העליון דחה בקשת רשות ערעור של ארמוזה אינטרנשיונל מדיה נגד Creighton Online Media PTE Ltd לגבי העתקת פורמט טלביזיוני לכאורה

בית-המשפט העליון דחה (1.1.2019) בקשת רשות ערעור [רע”א  8861/18] של חברת ארמוזה אינטרנשיונל מדיה בע”מ  נגד חברת Creighton Online Media PTE Ltd.

בפסק הדין של כבוד השופטת יעל וילנר נכתב בין היתר:

■ “בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי תל אביב-יפו (כב’ השופטת נ’ גרוסמן) בת”א 48627-12-17 מיום 14.11.2018, שבגדרה התקבלה בקשת המשיבה לתיקון כתב התביעה ולהוספת נתבעת לתביעה.

■ “רקע בתמצית: ביום 24.12.2017 הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקשת, במסגרתה נטען, בעיקרו של דבר, כי המבקשת העתיקה פורמט טלביזיוני שפיתחה המשיבה. בכתב הגנתה טענה המבקשת, בין היתר, כי לא הפרה את זכויות המשיבה בישראל – שכן שיווק הפורמט, הפקתו ושידורו נעשו מחוץ לישראל – וכי בית-המשפט בישראל אינו הפורום הנאות לדון בתביעת המשיבה.

■ “ביום 3.10.2018, לאחר שהתקיימו הליכים מקדמיים בין הצדדים ובטרם התקיים קדם המשפט הראשון בתיק, הגישה המשיבה בקשה לתיקון כתב התביעה ולהוספת רשת מדיה בע”מ כנתבעת נוספת בהליך. בבקשה נטען כי בחודש ספטמבר 2018 גילתה המשיבה כי רשת עומדת להשיק ולשדר בישראל תכנית טלוויזיה המבוססת על הפורמט, וכי יש צורך בהוספתה כנתבעת ובתיקון כתב התביעה על-מנת להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בתובענה. בתשובתה לבקשה טענה המבקשת כי יש לדון בבקשה בהתאם לאמות המידה הקבועות בתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ”ד – 1984, וכי הוספתה של רשת כנתבעת אינה דרושה לשם בירור הטענות במסגרת התובענה העיקרית, הנוגעות להעתקת הפורמט.

■ “בהחלטה מיום 14.11.2018, קיבל בית-המשפט המחוזי את בקשת המשיבה. במסגרת ההחלטה התייחס בית-המשפט המחוזי להוראת תקנה 92 לתקסד”א וקבע כי בשים לב לשלב הראשוני שבו מצוי ההליך, ולהלכה הנוהגת שלפיה תיקון כתבי טענות ייעשה בנדיבות, ככל שהוא אכן נחוץ לשם ההכרעה בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, יש להורות על תיקון כתב התביעה. כמו כן, הורה בית-המשפט המחוזי כי המשיבה תישא בהוצאות תיקון כתב התביעה בסך 2,500 ש”ח.

■ “על החלטה זו של בית-המשפט המחוזי נסבה הבקשה שלפניי. במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי בית-המשפט המחוזי שגה עת החיל את המסגרת הנורמטיבית הקבועה בתקנה 92 לתקסד”א והנוגעת לתיקון כתב תביעה, כאשר, למעשה, הבקשה נועדה להוספת רשת כנתבעת נוספת לתביעה. בהתאם לכך, נטען כי היה על בית-המשפט המחוזי להכריע בבקשה לפי אמות המידה הקבועות בתקנה 24 לתקסד”א. עוד טוענת המבקשת כי בית-המשפט המחוזי התעלם מטענותיה במסגרת תשובתה לבקשה, וכי החלטתו אינה מנומקת דיה. אי לכך, מבקשת המבקשת כי בית-משפט זה יורה על ביטול החלטת בית-המשפט המחוזי ועל קיום המשך ההליך בין הצדדים המקוריים, ולחלופין, כי בית-המשפט יחזיר את הדיון לבית-המשפט המחוזי על-מנת שידון בבקשה מחדש לפי תקנה 24 לתקסד”א, וינמק את החלטתו.

■ “לאחר העיון בבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבים.

■ “החלטות בדבר תיקון כתב תביעה והוספת בעלי דין לתובענה, הנוגעות לאופן ניהול ההליך ולסדרי הדין, נתונות לשיקול דעתה הרחב של הערכאה הדיונית, ואין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון אלה, אלא במקרים חריגים, בהם ההחלטות חורגות ממתחם הסבירות או עשויות לגרום לעיוות דין לאחר הצדדים […] המקרה שלפנינו אינו נמנה עם המקרים האמורים, בין היתר, בשים לב לשלב המוקדם של ההליך בו הוגשה הבקשה. אזכיר כי בית-המשפט המחוזי ערך את האיזון הראוי וחייב את המשיבה בתשלום הוצאות המבקשת עקב תיקון כתב התביעה. די באמור כדי לדחות את הבקשה.

■ “[…] סוף דבר: הבקשה נדחית. משלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות”.