המתיחות רוסיה-אוקראינה גורמת לדאגה לגבי תעשיית ה- IT האוקראינית ולקוחותיה בעולם

המתיחות בין רוסיה ואוקראינה בעקבות הדחתו של נשיא אוקראינה וההשתלטות הרוסית על חצי האי קרים גורמת בימים האחרונים לדאגה לגבי תעשיית טכנולוגיית המידע האוקראינית ולקוחות שירותי מיקור-החוץ שלה בעולם.

אוקראינה הפכה בשנים האחרונות ליעד פופולרי יותר ויותר מבחינה של אספקת שירותי מיקור-חוץ (אאוטסורסינג) כשהכנסותיה בתחום זה מגיעות מידי שנה ליותר מ- 1 מיליארד ליש”ט.

לאוקראינה כוח אדם מקצועי ומיומן בתחום זה, תשתית דיגיטלית טובה ומהירויות פס-רחב טובות יותר מאשר בריטניה. זאת לצד משכורות נמוכות לעובדים.

המיומנויות של אוקראינה לגבי מיקור-חוץ בנוייה על המוניטין של המדינה כמרכז טכנולוגיה עוד מהתקופה של ברית המועצות. המדינה “מייצרת” מידי שנה כ- 30,000 בוגרים בתחומים הקשורים לטכנולוגיית מידע, מספר הדומה לנתונים של בריטניה.

יצויין כי חברת המחקר Gartner כללה במשך שנים את אוקראינה ברשימת יעדי מיקור-החוץ המועדפים בעולם.

לחברת מיקור-החוץ הדנית Ciklum יש צוות של כ- 3,000 עובדים באוקראינה. לדברי המנכ”ל שלה עד כה לא חווה בעיות בעבודה של העובדים האוקראינים שלו אולם מקצת מלקוחותיו כבר הביעו דאגה לגבי המצב שכבר “מסכן את המוניטין של אוקראינה כיעד של מיקור-חוץ בתחום ה- IT. בטווח הארוך [המדינה] תתגבר על כך אולם יש ודאי חברות שעתה ובעתיד חושבות פעמיים לגבי פעילותן באוקראינה”.

לדבריו הבעייה קיימת במיוחד לגבי חברות שטרם החלו לפעול עם אוקראינה והן מהססות ומעדיפות עתה לראות כיצד יתפתחו הדברים. אם אכן תהיה לחימה בין רוסיה ואוקראינה אזי עובדי IT עלולים להיקרא לשירות צבאי דבר שיפגע בעבודה הסדירה. קיימים דיווחים כי חיילי מילואים באוקראינה כבר גוייסו לביצוע תרגיל בן עשרה ימים שהחל ב- 3 במארס 2014.

לדברי Christine Ferrusi Ross סגנית נשיא ואנליסטית ראשית למיקור-חוץ בחברת המחקר Forrester Research, לקוחות של חברות מיקור-חוץ באוקראינה חייבים להבטיח שיש להם תוכניות להוצאת העבודה אל מחוץ לגבולות המדינה במקרה של עימות פיזי רוסי-אוקראיני. “חייבת להיות להם תוכנית סיכונים מוקדם ככל האפשר”.

עליהם לדבר עם הספקים הקיימים שלהם לגבי יכולתם להוציא את העבודה אל מחוץ לאיזור העימות או, אם הדבר אינו אפשרי, לחפש אחר ספקי שירות חלופיים. בין היתר הדברים תלויים בקיבולת שיש לספקים שלהם באיזורים בהם הם ממוקמים (או אליהם הם יכולים להעביר פעילות) ומהי כמות העבודה הכוללת שהם יכולים להעביר אל אותם איזורים.

“אם אין להם ספק אחר – והדבר אינו סביר משום שרק למעטים יש אך ורק ספק אוקראיני – אזי הם צריכים לשלוח מעין בקשה למידע (RFI) כדי לראות מי מהספקים האחרים יכול להיות זמין לביצוע העבודה הנדרשת”.

כמו כן עליהם לבדוק מחדש את ההסכמים שלהם עם החברות האוקראיניות ולראות מה האפשרויות והעילות שלהם להפסקת ההתקשרות גם אם הדבר כרוך בתשלום קנס.

כרגע הדאגה העיקרים היא לגבי יכולת המשך אספקת השירות מצד הספקים האוקראינים אולם הדבר עלול להיות בעייתי יותר: אם המצב באוקראינה יסלים [כמו למשל המשך המהומות, מרכזי הנתונים יושמדו או שייגנבו שרתים] אזי עלולים לדבריה להיות מספר סיכונים פוטנציאליים לרבות איומים על אבטחת נתונים באמצעות התקפות פיזיות והתקפות מצד האקרים.

“באופן כללי, ימתינו בשלב זה. הן רק צריכות להתחיל עתה אם טרם החלו לממש תוכניות טיפול האומרות שיחפשו ספקים אחרים, יבטיחו שלכל עבודה יש תיעוד מעודכן ושהן יכולות ‘למשוך חזרה’ את העבודה אם הן צריכות לעשות זאת ולבחון תוכניות ההתאוששות וצעדים נוספים שננקטו לאבטחה של המתקנים הפיזיים. אם ניהול הסיכונים הזה אינו קיים הרי שכל מה שיכולים לעשות עתה הוא רק להמתין ולראות לאן יתפתחו הדברים”.