המחוזי בי”ם קיבל בחלקה עתירה מינהלית של טופ ליין תקשורת נגד שרי האוצר והכלכלה ונגד מרכז ההשקעות

בית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים קיבל בחלקה עתירה מינהלית [עת”מ 6437-10-17] שהגישה חברת טופ ליין תקשורת בע”מ נגד שר האוצר משה כחלון, שר הכלכלה אלי כהן, מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה ונגד נחום איצקוביץ’ מנהל הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה.

כבוד השופט אלי אברבנל כותב בין היתר בפסק הדין:

■ “לפניי עתירה לבטל את החלטתה של הוועדה המייעצת שלפי חוק עידוד השקעות הון, תשי”ט – 1959 (כנוסחו בשנת 2016) ולפיה נדחה ערר העותרת על החלטת משיבה 4 מיום 9.6.2014 לבטל כתב אישור שניתן לה ולהורות לה להחזיר סכום כסף שקיבלה על פיו.

■ החלטת הוועדה ניתנה ביום 7.6.2017. “ההחלטה האמורה התבססה על מסמך שכותרתו ‘דו”ח החלטת וועדה’ (מועד התכנסות 10.5.2016) שלא צורף להחלטה. בעקבות הגשת העתירה, המציאו המשיבים את המסמך לעותרת.

■ “מרבית האמור במסמך הינו תוצאה של העתקה מתוך כתב טענות שהוגש לוועדה מטעם משיבה 4, ובו תמצית השתלשלות העניינים, תמצית טענות העותרת ו’התייחסות מקצועית’ של משיבה 4 לטענות העותרת”.

■ חברת טופ ליין תקשורת הציגה שורה ארוכה של טיעונים לגוף העניין ובנוסף גם טענה כי “ההחלטה לוקה ב’היעדר הנמקה קיצוני ומוחלט’ וכי היעדר ההנמקה להחלטה מלמד על כך כי התקבלה ללא תהליך בחינה מסודר ומעמיק. לטענתה, לא רק שמסמך ‘דו”ח החלטת הוועדה’ לא צורף להחלטה ואף לא הומצא לה בטרם הוגשה העתירה, אלא שגם מסמך זה כשלעצמו חסר כל הנמקה ואין בו כדי להועיל למשיבים”.

■ לדברי השופט בפסק דינו, “יוער כי בתום הדיון ביקשו המשיבים להחזיר את הדיון לפני וועדת ההשגה, המוסמכת כיום עפ”י תיקון לחוק, לדון בעררים מהסוג שלפנינו, על-מנת שתתקבל הכרעה מחודשת בעניין. עם זאת הודיעו המשיבים כי בקשתם האמורה כפופה להסכמת העותרת לאי הטלת הוצאות הדיון עליהם – תנאי שהעותרת דחתה.

■ “[…] עיון בהחלטה מיום 7.6.2017 שנמסרה לעותרת וכן ב’דו”ח החלטת הוועדה’ מיום 10.5.2016, מעלה כי אין בהם כל הנמקה. אין חולק כי מרביתו של ‘דו”ח החלטת הוועדה’

הועתק מכתב הטענות של משיבה 4 בדרך של ‘העתק והדבק’. יתרתו קביעה לקונית בדבר סבירותה של החלטת משיבה 4, זאת מבלי להכריע בשורה של טיעונים שהעלתה העותרת בערר.

■ “[…] בנסיבות העניין שלפנינו פגם זה אינו ניתן לריפוי. העותרת נאלצת לתקוף החלטה בלתי מנומקת, שאינה מציינת את הטעמים לקבלתה. במצב דברים זה אף ניצב קושי לקבל את טענת המשיבים בדבר סבירותה של ההחלטה.

■ השופט החליט לקבל את העתירה בחלקה והורה כי ההחלטות של המשיבים מ- 2016 ו- 2017 במקרה זה – מתבטלות וכי העותרת רשאית להגיש השגה “שתידון ותוכרע על-פי הדין הקיים”. הוא הטיל על המשיבים לשאת בהוצאות העותרת בסך של 10,000 ₪.

הערת עורך Read IT Now: ב- 29 באוקטובר 2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: בית-המשפט קיבל עתירה מינהלית של סי.די.אי. מדיה נגד הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה ושרי האוצר והכלכלה.

 

תגיות: