העליון לא נעתר לבקשת המדינה להוציא בשלב זה איסור פרסום על עתירה להורות על פתיחת חקירה פלילית בנושא ייצוא ביטחוני לדרום סודן

בית-המשפט העליון לא נעתר לבקשת המדינה להוציא בשלב זה איסור פרסום על עתירה של 69 עותרים להורות על פתיחת חקירה פלילית בנושא ייצוא ביטחוני ישראלי לדרום סודן.

כבוד השופטת דפנה ברק-ארז כתבה בהחלטתה מיום 18.11.2020 כי “העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב. הבקשה להטלת איסור פרסום תתברר בפני ההרכב שידון בעתירה”.

מדובר בעתירה שהגישו 69 עותרים באמצעות עו”ד איתי מק [העותר ה- 70] נגד היועץ המשפטי לממשלה, מנהלת המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, משרדי החוץ והביטחון ויחידת סיב”ט [האגף לייצוא ביטחוני] במשרד הביטחון.

= = = = = = = = = = = =

בקשת המדינה להטלת איסור פרסום

ב- 16 בנובמבר 2020 הגישה המדינה לבג”ץ בקשה לאיסור פרסום לגבי עתירה זו. הבקשה הוגשה באמצעות עו”ד יצחק ברט ממונה (בפועל)  במחלקת הבג”צים בפרקליטות המדינה.

במסגרת הבקשה נאמר בין השאר כי “המשיבים 5-3 [משרדי החוץ והביטחון ויחידת סיב”ט] סבורים כי קיומו של דיון בעתירה זו בדלתיים פתוחות צפוי לפגוע בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה.

“על כן, על מנת לשמור על אינטרסים חיוניים אלה, מבקשים המשיבים 5-1 להורות כי הדיון בעתירה דנן יתקיים כולו בדלתיים סגורות, וכי איסור הפרסום הנגזר מכך יחול על תוכן הדיון; על כתבי טענות וחומרים כתובים אחרים שיוגשו על ידי המדינה; וכן על כל החלטה או פסק דין שיינתנו מעתה ואילך”.

“לעניין זה נציין כי בשנים האחרונות נדונו בפני בית המשפט העליון בשבתו כבג”ץ,  וכן בפני בית-המשפט לעניינים מנהליים,  עתירות שעסקו במדיניות הייצוא הביטחוני של ישראל,  ואף במסגרתן ניתנו צווי איסור פרסום שונים”.

עוד אמרה המדינה בבקשתה כי “[…] בעתירה האחרונה שנדונה בבג”ץ שעסקה במדיניות הייצוא הביטחוני – בג”ץ 2562/18 –  הגישה המדינה בקשה זהה לבקשה זו. בית המשפט הנכבד קיים דיון בבקשה ובסיומו נענה לה במלואה והורה על סגירת דלתיים לצורך טיעוני שני הצדדים ועל איסור פרסום הפרוטוקול. בהמשך הורה בית-המשפט הנכבד אף על איסור פרסום פסק הדין. חלקי פרוטוקול הדיון הרלוונטיים לעניין איסור הפרסום מצורפים. חלקי הפרוטוקול החוסים תחת איסור פרסום הושחרו.

“בית-המשפט הנכבד מתבקש אפוא לפסוע בדיוק באותו נתיב שהותווה בבג”ץ  2562/18 ומאותן סיבות, ולהורות כי ההליך דנן יתנהל תחת איסור פרסום”.

= = = = = = = = = = = =

רקע לגבי העתירה

באמצע חודש אוגוסט 2020 הגישו 70 פעילות ופעילי זכויות אדם עתירה לבג”ץ  בדרישה להורות על פתיחת חקירה פלילית בגין סיוע לפשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה, נגד ישראלים שייצאו רובי גליל אייס אשר שימשו לטבח בדרום סודן, וכן נגד הגורמים במשרדי החוץ והביטחון בישראל שהיו אחראים לאישור רישיון הייצוא ולא עצרו אותו.

בין היתר, נתבקשה בעתירה פתיחת חקירה נגד מנכ”ל משרד הביטחון לשעבר, האלוף (מיל’) דן הראל, ושר הביטחון לשעבר, רא”ל (מיל’) משה יעלון. ב- 10.11.2020 נמחקו – בהסכמה – שמותיהם של הראל ויעלון מהעתירה.

העתירה הוגשה על רקע הקביעה בדו”ח מועצת הביטחון של האו”ם, כי בעיסקה שתווכה ע”י ראש שירות הביטחון הדרום סודני, תוך עקיפת המנגנונים הפורמליים במדינה לרכישת נשק, נרכשו בשנת 2013 מישראל רובי גליל אייס. אלה נמסרו למיליציה של הממשלה, הקרויה “Mathiang Anyoor”, והתאמנה בחווה הפרטית של הנשיא הדרום סודני. הרובים שימשו את המיליציה לטבח בבני שבט הנואר שהחל ב- 15.12.2013 בבירה ג’ובה ובסביבתה. טבח זה מסמל את פרוץ מלחמת האזרחים בדרום סודן.

העתירה מצביעה על כך שלפי דו”חות ועדות החקירה של האו”ם והאיחוד האפריקאי, כוחות הביטחון של ממשלת דרום סודן, יחד עם המליציות מטעמה, עצרו, עינו, אנסו ורצחו את בני שבט הנואר במסע רצחני, מהיר ומתואם בשכונות הבירה ג’ובה ובסביבתה. לא רק אישי ציבור וביטחון משבט הנואר נרצחו, אלא כוחות הביטחון והמליציות סרקו בתים שהיה מידע כי בני שבט הנואר התגוררו בהם, ותפסו ברחוב או בבית הספר את מי שזוהה כמשתייך לשבט הנואר (לפי הסימנים המסורתיים על הפנים, תלבושת מסורתית או תחקור קצר).

העותרים טוענים כי טרם ידוע המספר המדויק של בני שבט הנואר שנרצחו, אך על פי דו”ח האיחוד האפריקאי נאספו דיווחים לפיהם רק בין 15-18 בדצמבר 2013 נרצחו 15-20 אלף איש בבירה ג’ובה ובסביבתה. דיווחים אלה תואמים לראיות על ההיקף והברוטליות של הטבח.

לדברי העותרים, המשבר בדרום סודן לא החל בדצמבר 2013, אלא זמן רב קודם לכן. בכל אותה העת, התקיים אמברגו נשק של האיחוד האירופאי על דרום סודן, ובגלל נפיצות המצב והצורך להגן על האזרחים והאזרחיות היה במדינה כוח לשמירת שלום של האו”ם (UNMISS). הגורמים במשרדי החוץ והביטחון בישראל, היו אמורים לדעת מראש את הסיכון שהם לוקחים על עצמם באישור עסקה מפוקפקת של ייצוא רובים, בתיווך ראש שירות הביטחון הדרום סודני, שנועדו למיליציה שהתאמנה בחווה של הנשיא, בעת שהיו כוח לשמירת שלום של האו”ם בשל המצב הנפיץ במדינה וגם אמברגו נשק של האיחוד האירופאי.

“האם יש עובד אחד במשרדי החוץ והביטחון שנשמע לו סביר כי נשיא של מדינה מזמין ‘בהזמנה פרטית’ רובים למיליציה ‘פרטית’ שלו? האם לעובד אחד במשרדי החוץ והביטחון נשמע הגיוני ונורמלי שראש שירות הביטחון של מדינה מתאם בעצמו עסקה לרכישת רובים למיליציה?”.

