העליון נענה לבקשת סלקום לעיון בתיק ביהמ”ש בעתירה נגד שר/מנכ”ל משרד התקשורת ונגד פרטנר תקשורת

בית-המשפט העליון נענה לבקשתה של חברת סלקום ישראל בע”מ לעיין בתיק בית-המשפט בעתירה [בג”ץ 4368/20] של חברת קרויז תקשורת נגד שר התקשורת, מנכ”ל משרד התקשורת, מאיר בן בסט – מנהל תחום בכיר פיקוח צרכני במשרד התקשורת וחברת פרטנר תקשורת.

כבוד הרשם רון גולדשטיין כתב בין השאר בהחלטתו מיום 9.11.2020:

“זוהי בקשה לעיון בהליך שבכותרת אשר הוגשה בהתאם לתקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), התשס”ג – 2003.

“ברקע הדברים יצוין כי עניינה של העתירה שבכותרת בשירות “תא קולי מתקדם” שאותו מפעילות העותרת [קרויז תקשורת] והמשיבה 4 [פרטנר תקשורת] ואשר משמש בעיקר משפחות מהקהילה החרדית. העתירה מופנית כנגד החלטה מסוימת שנתקבלה על-ידי המשיב 3 באשר לאופן אספקת שירות זה.

“מבקשת העיון [סלקום] שהינה מתחרה עסקית של המשיבה 4 [פרטנר] עותרת לאפשר לה לעיין בהליך שכן העתירה, לטענתה, נוגעת לפעילות בתחום השירותים הסלולריים ובקשר לתנאי רישיונה של המשיבה 4, שהינו רישיון דומה לרישיונה של מבקשת העיון ומכאן שלטענות מושא העתירה יש השלכה הן על פרשנות הרישיון הן על פעילותה של מבקשת העיון.

“המשיבים 3-1 [משרד התקשורת] הודיעו כי הם אינם מתנגדים לבקשה. לעומתם הודיעו העותרת והמשיבה 4 כי הן מתנגדות לבקשה.

“לאחר שעיינתי בטענות הצדדים באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל.

“המסגרת הנורמטיבית לבחינת בקשה לעיון בתיק בית-משפט של מי שאינו בעל דין מעוגנת בתקנה 4 לתקנות העיון. ככלל ובהיעדר איסור שבדין נקודת המוצא היא כי יש להיעתר לבקשה לעיון בתיק בית-המשפט וזאת בשים לב למעמדו הרם של עיקרון פומביות הדיון. אכן, הכלל הנגזר מעקרון פומביות הדיון וחופש המידע הוא כי יש לאפשר עיון במסמכים המצויים בתיקי בית-המשפט ‘אלא אם קיימים הוראה תחיקתית או טעם כבד-משקל הנגזר ממנה המצדיקים, באיזון כולל, את מניעת העיון…’ ונטל ההנמקה המוטל על מבקש העיון בהקשר זה הוא קל יחסית. ודוקו, בעלי הדין להליך רשאים כמובן להביע התנגדותם לעיון המבוקש אולם בשים לב לנקודת המוצא שלפיה יש ככלל לאפשר עיון בתיקים שהתנהלו באופן פומבי בבית-המשפט, הרי שעל המתנגד לעיון מוטל הנטל לשכנע בקיומו של  טעם ממשי וכבד משקל המצדיק את שלילת העיון ואף לספק הסבר קונקרטי ומפורט באשר לפגיעה העלולה להיגרם לו ככל שתתקבל בקשת העיון. ודוקו, על מי שמתנגד לבקשה לעיון בתיק לספק הסבר קונקרטי באשר לפגיעה העלולה להיגרם כתוצאה מחשיפתם של מסמכים ספציפיים, ואין די בהקשר זה בטענות כלליות”.

לדברי הרשם, “במקרה דנן איזון בין מכלול השיקולים הרלוונטיים מוביל למסקנה כי יש להיעתר כאמור לבקשה. נימוקיה של בקשת העיון צולחים את הנטל הקל יחסית העומד בפני מי שמבקש לעיין בכתבי בי-דין ובמסמכים שהוגשו לבית-המשפט במסגרת הליך המתנהל בדלתיים פתוחות.

“איני סבור כי תשובותיהן של העותרת ושל המשיבה 4 מצביעות על אינטרס לגיטימי וכבד משקל המצדיק את שלילת זכות העיון. אכן, אין ספק כי אחד השיקולים שעל בית-המשפט ליתן עליהם את הדעת בבואו להחליט בבקשה לעיון בתיק בית-המשפט הוא זכותו של בעל הדין לשמירת סודותיו המסחריים. על רקע זה, הצורך להגן על סוד מסחרי או על מידע עסקי רגיש, עשוי להצדיק בנסיבות מתאימות מניעת עיון, בפרט כאשר מבקש העיון הוא מתחרה עסקי. עם זאת, על המתנגד לעיון בתיק בית-משפט להציג נתונים קונקרטיים לפגיעה העלולה להיגרם עקב העיון המבוקש, ואין די באמירות כלליות.

“בענייננו התנגדותן הגורפת של העותרת והמשיבה 4 לבקשת העיון מעוררת קושי. טענותיהן לסודות מסחריים או נתונים מסחריים שייפגעו ככל שיותר העיון המבוקש הועלו בלקוניות ובאופן עמום. בהקשר זה אין די בטענתה הכללית והלקונית של העותרת לפיה בתיק מצויים מסמכים הכוללים מידע עסקי רגיש (מעבר לכך לא טענה העותרת דבר לעניין זה). טענות העותרת הועלו אפוא באופן גורף, בלא להתייחס למסמכים ספציפיים בתיקי בית-המשפט, שעשויים לחייב מלאכת איזון בין פומביות הדיון לבין אינטרסים נוגדים אחרים, וכפי שנפסק לא אחת, טענה כללית בדבר סודות מסחריים אין בה כדי לעמוד בנטל הנדרש ממי שמבקש למנוע את זכות העיון בהליך שהוא במהותו הליך פומבי”.

באשר לטענותיה של חברת פרטנר תקשורת אומר הרשם כי “גם טענות המשיבה 4 הועלו בהקשר זה בלקוניות, ואף שמשיבה זו ציינה כי יש בהסכם שחתמה מול העותרת ובתכתובות שניהלה עם הרגולטור משום “נתונים סודיים-מסחריים”, הרי שהמשיבה 4 לא מצאה להפנות בהקשר זה לנספחים ספציפיים המצויים בתיק בית-המשפט או לקטעים מסוימים בכתבי הטענות שהגישו הצדדים. יש לציין בהקשר זה כי טענות המשיבה 4 אף מעוררות תמיהה מסוימת בשים לב לכך שהמשיבה 4 צירפה לתגובתה המקדמית לעתירה את ההסכם שנכרת בינה לבין העותרת “ללא נספח ג’ הכולל מידע סודי” (כפי שהובהר בסעיף 4 לתגובה המקדמית). במילים אחרות, דומה כי לשיטתה של המשיבה 4 עצמה, ההסכם, במתכונת שבה צורף לתגובתה המקדמית, אינו כולל סודות מסחריים”.

“[…] אשר על כן ומשהעותרת והמשיבה 4 לא הרימו את הנטל החל בעניין אין מקום לדחות את בקשת העיון על יסוד טענותיהן. הבקשה מתקבלת אפוא ומבקשת העיון רשאית לעיין בתיק. בנסיבות העניין אין צו להוצאות”.

* בתוך כך, ב- 9 בנובמבר 2020 פורסמה החלטתו של כבוד השופט עוזי פוגלמן לפיה “אני מתיר לעותרת להגיש תשובה לתגובת המדינה” וכי “התשובה תוגש עד ליום 11.11.2020 שעה 9:00”.

הערת עורך Read IT Now: ידיעה קודמת שפירסמתי כאן באתר על העתירה הזאת.