הוגש ערעור לעליון על פסיקת מחוזי בה נדחתה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד פרטנר תקשורת

“המערער עומד על הערעור וזו כמובן זכותו. משכך ייקבע דיון בערעור לפני הרכב”. כך כתבה כבוד השופטת ענת ברון בהחלטה שניתנה ביום 19.12.2018 בבית-המשפט העליון בתיק ע”א 7783/18.

מדובר בערעור שהגיש גד בר אלי על פסק דינו של בית-המשפט המחוזי מרכז-לוד ב- ת”צ  492-11-16 מיום 12.09.2018.

באותו פס”ד של המחוזי מרכז-לוד כתבה כבוד השופטת הדס עובדיה בין היתר את הדברים הבאים:

■ “עניינה של הבקשה לאישור תובענה כייצוגית שלפניי בטענת המבקש כי המשיבה, המספקת שירותי תקשורת, מפרה את הוראות רישיונה, וכפועל יוצא מכך, את ההסכמים עם לקוחותיה, וכן את הוראות סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ”ב – 1982, במשלוח מסרונים ללקוחותיה המודיעים להם על ניצול חבילת גלישה שרכשו. המסרונים נוסחו במספר נוסחים שכל אחד מהם כולל בנוסף למידע על ניצול נפח הגלישה גם קישור לדף מידע, המהווה חלק מאתר האינטרנט של המשיבה, המפנה את הלקוח לאיזור האישי שלו באתר ומוצגות בו חבילות גלישה לרכישה. בחלק מהמסרונים כללה המשיבה גם תוספת לפיה ‘מומלץ להרחיב את נפח הגלישה, באופן קבוע, בהצעה משתלמת בלינק הבא .. בכל שאלה ניתן להשיב להודעה זו ולהגיע לנציג שירות’.”

■ ביום 2.4.2017 הורתה השופטת להעביר למאסדר – משרד התקשורת – את נוסח ארבעה המסרונים המוזכרים בתביעה “על-מנת שיחווה את דעתו בשאלה האם הפרקטיקה בה נוהגת המשיבה במשלוח המסרונים ללקוחותיה בהודעתה על ניצול מפח חבילת גלישה, שבהם היא מפנה לקישורית אשר מאפשרת להגדיל את נפח הגלישה או מוסיפה מלל ובו המלצה להרחבת נפח חבילת הגלישה, מפרה את הוראות סעיף 75ד לרישיונה. לפני המאסדר עמדו לצורך מתן תשובתו כל נוסחי המסרונים נשוא המחלוקת ואף כתבי הטענות של הצדדים שהועברו אליו לצורך הבנת המחלוקת שביניהם”.

תשובת משרד התקשורת, המאסדר, מפורטת בפסק הדין במלואה ובין היתר נאמר בה כי עמדת המשרד היא שנוסח המסרונים ששלחה חברת פרטנר אינם מהווים הפרה של סעיפים רלבנטיים ברישיון הכללי של חברת פרטנר תקשורת למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה תאית (רט”ן).

■ השופטת מציינת כי התובע טען ש”לאחר הגשת התובענה שינתה המשיבה את תוכן המסרונים כך שהמלים כמו ‘מומלץ’, ‘הצעה משתלמת’ ו- ‘באופן קבוע’ הושמטו מהם, ובכך יש לראות הודאה מצד המשיבה בנטען על-ידי המבקש”.

■ בהכרעת השופטת נאמר בין היתר כי “[…] ניכר במאסדר [משרד התקשורת] כי הוא מפעיל את שיקול דעתו ובודק וחוזר את פרטי החובה המינימליים שעל המסרונים לכלול עם ניצול נפח הגלישה של הלקוחות, פעם מצמצם את רשימת פרטי החובה שסבר מלכתחילה שעל המסרונים לכלול לאחר השימוע, ופעם מרחיב את הרשימה בתיקון נוסף לרישיון משנת 2017.  בשום הזדמנות לא מצא המאסדר לנכון להתערב בתוכן הנוסף של המסרונים ששלחה המשיבה ללקוחותיה, לא בהפנייה לדף הקישור הכולל גם מידע על חבילות גלישה לרכישה ואף לא ביחס לתוכן הממליץ”.

“הנחתי היא בנסיבות העניים כי המאסדר פעל על בסיס הידע שלו, ניסיונו ומקצועיותו בתחום עליו הופקד, על-מנת שתוגשם בצורה המיטבית התכלית שלשמה הופקדה בידו הסמכות והיא האינטרנט הציבורי שבמתן שירות, וכי התוכן הנוסף נועד לסייע ללקוחות ולא להיטפל עליהם במשלוח תכנים אסורים”.

“[…]  עמדת המאסדר כאמור עניינית וסבירה ופועלה של המשיבה אינו חורג ממנה. עם זאת, אוסיף כי לטעמי טוב עשתה המשיבה בכך ששמטה את התוכן הממליץ מהמסרונים שהוא לכל הפחות תוכן בלתי אסתטי ומיותר. לצורך השגת התכלית שביסוד המסרונים ועל-מנת שהלקוחות יוכלו לכלכל את צעדיהם על יסוד מיודע, די במסירת המידע כשלעצמו. טוב תעשה המשיבה אם תתמיד בכך, ולא תוסיף למסרונים את התוכן הממליץ”.

■ “[…] בנסיבות העניין שלפניי איני סבורה כי המבקש עמד בנטל להוכיח שיש סיכוי סביר שייקבע כי מסרוני המשיבה נשוא בקשת האישור מהווים חלק מהתופעה המטרידה והמזיקה המכונה ‘SPAM’ שאותה יש למגר […] המבקש אף לא עמד בנטל להראות סיכוי סביר להצלחת טיעונו כי במלוח המסרונים כפי שנוסחו על-ידי המשיבה בתוספת ההפנייה לדף המידע או להמלצה נגרמו לו או למאן דהוא נזק מהנזקים שאותם נועד סעיף 30א לחוק התקשורת למנוע, או בכלל”.

■ “[…] התוצאה – לאור כל האמור לעיל, המסקנה אליה הגעתי היא כי לא התקיים התנאי היסודי בדבר צליחת הבקשה לאישור התובענה כייצוגית את הרף הנוגע לסיכויים הלכאוריים להצלחת התביעה. הבקשה לאישור התובענה כייצוגית – נדחית.

“המבקש יישא בהוצאות המשיבה לרבות שכ”ט עו”ד בסך 15,000 ₪ וזאת על הצד הנמוך, בשים לב לתיקון, אומנם מרצון, שביצעה המשיבה ביחס לתוספת הממליצה”.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך בטקסט המקורי].