המאגר הביומטרי: הוגשה עתירה מינהלית נגד הממונה על יישום חוק חופש המידע במערך הסייבר הלאומי

לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשיבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים הוגשה ביום רביעי האחרון (18 בספטמבר 2019) עתירה מינהלית נגד עו”ד רעות ימין הממונה על יישום חוק חופש המידע במערך הסייבר הלאומי [באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי)].

את העתירה המינהלית הגיש צבי דביר, ממייסדי התנועה לזכויות דיגיטליות (עמותה רשומה)  ואחד מכותבי דו”ח המומחים על תקופת המבחן של החוק הביומטרי.

צבי דביר מסביר כי “תקופת המבחן של החוק הביומטרי [חוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש”ע – 2009] הסתיימה זה מכבר, אבל השאלה אלו נתונים ישמרו במאגר הביומטרי טרם הוכרעה. לפי הוראת השעה של החוק הביומטרי, ראש מערך הסייבר יבחן את הנושא ויגיש לשר הפנים חוות דעת מקצועית האם מאגר ביומטרי של תמונות פנים בלבד יכול לספק ‘מענה נאות’ לדרישות החוק.

“ראש מערך הסייבר הגיש את חוות הדעת לשר הפנים ביום 28/11/2018 בצירוף שלושה נספחים: (א) עמדת הממונה על היישומים הביומטריים (התומך במאגר תמונות פנים בלבד), עמדת הרשות הביומטרית (התומכת במאגר ביומטרי של תמונות פנים וטביעות אצבע); וסיכום דיון משולש שנערך בנושא [ביום 18.11.2018]”.

לדברי צבי דביר, “החוק קובע כי חוות הדעת היא מסמך פומבי שיוגש לוועדת הכנסת המשותפת וישמש בסיס לדיון ציבורי בנושא. אם הכנסת לא הייתה מתפזרת, המסמכים היו מוגשים זה מכבר ומפורסמים לציבור”.

ב- 3 בינואר 2019 הגיש דביר למשרד ראש הממשלה בקשת חופש מידע לקבלת חוות הדעת במלואה [זאת כיוון שאז עדיין לא הייתה במערך הסייבר ממונה על חוק חופש המידע]. “מערך הסייבר מסר את חוות הדעת ואחד מתוך שלושת הנספחים, אך מסרב למסור את שני הנספחים הנותרים. בהתאם למידע שנמסר, הנספחים מתייחסים בין היתר לנושאים הבאים: סוגיית תכולת המאגר הביומטרי; הצגת וניתוח נתוני אמת לגבי היקף תופעת ההרכשות הכפולות; דיון מקצועי בשאלה מהו ‘מענה ראוי’ בהינתן היקף הבעיה ודרישות החוק; שאלת המדדים הנדרשים לשם עמידה בהוראות החוק; פרטים בדבר בעיות הרכש הנוגעות להפעלת מערכת ‘מגן’; ועוד”.

לדבריו, “לעמדות ולנתונים העובדתיים המפורטים בנספחים רלבנטיות רבה ביותר לעתירות התלויות ועומדות בפני בית-המשפט העליון. אולם המדינה מסרה לבית-המשפט רק את חוות הדעת ללא הנספחים. גם מערך הסייבר הלאומי מתמיד בסירובו למסור את הנספחים החסרים. לכן הוגשה עתירה מנהלית זו המבקשת להורות למערך הסייבר הלאומי למסור את שני הנספחים הנותרים”.

דביר מוסיף ואומר בעתירה המינהלית כי “ביום 14/04/2019 קיבלתי מענה לפיו מערך הסייבר עומדים על האמור במכתבם והחלטתם בעינה עומדת. בשני המענים נמסר כי חוות הדעת תימסר לוועדת הכנסת המשותפת [ועדה משותפת של וועדת החוקה, חוק  ומשפט; וועדת הפנים והגנת הסביבה; ו- וועדת המדע והטכנולוגיה, העוסקת בענייני החוק הביומטרי], אשר תקיים דיון בנושא. לנוכח פיזור הכנסת וקביעת בחירות חדשות לכנסת ה- 22  נראה כי הוועדה לא עומדת להתכנס בזמן הקרוב”.

עוד הוא מוסיף ואומר כי “המסמכים הם מסמכים המיועדים לפרסום עפ”י חוק, ולא ברורה התעקשות מערך הסייבר שלא למסרם, בהינתן טבעם הפומבי. אין מחלוקת כי אם הכנסת לא הייתה מתפזרת המסמכים היו נמסרים זה מכבר לוועדת הכנסת המשותפת לקראת דיון בנושא ובאופן זה היו מגיעים לידיעת הציבור. המידע המבוקש נדרש בהליכים המתנהלים בימים אלו בבית-המשפט העליון. העיכוב בפרסום המסמכים מונע מהעותרים בהליכים אלו להציג בפני בית-המשפט תמונה רחבה ומעודכנת בעניין הצורך במאגר הביומטרי ותכולתו” [יצויין כי בפני בג”ץ תלויות ועומדות שלוש עתירות נפרדות, אחת מהן של צבי דביר, לגבי המאגר הביומטרי].