דרישה ראשונה לפתוח בחקירה בעניין, נשלחה בינואר 2016. רק לאחר שהוגשה עתירה ראשונה לבג”צ, נמסרה בתגובה ב- 4.5.2017 החלטה של עו”ד רחל מטר, ראשת תחום פלילי בפרקליטות המדינה, שקבעה כי לא נמצאה כל ראיה לפיה מעשיו של גורם ישראלי כלשהו מקימים חשד לביצוע עבירה פלילית ולפיכך “אין מקום להורות על פתיחה בחקירה פלילית נגד גורם ישראלי כלשהו”.

ביום 13.10.2020 נשלחה לעותרים החלטה של היועמ”ש לממשלה בערר, לפיה הוא אימץ כלשונם את נימוקיה של עו”ד רחל מטר ולא הוסיף נימוקים נוספים.

בעתירה שהוגשה בקיץ נטען כי בחוסר סבירות קיצוני, על בסיס טענות עובדתיות שגויות לגבי השתלשלות האירועים בדרום סודן, וטעויות בהבנת הדין הישראלי והדין הבין-לאומי הרלוונטיים, עו”ד מטר הגיעה למסקנות שגויות. עוד נטען כי עו”ד מטר לא ביצעה פעולות בדיקה בסיסיות, ובמיוחד נתנה פרשנות שגויה ליסוד הנפשי הדרוש להוכחת עבירת הסיוע לפשעי מלחמה ולפשעים נגד האנושות, על פי הדין הבין-לאומי והדין הישראלי.

העתירה הוגשה יחד עם פעילות/י זכויות האדם זהבה גרינפלד, תאיה גוברין-סגל, ד”ר סנאית גיסיס, אור בן דוד, פרופ’ רות הכהן פינצ’ובר, סהר ורדי, יונתן שפירא, פרופ’ נורית פלד אלחנן, נורה אורלוב, ד”ר יונתן ניסים גז, פרופ’ אורלי בנימין, חיים שוורצנברג, חיה אופק, דניאל סילברמן, פרופ’ בן ציון מוניץ, דליה קרשטיין, רמי אלחנן, גיא בוטביה, עודד אפרתי, ד”ר בטינה בירמנס, אמיר ביתן, ורד ביתן, דפנה בנאי, ד”ר צביה שפירא, נורה בנדרסקי, חנה בר”ג, פרופ’ יגאל ברונר, צילי גולדנברג, נטלי גינזבורג, מיאקו גליקו, רחל חיות, נוני טל, עפר ניימן, נטשה דודינסקי, גיא הירשפלד, זוהרה חדד, תמר שרף, ד”ר חנה ספרן, ורדה חלד, נעמי שור, ד”ר אליוט כהן, שאול צ’ריקובר, רימון לביא, אמנון לוטנברג, תמר להן, פרופ’ ורוניקה כהן, אריאל נייזנה, מיכל פלג, סיגל קוק אביבי, מיכל חי, אמנון שפירא, יהודית אלקנה, יאיר בונצל, ד”ר גלעד ליברמן, מארי בונצל, עדית ברסלאור, דניאלה יואל, רעיה רותם, איתמר פיגנבאום, אלונה כהן, שירלי נדב, יעל אגמון, גדי שניצר, יואב הס, שרון גמזו, רוני סגולי, שושנה לונדון ספיר, נפתלי ספיר וחוה הלוי.

= = = = = = = = = = = =

הערות עורך Read IT Now:

+ בג”ץ 2562/18 שהוזכר לעיל היה עתירה לעצור את הייצוא הביטחוני ליחידת קומנדו פרטית של השליט בקמרון (בג”צ 2562/18) אשר לדברי העותרים היא מחומשת ומאומנת ע”י ישראלים. ידיעה לגבי עתירה זו פורסמה כאן באתר בדצמבר 2018.

+ לגבי ייצוא ביטחוני ישראלי לדרום סודן ניתן לראות כאן את ריכוז הידיעות שפורסמו באתר זה, לרבות עתירה לבג”ץ ובעקבותיה עתירה מינהלית למחוזי.