העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת מחוזי לגבי בקשת עיון במסמכי תיק בתביעה ההדדית בין כימיקלים לישראל לבין יבמ ישראל

בית-המשפט העליון בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים דחה בתחילת חודש מאי 2020 בקשת רשות ערעור [רע”א 1619/20] של חברת ר’בקה טכנולוגיות בע”מ על החלטת מחוזי לגבי בקשת עיון במסמכי תיק בתביעה ההדדית בין כימיקלים לישראל לבין יבמ ישראל.

כבוד השופט עופר גרוסקופף כתב בין היתר בהחלטתו בנושא זה:

“לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב’ השופט גרשון גונטובניק) בת”א 4995-12-18 מיום 29.1.2020, בגדרה התקבלה באופן חלקי בקשתה של המבקשת לעיין במסמכים שהוגשו במסגרת תיק בית-המשפט.

“ביום 3.12.2018 הגישה המשיבה 1, חברת כימיקלים לישראל בע”מ (כיל), תובענה כספית בסכום של 1.1 מיליארד ש”ח נגד המשיבה 2, יבמ ישראל בע”מ.

“הרקע לתובענה הכספית, בתמצית, הוא כדלהלן: כיל החליטה על פרוייקט רחב היקף להקמת מערכת מידע אחידה, הרמונית וגלובלית (מערכת ERP) אשר תשמש את כלל פעולותיהן של חברות הקונצרן, ותחבר בממשק אחד את כל מערכות החברה – ובכך תביא לייעול תפעולן השוטף. לצורך הובלת הפרוייקט, וביצועו ‘מן המסד ועד הטפחות’, שכרה כיל בשנת 2013 את שירותיה של יבמ, אחת מהחברות המובילות בעולם ביישום מערכות מידע. בין השתיים נכרתה מערכת הסכמים, כאשר כל שלב י הוסדר בהסכם נפרד. במהלך ביצוע הפרוייקט הגיעה כיל למסקנה כי יבמ נכשלה בביצוע הפרוייקט, באופן אשר יכול להעמיד את כיל בסכנת קריסה. משכך, החליטה הנהלת כיל על הפסקת הפרוייקט בשנת 2016. לאחר שכשלו ניסיונות להביא ליישוב המחלוקות הכספיות בין כיל לבין יבמ בעקבות הפסקת הפרוייקט, לרבות הליך גישור בפני כב’ השופט (בדימ’) ד”ר עמירם בנימיני, הגישה כיל את התובענה הכספית.

“ביום 23.12.2018 הגישה ר’בקה טכנולוגיות בע”מ, היא בעלת מניות בכיל, בקשה למחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל אביב-יפו לאישור תובענה ייצוגית נגד כיל, בעלת השליטה בה (החברה לישראל בע”מ) ונושאי משרה בחברה (ת”צ 51914-12-18). עניינה של בקשת האישור בטענה כי כיל גרמה למבקשת ולחברי הקבוצה (בעלי מניות בתקופה הרלוונטית לבקשת האישור) להפסדים כספיים עקב מחדלי דיווח לבורסה לניירות ערך בתל אביב, וכתוצאה מהסתרת מידע מהותי מציבור המשקיעים. עניינם של מחדלי הדיווח מושא בקשת האישור הוא בפרוייקט מושא התובענה הכספית. על פי הנטען, כיל לא דיווחה כנדרש לציבור המשקיעים על ההתפתחויות השליליות שאירעו במהלך שלבי הקמתו של הפרוייקט.

“ביום 2.1.2019 הגישה המבקשת בקשה לעיון בתיק בית-המשפט ביחס לתובענה הכספית, על מנת לבחון את האפשרות לעשות שימוש במסמכים שהוגשו בתובענה הכספית במסגרת בקשת האישור שהגישה. הבקשה עברה מספר גלגולים, כאשר בסופו של דבר עיקרה הוא עיון בנספחים שצורפו לכתב התביעה שהגישה כיל בתובענה הכספית (הנפרסים כולם יחד על פני למעלה מ- 2,000 עמודים). יוער כי בחזקת המבקשת מצויים כתב התביעה, כתב ההגנה וכתב התשובה, וכן חלק מהמסמכים שצורפו כנספחים לכתב התביעה – כל אלה הגיעו לידיה שלא מכוח החלטה שיפוטית. כיל התנגדה לבקשה בטענה כי המסמכים המבוקשים מכילים סודות מסחריים ומידע עסקי רגיש המצדיקים את נסיגתה של זכות העיון במקרה דנן, והגנה על “פרטיותה העסקית”.

