הותר לתנועה הרפורמית עיון חלקי בחומר המשפטי בהליך המתנהל נגד חברות טלקום ונגד וועדת הרבנים לענייני תקשורת

בית-המשפט המחוזי בתל אביב התיר חלקית לתנועה הרפורמית עיון במסמכי הליך משפטי המתנהל בשנים האחרונות.

מדובר בתיק ה”פ 10103-01-18, בתביעתם של מנחם מענדל לנצ’נר וחברת ימות משיח בע”מ נגד שבע חברות טלקום [סלקום, בזק, פלאפון, פרטנר, גולן טלקום, הוט מובייל ורמי לוי שיווק השיקמה תקשורת] ונגד וועדת הרבנים לענייני תקשורת. התיק מתנהל מאז ינואר 2018.

כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט כותבת בין היתר בהחלטתה מיום 3.8.2020 בנושא בקשת העיון של המרכז הרפורמי לדת ומדינה – התנועה ליהדות מתקדמת בישראל (ע”ר):

“בבקשתו מבהיר המבקש כי הוא מבקש לעיין בתיק ‘לאור עיסוקו המהותי של המבקש בסוגייה…’, כי ‘הבקשה מוצדקת’ וכי ‘העיון לא יביא לכל פגיעה’. עוד מבהיר המבקש כי במסגרת עיסוקו הוא עוסק בסוגיה של המגבלות המוטלות על שוק התקשורת בישראל מטעמים דתיים ובוחן את סוגיית חסימת קווי הטלפון ע”י חברות הסלולר”.

השופטת איפשרה לצדדים להגיב על הבקשה:

+ חברת סלקום [המשיבה 1] התנגדה “מהטעם שהמבקש לא פרט ולא נימק את הסיבה לבקשה ולא נתן טעם ממשי המצדיק את העיון. עוד טענה כי ‘בתיק דנן פורט סודות מסחריים’ שהמשיבה ‘מתנגדת לחשיפתם’. עוד ציינה בלי לפרט מהם הסודות ומהם החששות כי ‘לא ברור ולא ידוע איזה מידע יונח בתיק בהמשך’.”

+ חברת גולן טלקום [המשיבה 5] הצטרפה לדברי סלקום ו”אף היא ציינה כי אין טעם המצדיק מתן אפשרות לעיון, וכי אין פירוט מספיק לצורך העיון, אלא כי מדובר בבקשה סתמית וכי מתן היתר גורף עלול לפגוע  במשיבה בשל החומר שצירפה”.

+ החברות פלאפון ופרטנר [המשיבות 3 ו-4, בהתאמה] ציינו אף הן כי המבקשת לא פירטה כמתחייבת את טעמיה לעיון וציינו כי “[…] הלקוניות של הבקשה מעוררת חשש כי מדובר בבקשה שהיא למעשה ביוזמת המבקשים בתובענה. עוד נטען כי בתיק יש חומרים רגישים וסודיים כמו ההסכם בין המשיבות לבין וועדת הרבנים”.

+ בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ [משיבה 2] התנגדה אף היא לבקשת העיון.

+ וועדת הרבנים לענייני תקשורת [משיבה 8] אמרה כי למבקשים יש “עניין בבקשת העיון (עניין שאינו גלוי על פניו) ובאמצעות מבקש העיון מנסים להניע את התיק הסגור. ועוד הוסיפה כי בתיק סודות מסחריים בהם הסכמים של המשיבה 8 עם המשיבים האחרים”.

המבקשים בהמרצת הפתיחה המקורית הותירו את ההחלטה לשיקול דעתו של בית-המשפט וכן “ראו לדחות את הרמיזות כי הם למעשה הכוח המניע של הבקשה, ומכל מקום, טענו המבקשים כי נושא חסימות הקווים אינו יורד מסדר היום וכי אין להם כל צורך להניע אותו”.

בהמשך החלטתה כותבת השופטת כי לאחר שחלף זמן התגובות, החליטה לתת אפשרות נוספת לאפשר לסלקום, פלאפון, פרטנר ו- וועדת הרבנים “לפרט מהם הסודות המסחריים הנטענים שבגינם אין לאפשר העיון המבוקש”. התקבלה תגובה רק מחברת סלקום שהיפנתה להסכם שבין הצדדים ואשר צורף לכתב הטענות.

