העליון דחה שוב עתירה של התאחדות בעלי המלאכה נגד משרד התקשורת ודואר ישראל; נדחתה בקשת משהת”ק להטיל תשלום הוצאות על העותרת

בית-המשפט העליון דחה שוב עתירה של התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל- המרכז הארצי למתן צו על תנאי נגד משרד התקשורת ודואר ישראל. יחד עם זאת נדחתה בקשת משהת”ק להטיל תשלום הוצאות על העותרת.

כבוד השופט ניל הנדל (אליו הצטרפו כבוד השופטים ג’ורג’ קרא ועופר גרוסקופף) כתב בפסק הדין [בג”ץ 7531/20] שניתן ב- 16.12.2020:

“מונחת לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, שבמסגרתה טוענת העותרת – התאחדות בעלי המלאכה והתעשייה בישראל – כי חברת דואר ישראל מעניקה שירות משרדי מסוים במחיר “שובר שוק” ובניגוד לדין.

“עתירה דומה, שהוגשה לבית-משפט זה בחודש יולי השנה, נדחתה מחמת אי-מיצוי ההליכים מול משרד התקשורת.

“בסמוך לדחייתה פנתה העותרת שוב למשרד התקשורת. בראשית חודש אוגוסט השיב משרד התקשורת לעותרת וביקש מידע נוסף, שהעותרת שלחה לו באמצע חודש אוגוסט.

“העתירה הנוכחית הוגשה בראשית חודש נובמבר, מבלי שהעותרת פנתה פעם נוספת למשרד התקשורת כדי לברר היכן הדברים עומדים.

“והיכן עומדים הם, ומה קרה בחודשיים ומחצה שחלפו מאז הקשר האחרון בין הצדדים? משרד התקשורת השיב לשאלה זו בתגובתו: בסוף חודש אוגוסט נערכה פנייה לדואר ישראל, לשם התייחסות לטענות העותרת ולדוגמאות שסיפקה. הדואר השיב לפנייה בתחילת חודש ספטמבר, ובאמצעו של חודש זה ענה לו משרד התקשורת שתשובתו מצריכה הבהרה נוספת ומפורטת יותר. הדואר היה אמור להשיב בתוך חודש, אך ביקש ממשרד התקשורת להאריך את מועד בחודש נוסף לנוכח תנאי התעסוקה שיצר משבר הקורונה וחגי תשרי. ואכן, ההתייחסות הועברה באמצע חודש נובמבר – כשבוע וחצי לאחר הגשת העתירה דנן. בשלב זה עדיין נבחנת תשובתו המפורטת של הדואר למשרד התקשורת.

“מן התמונה דלעיל ניתן ללמוד שניים. ראשית, בשלב זה דין העתירה להידחות, שכן הנושא עדיין נבחן ברשות הרלוונטית וטרם התקבלה החלטה עניינית בטענותיה של העותרת.

“שנית, ובניגוד לטענת משרד התקשורת, המקרה אינו מצדיק הטלת הוצאות על העותרת, הגם שהיה מקום כי תפנה פעם נוספת בטרם הגשת העתירה כדי לברר מה קרה בחודשיים ומחצה שחלפו מאז הקשר האחרון בין הצדדים.

“סוף דבר, העתירה נדחית בהיותה מוקדמת ומכיוון שטרם מוצו ההליכים הרלוונטיים. אין צו להוצאות”.

= = = = = = = = =

ב- 17 בדצמבר 2020, יום לאחר מתן ופרסום פסק הדין, ניתנה החלטה נוספת של העליון בנושא זה: “עיינו בתגובת משיבה 1 [דואר ישראל] ובבקשתה, שהגיעו לעיוננו לאחר מתן פסק הדין בעתירה, שבגדרו נדחתה העתירה נגד משיבה 1 על הסף.

“בנסיבות העניין, אין מקום להוסיף ולדחות כעת את העתירה גם מטעמי סף נוספים על אלה שהוזכרו בפסק הדין, כגון אי צירוף בתי דפוס קונקרטיים, או לעשיית צו להוצאות.

“כאמור בפסק הדין, הנושא עדיין נבחן במשרד התקשורת וטרם התקבלה החלטה עניינית בטענותיה של העותרת, ודי בכך – וביתר נימוקי פסק הדין – בנסיבות העניין”.

= = = = = = = = =

+ ב- 6 בנובמבר 2020 פירסמתי כאן באתר ידיעה על הגשת העתירה השנייה (בידיעה יש התייחסות גם לעתירה הראשונה).

= = = = = = = = =