העליון נעתר לבקשת עיכוב ביצוע והוציא צו ארעי האוסר על משרד הביטחון מלהוציא לפועל את החלטת ועדת המכרזים לגבי החברה הזוכה במכרז ‘מערכת פתיחת מקלטים מרחוק’, עד למתן החלטה אחרת

ביום ראשון השבוע (8.7) בשעות הערב פירסמתי את המבזק הבא בחלון המבזקים של אתר זה: העליון נעתר לבקשת עיכוב ביצוע שהגישה חב’ ג’י וואן טכנולוגיות מיגון (ישראל); הוציא היום (8.7) צו ארעי האוסר על משרד הביטחון מלהוציא לפועל את החלטת ועדת המכרזים, שהכריזה על צוות 3 מערכות מיגון כהצעה זוכה במכרז ‘מערכת פתיחת מקלטים מרחוק’. זאת עד למתן החלטה אחרת על-ידי בית-המשפט העליון; 2 משיבים נוספים לבקשה הם החברות מגלקום ומוטורולה סולושנס.

החלטת העליון בבקשת עיכוב ביצוע של פסק דינו של בית-המשפט המחוזי בתל אביב בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים [עע”מ  5203/18] ניתנה ע”י כבוד השופט עופר גרוסקופף. הוא ציין בהחלטתו כי הצו הארעי יכנס לתוקפו בכפוף להפקדת התחייבות עצמית של המערערת וכן ערבות בנקאית או מזומן בקופת בית המשפט על סך 25,000 ש”ח עד ליום 11.7.2018. המשיבים יגישו תגובה לבקשה לעיכוב ביצוע עד ליום 15.7.2018. זכות תשובה למערערת למשך יומיים לאחר מכן.

להלן מס’ קטעים מפסק הדין של כבוד השופטת יהודית שטופמן בבית-המשפט המחוזי [בתיק עת”מ 34860-04-18] שניתן ב-  28 ביני 2018:

■ “המדובר במכרז שמטרתו שמירה על זמינותם של המקלטים הציבוריים ותקינותם לשימוש בשעת חירום, וכן חיבור המקלטים לרשת האינטרנט. כפי שהבהירה המשיבה 1 [מדינת ישראל/משרד הביטחון], המדובר בהיקף התקשרות של מיליוני שקלים, ומטרתה ליתן שירות לכ- 370 מקלטים, אשר להם צריך הזוכה במכרז ליתן פיתרון למלוא דרישות המכרז והמפרט הטכני. עוד נקבע כי את המערכת יש לבנות כך שתוכל, לימים, להיות מורחבת להיקף של 13,000 מקלטים.

■ “בנוסף נדרשו המציעים במכרז להציע עבור המקלטים מנעול ‘אלקטרו מכני’ שהוא מוצר מדף, שיופעל ע”י מעברת שו”ב (שליטה ובקרה) שתוקם עבור הפרוייקט ותסופק ע”י המציע.

■ למכרז ניגשו עשר חברות ובאמצע ספטמבר 2017 נפסלו ארבע הצעות בשל אי עמידה בתנאי סף. ביניהן, זו של חברת צוות 3 מערכות מיגון בע”מ (שבסופו של דבר דווקא הוכרזה כזוכה במכרז). העתירה הוגשה לבית-המשפט המחוזי על קביעת וועדת המכרזים. “לטענת העותרת, אין לקבל את קביעתה התמוהה של וועדת המכרזים. לדעת העותרת, אין צוות 3 עומדת, כלל ועיקר, בתנאי הסף של המכרז”.

■ לדברי החלטת השופטת, בין שאר טענותיה של העותרת: צוות 3 הודתה שחברת סלקום, שכלל לא התמודדה במכרז, היא זו אשר מערכת השו”ב ‘תשב’ בחצריה. במכתבה מיום 8.2.2018 (נספח 23 לתגובתה) מציינת צוות 3 כי “סלקום משמשת כספק שירותי תקשורת ומארחת בחצריה את מערכת השו”ב”. לדעת העותרת, אין זה מתקבל על הדעת שמערכת השו”ב, המהווה את ליבת הפרוייקט, ולמעשה היא ‘המוח’ של פתיחת המקלטים מרחוק, לא תימצא בחצרי הקבלן הראשי שזכה בפרוייקט אלא בחצרי קבלן משנה. לדעת העותרת, יש בכך משום הפרה של הוראות המכרז הקובעות כי מערכת השו”ב חייבת להימצא בחצרי הקבלן הראשי ולא במקום אחר כלשהו.