“[…] בדצמבר 2016, בסמוך להחלטת כיל להפסיק את הפרוייקט, הוגשה על ידי המבקשת בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת בקשה לאישור תביעה נגזרת (לפי סעיף 198א לחוק החברות, התשנ”ט – 1999), במסגרתה ביקשה לקבל העתקים מפרוטוקול ישיבות הדירקטוריון או ועדותיו שבהן נדון הפרוייקט, העתק מההתראות שקיבלה כיל מבעלי תפקידים שונים בקשר לכשלים בפרוייקט והבקרות שנערכו בפועל על הפרוייקט (תנ”ג (מחוזי ת”א) 11577-12-16). בקשתה נדחתה (החלטה מיום 17.1.2018), וכך גם הערעור עליה (רע”א 1360/18 ר’בקה טכנולוגיות בע”מ נ’ חברת כימיקלים לישראל בע”מ (11.10.2018)).

“ביום 29.1.2020 ניתנה החלטתו של בית-המשפט קמא, אשר קיבל את הבקשה לעיון באופן חלקי. בית-המשפט קבע כי המבקשת עמדה בנטל להוכיח כי המסמכים שבהם התבקש לעיין הם רלבנטיים לבקשת האישור שהגישה וכי יש בעיון המבוקש כדי לקדם מטרה חשובה.

“יחד עם זאת, פסק בית-המשפט קמא כי אין לאפשר עיון גורף לאור היקף המידע הרגיש אודות הפעילות העסקית של כיל המצוי באותם מסמכים והמוגן על ידי הדין. משכך, נדרש בית-המשפט לבחון באופן פרטני כל אחד מ- 77 נספחי התביעה וקבע אילו מהם יותרו לעיון, במלואם או בחלקם, ואילו לא. זאת, בכפוף להתחייבות לסודיות של המבקשת ובאי כוחה.

“כן יצוין כי בית-המשפט קבע כי אין להורות על עיון במסמכים עתידיים שטרם הוגשו לתיק בית-המשפט, וזאת בשל טיב המידע בו מדובר. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי”.

“המבקשת עותרת כי יותר לה עיון מלא בחלק מהנספחים שלא הותרו בעיון כלל וכן בחלק מהנספחים שהותרו בעיון חלקי. ויובהר, אין המבקשת דורשת לעיין בכלל הנספחים שלא הותרו בעיון, אלא מתמקדת היא במספר נספחים מצומצם יותר (16 נספחים בלבד מתוך 77 כאמור). לטענת המבקשת, בית-המשפט קמא החמיר עמה יתר על המידה ביחס להיקף המסמכים שהותרו בעיון, ובכך צימצם את זכותה לעיון במסמכים הנחוצים לה לבקשת האישור, ופגע במימוש תכליתה של זכות זו.

“בתוך כך, גורסת המבקשת כי באיזון שערך בית-המשפט קמא בין הערכים המתנגשים, נדרש היה ליתן דגש רב יותר לשיקולים הבאים: נחיתותה האינפורמטיבית אל מול כיל; נחיצות המסמכים וחשיבותם לצורך ניהול בקשת האישור; התכלית החשובה שלשמה נדרש העיון (צמצום פערי מידע ועידוד אכיפה פרטית באמצעות ההליך הייצוגי); העובדה שהמבקשת אינה מתחרה עסקית של כיל; העובדה שהמבקשת ובאי הכוח המייצגים חתמו על כתב התחייבות לשמירת סודיות; והעובדה שהתביעה ממילא מתנהלת בדלתיים פתוחות. לעומת זאת, נטען כי בית-המשפט קמא נתן משקל גדול מדי לכך שכתבי הטענות העיקריים מצויים בחזקת המבקשת.

“עוד מוסיפה המבקשת כי מתוך הנספחים שהותרו לעיון עולה תמונה חלקית בדבר מצב הפרוייקט, ובדבר המידע שהיה מצוי בידי כיל בשעתו, דבר המקשה על בחינת שאלות היסוד העומדות לפתחה של בקשת האישור, ובפרט האם כיל עמדה בחובות הדיווח המוטלות עליה. באופן ממוקד יותר, טוענת המבקשת כי 16 הנספחים בהם היא מבקשת לעיין נוגעים באופן ישיר לאירועים מושא בקשת האישור ומכאן חיוניותם. מניעת האפשרות לעיין באותם נספחים, כך נטען, תפגע באפשרות לברר את העובדות הרלוונטיות לבקשת האישור, וכפועל יוצא תפגע בסיכויי הצלחתה. בהקשר זה, אף נטען כי בית-המשפט קמא שגה עת קבע כי אין למבקשת עניין ישיר במידע הטכנולוגי הרלוונטי לפרוייקט, ושגיאה זו הביאה לכך שרבים מנספחי התביעה לא הותרו בעיון”.