“[…] לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, שבתי ועיינתי בחומר המצוי בתיק ובעיקר נתתי דעתי להסכמים הנטענים להיות חסויים והם בנספחים, ראיתי להיעתר חלקית לבקשת העיון”, כותבת השופטת בהחלטתה.

“[…] השתכנעתי כי חרף עיקרון פומביות הדיון, והגם שאין בענייננו איסור שבדין, יש להגביל את אפשרות העיון כדי לא לפגוע באינטרסים של המשיבות שצירפו נספחים לתמוך את טענותיהם תוך מטרה שהם ישמשו את טענותיהם במחלוקת בין בעלי הדין בתיק זה בלבד. הנספחים כוללים בין השאר הסכמים, רשימת שמות ועוד.

“לאחר שנתתי את דעתי גם לזהות מבקשת העיון ולטעם שבגינו היא מבקשת את העיון, לא ראיתי סיבה המצדיקה להיעתר לבקשה במלואה אלא סברתי כי נכון בנסיבות אלה להגביל העיון.

“אני מתירה, איפוא, לעיןן בכתבי הטענות ובהם בלבד, קרי, ללא הנספחים (כמובן, החלטות בית-משפט גלויות אף הן). העיון יכול להתקיים במזכירות בית-המשפט בלבד בתיק הפיסי. אין להוסיף את מבקשת העיון כגורם בתיק. תשומת לב המזכירות: אין לאפשר עיון בנספחים לכתבי הטענות”.

= = = = = = = = = =

המרצת הפתיחה נפתחה כאמור בחודש ינואר 2018. ב- 22 בדצמבר 2019 פירסמה השופטת החלטה (“פיתקית צהובה”) לפיה כל המעורבים בתיק זה [להוציא את חברת סלקום ישראל שלא השיבה בזמן] “את הצעת בית-המשפט כי בנסיבות שתוארו נכון יהיה לפעול בהתאם לתקנה 153 לתקסד”א. משכך מוצא התיק מרשימת התיקים התלויים ועומדים, הכל כאמור בתקנה 153 לתקסד”א”. בהתאם גם בוטלה ישיבת ההוכחות שנקבעה.

יצויין כי תקנה 153 קובעת: “(א) בית המשפט או הרשם רשאי לדחות את הדיון דחיה ללא מועד, ואם עשה כן יהא כל בעל דין רשאי לבקש החזרת המשפט לרשימת המשפטים התלויים ועומדים.(ב)  נדחה הדיון דחיה ללא מועד ולא נתבקשה החזרת המשפט תוך ששה חדשים מיום הדחיה האחרונה, רשאי בית המשפט או הרשם ליתן הודעה לבעלי הדין לבוא וליתן טעם מדוע לא תימחק התובענה; לא ניתן טעם להנחת דעתו של בית המשפט או של הרשם, תימחק התובענה”.

= = = = = = = = = =

הערות עורך Read IT Now:

+ על בקשה קודמת לעיון בתיק מצד מבקש אחר פירסמתי ידיעה כאן באתר ב- 7 ביוני 2019.

+ על ההליך בהמרצת הפתיחה דיווחתי כאן ו- כאן.

+ ריכוז ידיעות לגבי ימות המשיח נמצא כאן.

+ ריכוז ידיעות לגבי וועדת הרבנים לענייני תקשורת נמצא כאן.

+ וכיוון שהארכיון זוכר תמיד, קשה שלא להיזכר שוב במה שכתבתי עליו כמה פעמים:  אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ הגדיר (ב- 19.3.2019) את הדיון בתובענה שנערך בפברואר 2019, משום-מה, כ”דיון טרי ביותר וחסוי, שהתקיים ממש לפני מספר ימים, שאנו חושפים כאן לראשונה […]  כעת אנו חושפים אותו לאור יום“. [הערה: ההדגשות – במקור]. כתבתי משום-מה, כיוון שבכל השעות סביב אותו דיון ב- 2/2019 לא נראה אבי וייס באולם בית-המשפט או בסביבתו וזאת אני יכול להעיד משום שהייתי נוכח בדיון הזה במשך כמה שעות בבית-המשפט המחוזי בתל אביב, ואבי וייס כלל לא היה במקום וגם אין מדובר בחשיפה משום שאני דיווחתי על הדיון באתר זה באותו היום בו התקיים. יודגש כי אין מדובר בחשיפה ראשונה של האדון אבי וייס, שדווקא מייחס לאחרים את הביטוי ‘חדשות כזב’.

= = = = = = = = = =