוזי במסגרת תובענה ייצוגית בעניין נגישות אתר האינטרנט של בורגראנץ’ לבעלי מוגבלויות.

כבוד השופטת ענת ברון כתבה בין היתר בפסק דינה [רע”א 1235/19] מיום 2.4.2020:

“בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 4.1.2019 (כבוד השופטת הדס עובדיה, ת”צ 16988-02-18), בגדרה נמחקה תגובה מטעם המבקש לתשובה לבקשה לאישור תובענה כייצוגית”.

“המבקש, אייל סופר, הוא אדם בעל לקות ראיה; והמשיבה, אורגד ח.ש.ן. בע”מ, היא הבעלים והמפעילה של רשת המזון בורגראנץ’, העוסקת במכר מזון מהיר בעשרות סניפים ברחבי הארץ. המשיבה מפעילה אתר אינטרנט ובו מרוכז מידע על סניפיה ומוצריה, וכן אפשרות להזמנת משלוח”.

“ביום 8.2.2018 הגיש המבקש בקשה לאישור תובענה כייצוגית נגד המשיבה, בטענה כי אתר האינטרנט אינו עומד בדרישות תקן נגישות אינטרנט (תקן ישראלי 5568) לעניין הנגשת תכנים באינטרנט לאנשים עם מוגבלות; ולטענתו, הדבר עולה כדי הפרה של החובות המוטלות על המשיבה לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ”ח – 1998 ותקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע”ג – 2013. ויצוין כי בבקשת האישור פורטו שורה של חריגות מהתקן שנמצאו באתר האינטרנט, ולתמיכה בטענות אלה צורפה חוות דעת מומחה”.

“[…] הסעדים שנתבקשו הם צו עשה שיורה למשיבה לבצע באופן מיידי את התאמות הנגישות הדרושות באתר האינטרנט, ופיצוי כספי לחברי הקבוצה בסכום כולל של 50 מיליון ש”ח, המורכב מפיצוי בסך 25 מיליון ש”ח בגין הפיצוי הסטטוטורי שנקבע בחוק שוויון הזדמנויות ופיצוי של 25 מיליון ש”ח בשל פגיעה באוטונומיה. לחלופין, נתבקש סעד הצהרתי שיקבע כי המשיבה הפרה את הוראות חוק שוויון זכויות ותקנות הנגישות, כך שתישמר זכותם של כל אחד מחברי הקבוצה לתבוע פיצוי פרטני; ובמקרה כזה, נתבקש לפסוק רק את הסעד הכספי בגין פגיעה באוטונומיה.

“על מנת שהתמונה לא תימצא חסרה, ייאמר כי החובות שחלות על ספקי שירות ציבורי בעניין ביצוע התאמות נגישות, בכלל זה בנוגע לאתרי אינטרנט, הותקנו עוד בחודש אפריל 2013 ונכנסו לתוקף מלא (לאחר הארכות) בחודש אוקטובר 2017”.

“[…] בתשובה לבקשת האישור טענה המשיבה כי ביום 7.2.2018, יום קודם להגשת בקשת האישור, הוחלף אתר האינטרנט וכעת הוא עומד בהוראות התקן ותקנות הנגישות; ובהקשר זה נאמר כי ‘האתר החדש הועלה לאור רצונה של המשיבה באתר אינטרנט חדשני ובשיפור השירות לכלל ציבור לקוחותיה, ללא קשר לפניית באי כוח המבקש בעניין האתר הישן (אשר ממילא עמד גם הוא בתקנות הנגישות)’ […] לצד זאת, נטען כי אתר האינטרנט הקודם, המכונה על ידי המשיבה “האתר הישן”, עמד בכל דרישות הדין גם עובר לביצוע העדכון; ולדברי המשיבה, לא זו בלבד שמורשה לנגישות השירות מטעם משרד הכלכלה אישר זאת, אלא שהדבר אף עולה מחוות דעת מומחה שצורפה לתשובה”.

“[…] בתגובה לתשובה, שב המבקש על הטענה כי האתר הישן לא היה נגיש, והוסיף כי אין בעדכונים שבוצעו באתר האינטרנט ביום 7.2.2018 כדי לשנות מכך. לתמיכה בטענות אלה צירף המבקש חוות דעת מומחה נוספת, המתמודדת עם טענות המומחה מטעם המשיבה, וכן מנתחת את נגישות אתר האינטרנט לאחר העדכונים שנערכו בו. כמו כן, צורפו לתגובה לתשובה תצהיר נוסף של המבקש בעניין היעדר נגישות האתר גם לאחר העדכונים, ועוד תצהיר בנושא מאת מנכ”ל של חברה המספקת קוראי מסך לעיוורים.

“[…] בנקודה זו יוער כי בעוד המשיבה ביקשה לשרטט נרטיב שלפיו ביום 7.2.2018 הורד אתר האינטרנט נושא בקשת האישור והועלה אתר אינטרנט חדש, המבקש הציג תמונה אחרת שלפיה מדובר באותו אתר אינטרנט ושרק נערכו בו מספר עדכונים. ההצגה השונה של מצב הדברים איננה נושאת אופי תיאורי בלבד”.