■ משרד הביטחון, באמצעות המדינה, טען כי “העתירה נגועה בשיהוי ניכר”. ההכרזה על הזוכה במכרז הייתה ביום 21 בינואר 2018  ואילו העתירה לביהמ”ש המחוזי הוגשה ביום 18.4.2018, כלומר בחלוף 87 יום מיום הזכייה.

■ הזוכה במכרז – חברת ג’י וואן טכנולוגיות מיגון (ישראל) בע”מ – טענה בין השאר כי  היא “דוחה את הטענה כי סלקום היא שעומדת מאחורי הצעת המשיבה. לטענתה, הפרסומים בתקשורת אינם באחריותה ובכל מקרה אינם גורעים מהצעתה. המשיבה 2 טוענת כי סלקום היא קבלן משנה בשיעור הנופל מ- 25% כנדרש בתנאי המכרז, והיא הציגה את כל המסמכים הנדרשים למשיבה 1 בעניין.

■ חברת מוטורולה סולושנס שהתמודדה אף היא במכרז והוכנסה לעתירה כמשיבה אף היא טענה כי יש לבטל זכיית החברה הזוכה ויש לבטל את המכרז כולו.

■ השופטת החליטה לדחות את העתירה ומסרה את נימוקיה באופן מפורט בפסק הדין.

■ באשר לנושא חלקה של חברת סלקום בפרוייקט אומרת השופטת כי לאחר הקפאת הזכייה במכרז שבמהלכה נדרשה הזוכה לספק הסברים בדבר מעורבות חברת סלקום בביצוע העבודה, טענה הזוכה כי היא תבצע יותר מ- 75% מהעבודה והיתר יבוצע ע”י סלקום. לפיכך, אומרת השופטת, נראה כי יש לקבל את קביעת וועדת המכרזים אשר קיבלה את הסברי צוות 3 “למרות שככול הנראה לא הוצג בפניה הסכם ההתקשרות עם סלקום”.

■ “… אין להתעלם ממידה מסויימת של אי נוחות הנגרמת בשל השתלשלות הדברים. אמת, נכון הדבר, כי מספר פעמים הביע הצוות המקצועי את עמדתו לפיה לא עמדה המשיבה 2 בתנאי הסף. אולם, כאמור, התקיים שימוע, המשיבה נדרשה להמציא מסמכים נוספים התומכים בטענותיה, ובסופו של יום התקבלה עמדתה לפיה יש לפרש את תנאי המכרז בדרך כזו אשר על פיה עומדת המשיבה 3 בתנאי המכרז.

■ “… הלכה פסוקה היא כי בית-המשפט לא יחליף את שיקול דעתה של וועדת המכרזים בשיקול דעתו שלו, והתערבותו מוגבלת לבחינת אמות המידה של המשפט המינהלי. כלומר, בית-המשפט יבחן האם החלטת וועדת המכרזים ניתנה בסמכות, נדרשה לשיקולים ענייניים ומצוייה בתחום הסבירות. למרות הקושי הלכאורי, העולה מכך שמספר פעמים נדחתה עמדת המשיבה 2 ונקבע כי אין היא עומדת בתנאי הסף, עדיין רשאית וועדת המכרזים לחזור בה ולהשתכנע.

■ “… אינני סבורה כי בכך חרגה וועדת המכרזים מסמכויותיה ובעיקר מתפקידה. וועדת המכרזים שקלה, כדין, את כל השיקולים הרלבנטיים והחליטה, בסופו של יום, כי אכן למרות עמדתה המקורית, יש לקבל את טענות המשיבה 2 בדבר עמידתה בתנאי הסף. סבורה אני כי למרות דרך החתחתים הארוכה שעברה וועדת המכרזים, טרם קבלת החלטתה זו, גם הפרשנות שהתקבלה מתיישבת עם לשון המכרז ועם תכליתו”.

■ השופטת החליטה לדחות את העתירה וכי כל צד יישא בהוצאותיו.