בהכרעתו קובע השופט כי “לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה, וכן בהחלטתו המפורטת והיסודית של בית-המשפט קמא, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות אף מבלי להיזקק לתגובת המשיבות”.

לדברי השופט, “כידוע, זכות העיון בתיק בית-משפט היא נגזרת של עיקרון פומביות הדיון […] משכך, נקודת המוצא היא כי ‘כל אדם רשאי לבקש מבית-המשפט לעיין בתיק בית-משפט […] ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין’ […] יחד עם זאת, אין מדובר בזכות מוחלטת, אלא היא כפופה למערכת איזונים אשר לוקחת בחשבון גם זכויות ואינטרסים אחרים הראויים להגנה”.

“[…] אחד מהשיקולים שעל בית-המשפט ליתן עליהם את הדעת בבואו להחליט בבקשה לעיון בתיק בית-המשפט הוא זכותו של בעל הדין לשמירת סודותיו המסחריים. ודוק, בתיק בית-המשפט, בוודאי כאשר מדובר בתובענה שעניינה סכסוך עסקי כמו בענייננו, עשויים להימצא פרטים מסחריים אודות עסקיו של בעל הדין, אשר מצדיקים כי זכות העיון תיסוג, ולמצער תוגבל, בנסיבות העניין”.

“[…] במקרה דנן, בבחינת הבקשה בהתחשב במכלול השיקולים שלעיל, מצאתי כי לא קמה הצדקה להתערב באיזון שערך בית-המשפט קמא בהחלטתו להתיר עיון רק בחלק מהנספחים. בית-המשפט שקל בהחלטתו את הצורך של המבקשת במסמכים מחד גיסא ואת הפגיעה שעלולה להיגרם לענייניה העסקיים של כיל כתוצאה מקבלת בקשת העיון במלואה מאידך גיסא, תוך שהוא בחן בצורה יסודית ומעמיקה כל אחד ואחד מהנספחים”.

“[…] כזכור, הבקשה בה עסקינן היא בקשת עיון על ידי מי שאינו צד להליך, אשר הוגשה בתיק התובענה הכספית. המידע בו מדובר (נתונים טכניים הנוגעים לפרוייקט) אינו נמסר כעניין שבשגרה במסגרת בקשות עיון מסוג זה, והמבקשת מצדיקה את הדרישה החריגה לגילויו במקרה זה באינטרסים מיוחדים שיש לה בניהול ההליך הייצוגי – הליך אשר כיל היא צד לו.

“במצב דברים זה, מוטב כי ביצוע איזונים עדינים בין האינטרסים של הצדדים, כפי שבוודאי נדרש ביחס לנתונים הטכניים, יעשה במסגרת הליכי הגילוי המתנהלים בהליך הייצוגי, ולא במסגרת בקשת עיון המנותקת ממנה. ודוק, הדלת להשגת המסמכים (אלה ונוספים) במסגרת ההליך הייצוגי, אפילו בשלב בקשת האישור, לא נסגרה בפני המבקשת. כפי שנמסר, למבקשת האפשרות להגיש בקשה לגילוי ועיון במסמכים במסגרת התובענה הייצוגית, בהתאם לתקנה 4(ב) לתקנות תובענות ייצוגיות ואפשרות זו טרם מוצתה על-ידה”.

בסיום ההחלטה נאמר: “סוף דבר: בקשת רשות הערעור נדחית אפוא. משלא נתבקשו תגובות, אין צו להוצאות”.

הערות עורך Read IT Now:

+ ב- 28.4.2019 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: בית-המשפט דחה בקשת עיון של צד ג’ בתיק תביעות ענק הדדיות במיליוני ₪ שמנהלות כימיקלים לישראל ו- יבמ ישראל זו נגד זו.

+ ב- 24.12.2018 פירסמתי כאן באתר את הידיעה הבאה שכותרתה: תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) ע”י חברת ר’בקה טכנולוגיות נגד כי”ל והחברה לישראל בגין הפסדים שנגרמו לתובעת בכל הקשור לפרוייקט ההרמוניזציה (ERP ).