“מספר ימים לאחר שהוגשה התגובה לתשובה, הגישה המשיבה בקשה למחיקתה.  בבקשת המחיקה נטען כי התגובה לתשובה כוללת טענות עובדתיות ומשפטיות חדשות לחלוטין בעניין האתר הישן והאתר המעודכן, העולות כדי הרחבת חזית אסורה, ואף צורפו לה חוות דעת ותצהירים חדשים. לדברי המשיבה, אין למבקש להלין אלא על עצמו על כך שלא התייחס בבקשת האישור לאתר המעודכן (אף שאתר האינטרנט עודכן יום לפני שבקשת האישור הוגשה); ואין לאפשר תיקון בדיעבד של בקשת האישור, שמתייחסת בבירור רק לאתר הישן.

“המבקש התנגד בתוקף לבקשת המחיקה, וטען כי התגובה לתשובה מהווה מענה ישיר לטענות ההגנה שפורטו בתשובה. בתוך כך נטען כי בקשת האישור אינה עוסקת באתר ‘ישן’ או באתר ‘חדש’ אלא בנגישות השירות הציבורי שמספקת המשיבה, ויש לדחות את ניסיונה של זו לערער את בקשת האישור רק משום שהיא ערכה מספר עדכונים באתר האינטרנט. המבקש הוסיף כי בתגובה לפנייה המוקדמת המשיבה טענה כי אתר האינטרנט מונגש, ולא טרחה לציין כי בכוונתה לערוך בו שינויים; ומכאן שהיא זו שלמעשה הרחיבה את היריעה בתשובה, באופן שלא ניתן היה לצפות מראש – והדבר מקים למבקש זכות להתייחס לקו ההגנה החדש.

“לאחר ישיבת קדם משפט שהתקיימה בנוכחות הצדדים, קיבל בית-המשפט המחוזי את בקשת המחיקה בהחלטה ב”פתקית” מיום 4.1.2019 – שבה הורה על מחיקת התגובה לתשובה בשלמותה. נקבע כי בקשת האישור ‘שהוגשה על פי המסתמן בחופזה’, נוגעת לאתר האינטרנט הישן “שהורד מהרשת” כחודש לפני הגשתה; וכי לו היה המבקש פועל בשקידה ראויה היתה בקשת האישור מוגשת לכתחילה בהתייחס לאתר המעודכן, שהוא הרלוונטי למועד הגשת בקשת האישור.

“ייאמר בנקודה זו, כי אין חולק שהשינויים באתר האינטרנט אירעו יום לפני הגשת בקשת האישור ולא חודש כפי שנכתב בהחלטת המחיקה, ונראה שמדובר בטעות. עוד נקבע כי התגובה לתשובה כוללת בחובה טענות עובדתיות, טענות משפטיות וראיות חדשות, לרבות חוות דעת מומחה ותצהירים; והובהר כי יש בכך משום הרחבת חזית אסורה, שכן עצם אזכור קיומו של האתר המעודכן בתשובה איננו מצדיק את הסטת הדיון לתשתית עובדתית ומשפטית חדשה […] וכי מאחר שאין זה ראוי שבית-המשפט יבור את הבר מן התבן יש להורות על מחיקת התגובה לתשובה בכללותה – ‘הנחזית להיראות כבקשת אישור חדשה’.”

המבקש, אייל סופר טען בבקשתו לבית-המשפט העליון כי “החלטת המחיקה נשענת על קביעות שגויות, ולכן נדרש להתערב בה”.

בהכרעה שניתנה ע”י השופטת נאמר כי “לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, מצאתי ליתן רשות ערעור ולדון בבקשה כאילו הוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. כן אקדים ואומר כי הגעתי לכלל מסקנה שדין הערעור להתקבל”.

“[…] בענייננו בית-המשפט המחוזי מצא בתגובה לתשובה משום הרחבת חזית אסורה, ולכן הורה על מחיקתה בשלמותה. דעתי שונה. שלא כבית-המשפט המחוזי, סבורתני כי הטענות והראיות החדשות שבמסגרת התגובה לתשובה, מהוות מענה ישיר לטענות ההגנה למיניהן שהועלו בתשובה – ובנסיבות אלה נדרש להתערב בהחלטת המחיקה, ולהורות על הותרת התגובה לתשובה על כנה”.

בהמשך מוסיפה שופטת העליון כי “דומה כי אין לומר […] כי מדובר בבקשת אישור שהוגשה בחופזה או כזו הנשענת על תשתית עובדתית רעועה”.

“התוצאה היא שהבקשה למתן רשות ערעור מתקבלת וכן מתקבל הערעור, ומשמע שהחלטת המחיקה מבוטלת. המשיבה תישא בהוצאות המבקש בסך של 8,000 ש”ח.”

הערות עורך Read IT Now:

+ ידיעה על הגשת התובענה הייצוגית פורסמה כאן באתר ביום 17.2.2018;

+ ידיעה על הגשת בקשת הערעור לבית-המשפט העליון פורסמה כאן באתר ביום 18.2.2019.

+ התובע/המבקש מיוצג בהליכים בבית-המשפט המחוזי ובביהמ”ש העליון באמצעות עו”ד אלי אליאס ויוסף-חי אביעזיז (מ- אליאס בן-אריה &  חן משרד עורכי דין).