החודש הוגשו 3 תביעות נפרדות (ובקשות להכיר בהן כתובענות ייצוגיות) נגד הוט, פרטנר וסלקום בגין גביית תשלום ע”י החברה ממנויים קיימים עבור הנפקה נוספת של כרטיס חכם

אני מפרסם כאן בזו אחר זו שלוש תביעות נפרדות (ובקשות להכיר בהן כתובענות יציגות) שהוגשו החודש לבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד ושלושתן עוסקות בנושא התשלום עבור כרטיס סים נוסף.

תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד סלקום: גביית תשלום ע”י החברה ממנויים קיימים עבור הנפקה נוספת של כרטיס חכם

לבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד סלקום ישראל. “המשיבה [סלקום] בהתנהלותה הפרה את הוראות חוק התקשורת ואת רישיונה”, טוענת התובעת.

התובעת דרורה שולביץ כותבת בתביעתה כי מדובר ב”גביית תשלום ע”י המשיבה [סלקום] ממנויים קיימים עבור הנפקה נוספת של כרטיס חכם, שלא בנסיבות של הפסקה מוחלטת ו/או הפסקת שירות ו/או ניתוקו. המדובר בתשלום שלא היה נמנה על סוגי התשלומים שהמשיבה הורשתה לגבות ממנוייה על-פי רישיונה לפי נוסחו, קודם שתוקן בגדרו של תיקון מס’ 88 מיום 11.1.2017.”

“המבקשת הצטרפה לשירותי הרט”ן של המשיבה לפני שנים רבות. לצורך חיבור מכשיר הטלפון הנייד של המבקשת לרשת הרט”ן של המשיבה, הנפיקה המשיבה למבקשת כרטיס חכם מסוג SIM”.

“הכרטיס החכם כולל מעבד אלקטרוני זעיר וזיכרון המכיל את פרטי המנוי הסלולרי, ויוצר את השיוך בין המנוי לבין הרשת שבה הוא משתמש. אין כל דרך להתחברות לרשת רט”ן כלשהי ללא כרטיס חכם המשייך את מכשיר הטלפון לאותה רשת, ואין כל דרך לרכוש כרטיס כזה אלא מאותה מפעילת רשת הרט”ן”.

“(…) בחודש אפריל/מאי 2015 לערך, החליפה המבקשת את מכשיר הטלפון שברשותה, למכשיר טלפון מתקדם יותר, ולשם כך נדרשה לכרטיס חכם מסוג Micro SIM. בעד כרטיס חכם זה, נדרשה המבקשת ע”י נציג המשיבה לשלם סך של 9.90 ₪”.

לטענת התובעת, “בעת ששילמה  למשיבה תשלום בעת הנפקת הכרטיס החכם, הוראות רישיונה של המשיבה (כנוסחן באותה עת) לא התירו לה לגבות את התשלום האמור. תשלום זה מהווה במהותו דמי חיבור, אותו לא הייתה רשאית המשיבה לגבות ממנוייה, מעט בעת החיבור הראשוני לרשת הרט”ן שלה”.

“(…) ככל הנראה בעקבות ההחלטה בעניין עדן את ארז ובעקבות בקשה לאישור דומה נוספת, שהוגשה כנגד גולן טלקום בת”צ 27264-07-16, ביום 11.1.2017 פירסם המאסדר – משרד התקשורת – תיקונים לרישיונות של חברות הרט”ן השונות (ביחס למשיבה, פורסם כאמור תיקון 88) המסדירים מחדש את אפשרות גביית התשלום עבור כרטיס חכם. בגדרם של תיקונים אלה, נמחקו הוראות הרישיון שקבעו כי כרטיס חכם מהווה דמי חיבור ומאידך התווסף לרשימת התשלומים שמפעילת שירותי הרט”ן רשאית לגבות ממנוייה, סוג של תשלום חדש, העומד בפני עצמו – תשלום בעד כרטיס חכם, שניתן לגבות תשלום בעדו בעת הנפקה נוספת שלו”.

