העליון דחה ‘עתירה ציבורית’ לבג”ץ של קליניקות משפטיות שביקשה לחייב את הממשלה, ראש הממשלה ו- 10 משיבים נוספים “לקיים את כל הוראות חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן”

ביום ראשון, 8.12.2019, דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: העליון דחה (8.12.2019) ‘עתירה ציבורית’ לבג”ץ של הקליניקות המשפטיות במרכז האקדמי “שערי מדע ומשפט” נגד הממשלה, ראש הממשלה ו- 10 משיבים נוספים [ובהם השב”כ, ועדת השרים לפי חוק המאבק בתוכנית הגרעין של איראן, שר האוצר + משרד האוצר + החשכ”ל, משרד הביטחון, המל”ל ומערך הסייבר הלאומי]; ביקשו ל”חייב את המשיבים, ביחד ולחוד, לקיים את כל הוראות חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן”.

“עתירה זו”, קבע בית-המשפט העליון בשיבתו כבית-משפט גבוה לצדק, “הינה מיותרת בתכלית: היא בזבזה את זמנו היקר של בית-המשפט, וטוב היה אילו לא היתה מוגשת מלכתחילה”. את פסק הדין בעתירה למתן צו על תנאי כתב כבוד השופט אלכס שטיין והצטרפו אליו כבוד השופטים ניל הנדל ויעל וילנר.

בפסק הדין [בג”ץ  3181/19] נאמר בין היתר: “אנו חיים בעולם של משאבים מוגבלים. עובדה זו שזורה בחיי היומיום של כולנו […] בין משאבים אלו מצויה העבודה השיפוטית, שאף היא משאב חברתי חשוב ומוגבל מעיקרו. פשיטא הוא, כי מותב אשר דן בעתירתו של ראובן איננו יכול לדון, בד-בבד, בעתירה אחרת שהגישה לאה. לאה תיאלץ אפוא להמתין עד אשר המותב יתפנה לדון בעתירתה; ואם עתירתה מניחה לפתחו של בית-המשפט תלונת אמת על זכות שנפגעה, המתנה זו תסב ללאה נזק.

“במציאות זו, ברור ומובן הוא כי אין באפשרותנו לדון בכל העתירות המוגשות אלינו, דבר המחייב אותנו לבחור מביניהן את אלו הראויות לדיון ולהכרעה. בחירה זו נעשתה.

“[…] העתירה שהונחה לפתחנו בתיק זה היא עתירה ציבורית. בגדרה, מבקשות העותרות, קליניקות משפטיות שבמרכז האקדמי ‘שערי מדע ומשפט’, כי נוציא מלפנינו צו אשר יחייב את המשיבים, ביחד ולחוד, לקיים את כל הוראות חוק המאבק בתכנית הגרעין של איראן, התשע”ב – 2012. במסגרת זו מבקשות העותרות כי נחייב את המשיבים לכנס את הגופים השלטוניים שהוקמו בחוק או שאמורים לפעול מכוחו, אשר כוללים את מטה הסנקציות נגד איראן וסייעניה, את ועדת ההיגוי, את ועדת השרים ואת הוועדה המייעצת. כמו כן מבקשות העותרות כי נחייב את המשיבים לפעול למניעת השתתפותן של חברות המקיימות קשרים עם איראן במכרזי המדינה. בהקשר זה, העותרות דורשות כי המשיבים ייגבו מכל משתתף במכרזי המדינה, כתנאי מקדמי להשתתפותו בהם, הצהרה לפיה הוא עומד בדרישות החוק – ויפסלו כל משתתף שאינו עומד בדרישות אלו.

“העותרות מבהירות כי אינן מתיימרות להכתיב למשיבים את דרכי הפעולה מכוח החוק וכי אינן מבקשות מאתנו להתערב בניהול ענייניה הכלכליים, הביטחוניים והדיפלומטיים של מדינת ישראל. התערבות כאמור אכן איננה אפשרית ועתירות בכגון דא נידונות לכישלון […] ההבהרה שניתנה על ידי העותרות הייתה אפוא במקומה. דא עקא, אין בה כדי לשנות את גורל העתירה הנוכחית אשר נדונה לכישלון מטעם אחר.

“הסעדים שנתבקשו בעתירה דנן משמעם אינו אלא סעד אחד: צו-עשה כוללני אשר יחייב את המשיבים לפעול כדין בהתאם לכלליו של חוק המאבק בגרעין. ברי הוא כי עתירה לצו כזה נפסלת מניה וביה על ידי הכלל הפוסל עתירות לסעדים כוללניים.

“[…] באשר לבקשת העותרות כי נחייב את המשיבים לפעול למניעת השתתפותן של חברות המקיימות קשרים עם איראן במכרזי המדינה, ובפרט חברות שבבעלות ממשלת סין – העותרות לא טרחו לצרף ולו חברה אחת כזאת כמשיבה לעתירתן ולא הלינו על שום מכרז ספציפי ועל תוצאותיו. מדובר אפוא בטענה כוללנית ובבקשת סעד כוללני, אשר נמצא מחוץ לרשימת הסעדים שניתן לקבל בבג”ץ. לא זו אף זו: העותרות לא טרחו להסביר לנו מדוע ריב שעניינו מכרזים מובא לפתחנו ולא לבית-משפט לעניינים מינהליים אשר הוסמך לדון בכך.

“[…] סוף דבר: עתירה זו הינה מיותרת בתכלית: היא בזבזה את זמנו היקר של בית-המשפט, וטוב היה אילו לא הייתה מוגשת מלכתחילה. הנני מציע אפוא לדחות עתירה זו על הסף. לפנים משורת הדין ובשים לב לכך שהעותרות משתייכות למוסד חינוכי, לא הייתי עושה צו להוצאות הפעם”.

השופט ניל הנדל הסכים על השופט שטיין והוסיף כי “אני מסכים כי יש לסלק את העתירה על הסף ללא צו להוצאות, מן הטעם שהיא התייתרה לאור התפתחויות שעליהן הודיעה המדינה לאחר הגשתה. בתגובתה המקדמית לעתירה מסרה האחרונה כי העותרות ‘התפרצו לדלת פתוחה’, משום שהיא פועלת כעת לקדם את יישום חוק המאבק; מינויים נחוצים בוצעו, והחל תהליך גיבוש עמדת מטה הסנקציות. המדינה אף הבהירה כי כאשר ועדת השרים תקבל החלטות רלבנטיות הן יפורסמו, וכי ההשתתפות במכרזים תימנע ‘לפי כל דין, ובהתאם לנסיבות הקונקרטיות’. בנסיבות אלה, מקובלת עלי עמדת המשיבים כי העתירה התייתרה בשלב זה”.

הערת עורך Read IT Now: ב- 12.5.2019 פירסמתי כאן באתר ידיעה בנושא הגשת העתירה וכותרתה: עתירה לבג”ץ: ממשלת ישראל מתעלמת מחוק המאבק בתוכנית הגרעין של איראן.