העליון מחק עתירה של בעלי ערוץ 10 נגד המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ונגד ערוץ 20

בית-המשפט העליון מחק עתירה של בעלי ערוץ 10 [חברת R.G.E GROUP בע”מ] נגד המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין ונגד ערוץ 20 [חברת ערוץ יהודי ישראלי בע”מ] שהוגשה במארס 2016.

כבוד הרשם השופט רון גולדשטיין כתב בהחלטתו מ- 2 בספטמבר 2019: “בשים לב לאמור בהודעת העותרת מיום 1.5.2018 – הנני מורה על מחיקת העתירה.

“אשר לבקשה לפסיקת הוצאות: עסקינן בעתירה שהוגשה בחודש מארס 2016 שבמסגרתה דרשה העותרת (אשר הייתה בעת הגשת העתירה בעלת אחזקות בערוץ 10) לבטל את החלטת המשיבה 1 בדבר תמהיל השידורים של ערוץ 20 המופעל על ידי המשיבה 2.

“ביום 29.5.2017 התקיים בעתירה דיון בפני מותב תלתא (הנשיאה מ’ נאור והשופטים י’ דנציגר, ו-מ’ מזוז). בתום הדיון ניתן צו-על-תנאי.

“ביום 19.2.2018 אישרה הכנסת בקריאה שנייה ושלישית את חוק הרשות השנייה לטלביזיה ורדיו (תיקון מס’ 44), התשע”ח – 2018 אשר הוביל לשינוי בדרך האסדרה של ערוץ 20 ושל ערוצי טלביזיה נוספים.

“בעקבות אישור התיקון לחוק הוגשה הודעת המשיבה 1 ולפיה העתירה אינה אקטואלית עוד. בתגובתה מיום 1.5.2018 הסכימה העותרת למחיקת העתירה תוך שמירת טענותיה לעניין התיקון לחוק וביקשה לחייב את המשיבות בהוצאות. טענתה המרכזית של העותרת היא כי הגשת העתירה הניעה למעשה את הליך החקיקה אשר הבשיל בסופו של דבר לכדי התיקון לחוק. העותרת מדגישה כי ההחלטה ליתן בעתירה צו-על-תנאי מלמדת כי העתירה הייתה מוצדקת וכן מדגישה כי בהגשת העתירה הושקעו משאבים ניכרים. המשיבות מצידן מתנגדות לבקשה וסבורות כי אין מקום לחייבן בהוצאות.

“לאחר בחינת החומר באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לחייב את המשיבות בהוצאות העותרת. לעניין זה אדגיש כי טענת העותרת ולפיה הגשת העתירה הייתה הסיבה המרכזית לקבלת התיקון לחוק הועלתה באופן כללי ולקוני ונראה כי בצדק טוענת המשיבה 1 כי תיקון זה הסדיר סוגיות רבות הנוגעות לשוק הטלביזיה המסחרית אשר בחלקן לא נדונו בעתירה שבכותרת. כמו כן אין להתעלם מכך שבסופו של דבר לא זכתה העותרת לסעדים שהתבקשו על ידה וכי מחיקת העתירה באה על רקע הסכמת הצדדים כי העתירה אינה אקטואלית עוד (בשים לב לקבלת התיקון לחוק). העתירה נמחקת אפוא ללא צו להוצאות”.