בהמשך התביעה מתייחסת התובעת לשורה של מסמכים שונים של משרד התקשורת בהקשר זה. בין היתר מובאות התכתבויות (נפרדות) של עו”ד עדו רוזנברג משנה ליועץ המשפטי וממונה על קשרי מימשל בפלאפון תקשורת ומיכאל גולן מחברת גולן טלקום לבין מימון (מוני) שמילה, סמנכ”ל בכיר פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת וכיום המשנה למנכ”ל המשרד.

“חברת פלאפון וגולן טלקום ביקשו ללמוד מהדוא”ל של מר שמילה, כי תיקון רישיונות הרט”ן, ביחס למעמדו של הכרטיס החכם (…) נועד להבהרת הדין, וכי גם קודם לתיקון זה, לא היה קיים איסור לגבות תשלום בעד כרטיס חכם נוסף (למעט במקרים של החלפת כרטיס תקול). בנוסף, חברת פלאפון וגולן טלקום ביקשו לראות בדוא”ל של מר שמילה את ‘עמדת משרד התקשורת’. אלא שהשורות הבודדות בדוא”ל של מר שמילה אינן ‘עמדת משרד התקשורת’ לגבי פרשנות  הוראות רישיונות הרט”ן, לכל היותר, שורות אלה מהוות תיאור של המדיניות הרצוייה לעתיד לבוא, כפי שאכן באה לידי ביטוי בתיקון”.”(…) הדוא”ל של מר שמילה לא הזכיר כלל את נוסח ההוראות הרלבנטיות של רישיונות הרט”ן בנוגע להתייחסות לתשלום בעד הנפקת כרטיס חכם, וממילא לא התיימר לנתח או לפרש אותן. לא ברור ממנו, האם היה מודע להחלטה בעניין עדן את ארז, ואם התיימר לסתור אותה”.

“יתרה מכך, לא ברור מהדואר של מר שמילה, אם היה מודע להתכתבות בין נציגת אגף פיקוח ואכיפה במשרד התקשורת (עליה כפי הנראה ממונה מר שמילה) לבין חברת פלאפון כמפורט לעיל. מתקבל הרושם, כי הדוא”ל של מר שמילה התייחס למצב העתידי הצפוי עם תיקון הרישיונות (“ההוראות יחדדו ויבהירו…”) ולשון ההווה שננקטה (“עם זאת, אין איסור…”) אינה אלא טעות קולמוס”.

תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד הוט מובייל: גביית תשלום ע”י החברה ממנויים קיימים עבור הנפקה נוספת של כרטיס חכם

לבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד הוט מובייל. “המשיבה [הוט טלקום] בהתנהלותה הפרה את הוראות חוק התקשורת ואת רישיונה”, טוענת התובעת.

התובעת הילה ברמץ כותבת בתביעתה כי מדובר ב”גביית תשלום ע”י המשיבה [הוט טלקום] ממנויים קיימים עבור הנפקה נוספת של כרטיס חכם, שלא בנסיבות של הפסקה מוחלטת ו/או הפסקת שירות ו/או ניתוקו. המדובר בתשלום שלא היה נמנה על סוגי התשלומים שהמשיבה הורשתה לגבות ממנוייה על-פי רישיונה לפי נוסחו, קודם שתוקן בגדרו של תיקון מס’ 77 מיום 11.1.2017.”

התובעת “הצטרפה לשירותי הרט”ן של חברת הוט טלקום בשנת 2012. בבעלות המבקשת שני מנויים [וכאן מופיעים מספרי הטלפון הנייד]. שני המנויים חוברו לרשת הרט”ן של המשיבה בשנת 2012. בעת חיבור הקווים של המבקשת לרשת הרט”ן של המשיבה, הנפיקה המשיבה למבקשת, עבור כל אחת מהמנויים, כרטיס חכם”.

“הכרטיס החכם כולל מעבד אלקטרוני זעיר וזיכרון המכיל את פרטי המנוי הסלולרי, ויוצר את השיוך בין המנוי לבין הרשת שבה הוא משתמש. אין כל דרך להתחברות לרשת רט”ן כלשהי ללא כרטיס חכם המשייך את מכשיר הטלפון לאותה רשת, ואין כל דרך לרכוש כרטיס כזה אלא מאותה מפעילת רשת הרט”ן”.

בחודש אוגוסט/ספטמבר 2016 לערך אבד אחד משני המכשירים הללו והמבקשת נדרשה לכרטיס חכם שיותקן במכשיר החלופי. בעד כרטיס חכם זה, נדרשה המבקשת ע”י נציג המשיבה לשלם סך של 30 ₪”.

לטענת התובעת, “בעת ששילמה  למשיבה תשלום בעת הנפקת הכרטיס החכם, הוראות רישיונה של המשיבה (כנוסחן באותה עת) לא התירו לה לגבות את התשלום האמור. תשלום זה מהווה במהותו דמי חיבור, אותו לא הייתה רשאית המשיבה לגבות ממנוייה, למעט בעת החיבור הראשוני לרשת הרט”ן שלה”.

תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד פרטנר תקשורת: גביית תשלום ע”י החברה ממנויים קיימים עבור הנפקה נוספת של כרטיס חכם

לבית-המשפט המחוזי מחוז מרכז בלוד הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד פרטנר תקשורת. “המשיבה [פרטנר] בהתנהלותה הפרה את הוראות חוק התקשורת ואת רישיונה”, טוענת התובעת.

התובעת אודליה לוי כותבת בתביעתה כי מדובר ב”גביית תשלום ע”י המשיבה [פרטנר] ממנויים קיימים עבור הנפקה נוספת של כרטיס חכם, שלא בנסיבות של הפסקה מוחלטת ו/או הפסקת שירות ו/או ניתוקו. המדובר בתשלום שלא היה נמנה על סוגי התשלומים שהמשיבה הורשתה לגבות ממנוייה על-פי רישיונה לפי נוסחו, קודם שתוקן בגדרו של תיקון מס’ 87 מיום 11.1.2017.”

“המבקשת הצטרפה לשירותי הרט”ן של המשיבה בחודש 12/2016. לצורך חיבור מכשיר הטלפון הנייד של המבקשת לרשת הרט”ן של המשיבה, הנפיקה המשיבה למבקשת כרטיס חכם מסוג SIM”.

“הכרטיס החכם כולל מעבד אלקטרוני זעיר וזיכרון המכיל את פרטי המנוי הסלולרי, ויוצר את השיוך בין המנוי לבין הרשת שבה הוא משתמש. אין כל דרך להתחברות לרשת רט”ן כלשהי ללא כרטיס חכם המשייך את מכשיר הטלפון לאותה רשת, ואין כל דרך לרכוש כרטיס כזה אלא מאותה מפעילת רשת הרט”ן”.

“ביום 29.1.2017 החליפה המבקשת את מכשיר הטלפון שברשותה למכשיר טלפון מתקדם יותר ולשם כך נדרשה לכרטיס חכם מסוג אחר. בעד כרטיס חכם זה, נדרשה המבקשת ע”י נציג המשיבה לשלם סך של 32 ₪”.

לטענת התובעת, “בעת ששילמה  למשיבה תשלום בעת הנפקת הכרטיס החכם, הוראות רישיונה של המשיבה (כנוסחן באותה עת) לא התירו לה לגבות את התשלום האמור. תשלום זה מהווה במהותו דמי חיבור, אותו לא הייתה רשאית המשיבה לגבות ממנוייה, למעט בעת החיבור הראשוני לרשת הרט”ן שלה”.

טרם הוגשו כתבי הגנה.

הערות עורך Read IT Now:

■ יודגש, שוב, כי מדובר כאן בשלוש תביעות נפרדות.

■ עורכי הדין המייצגים בתביעות הללו:

+ באי כוחה של התובעת דרורה שולביץ נגד חברת סלקום ישראל הם עו”ד אסף שילה ו/או עו”ד יעל דיין ו/או אח’ ממשרד עו”ד יצחק מיוחס ושות’.

+ בא כוחה של הילה ברמץ התובעת בתביעה נגד חברת הוט טלקום הוא עו”ד אסף שילה.

+ בא כוחה של אודליה לוי התובעת בתביעה נגד חברת פרטנר תקשורת הוא עו”ד אסף שילה.