הוגשו 2 תובענות ייצוגיות נפרדות נגד בנק הפועלים ומנהליו בהקשר לאי גילוי לכאורה של מידע חיוני למשקיעים אודות התנהלות הבנק מול רשויות החקירה בארה”ב

ביום רביעי (6.5.2020) בבוקר דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה על כך שיום קודם לכן הוגשו בנפרד שתי תביעות ובקשות לאשרן כייצוגיות נגד בנק הפועלים. להלן עיקרי שתי התביעות הללו:

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

התביעה הראשונה, והבקשה לאשרה כתביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך [ת”צ 6828-05-20], הוגשה ע”י פרופ’ עומר אורי דקל, פרופסור למשפטים ש”החזיק במניות הבנק מחודש אפריל 2016 עד חודש מרץ 2020″.

התביעה הוגשה נגד בנק הפועלים ו- 11 נתבעים אחרים (מנהלים וחברים בדירקטוריון הבנק בתקופות שונות): יאיר סרוסי, ציון קינן, ארי פינטו, אמנון דיק, דפנה שוורץ, מאיר ויצ’נר, עידו שטרן, אפרת פלד,  עודד ערן, יעקב פאר ומשה קורן.

“עניינה של בקשה זו בסידרת הטעויות שביצעו המשיבים, במחדל ובמעשה אקטיבי, תוך הפרה של הוראות חוק ניירות ערך, תשכ”ח – 1968 ותקנות שהותקנו מכוחו. עניינן של ההטעיות הוא בהחלטות שהמשיב 1 קיבל (והתוצאה של החלטות אלה) בעת שנוהלה נגדו חקירה בקשר לסיוע שניתן על ידו ללקוחות להעלים מס מרשויות המס של ארצות הברית. יודגש מייד כי חקירה מעין זה שנערכה לבנק נעשית במימונו של הבנק ועיקרה הוא למעשה חקירה עצמית, כלומר” הבנק הוא שממנה בעלי מקצוע הבודקים את היקף הסיוע שניתן על ידו להעלמות מס”.

בהמשך כתב הטענות נאמר כי “[…] משקיע סביר שעיין בדיווחי הבנק לא יכול היה להבין את הפגמים הדרמטיים שנפלו בחקירה וממילא הוא לא יכול היה לעמוד על משמעותם השלילית מבחינת הבנק. עיון בדיווחי הבנק מגלה שהבנק גילה טפח אך הסתיר טפחיים. כך, תוך שימוש בניסוחים חידתיים שהמשקיע הסביר אינו צפוי לרדת לחקרם […] המעיין בדיווחי הבנק לא יכול היה להעלות על דעתו את התמונה הקשה הנגלית מהדיווח של משרד המשפטים האמריקני. דיווחי הבנק לקו בהטעייה מרובעת”.

בהמשך כתב התביעה עומד התובע על כך שהוצאות החקירה בבנק הפועלים היו יותר מפי ארבעה מאלו של בנקים ישראליים אחרים במצב דומה, “לרבות בנק שהיקף פעילותו מול לקוחות אמריקאיים הייתה גדולה מזו של בנק הפועלים”.

“הבקשה הנוכחית עניינה אך ורק בהסתרת הבנק ממשקיעיו לאורך שנות החקירה, בניגוד לדין, את עצם היווצרות הפער האמור ואת הסיבות להיווצרותו (לרבות בשל אופן התנהלות הבנק מול משרד המשפטים האמריקני) ובהטעיית המשקיעים  בקשר לכל אלו“.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד ד”ר שחר ולר. תביעה זו נותבה אל כבוד השופט מגן אלטוביה במחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל אביב וטרם נקבע מועד לדיון מקדמי.

[הערה: כל ההדגשות מופיעות כך במקור].

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

התביעה השנייה, והבקשה לאשרה כתביעה ייצוגית לפי חוק ניירות ערך [ת”צ 9796-05-20], הוגשה ע”י בן ציון רבי שמחזיק במניות הבנק.

התביעה הוגשה נגד בנק הפועלים ו- 13 נתבעים אחרים (מדירקטוריון הבנק בתקופות שונות): עודד ערן,  אמנון דיק, מאיר ויצ’נר, אמרי טוב, יוסף ירום, יעקב פאר, אפרת פלד, משה קורן, ראובן קרופניק, דפנה שוורץ, עידו שטרן, אריק פינטו וחברת אריסון החזקות (1998) בע”מ.

עניינה של תובענה זו הוא בנזקים שנגרמו למבקש ולחברי הקבוצה המיוצגת כתוצאה ממעשים וממחדלים של המשיבים שפעלו בניגוד לחוק ניירות ערך והתקנות שהותקנו מכוחו. בגדר זאת, המשיבים הפרו את כללי הדין כאשר הם נמנעו מלגלות לציבור המשקיעים, במסגרת דו”ח מיידי ו/או בדו”חות התקופתיים, מידע מהותי אותו הם היו מחוייבים לגלות בהתאם להוראות הדין.”.

“עסקינן בפרשה חמורה במסגרתה סייע בנק הפועלים בע”מ וחברות-בנות שלו ללקוחותיו האמריקאיים להעלים מס מהרשויות בארצות הברית  בין השנים 2002-2014! בהתאם להסכמים אליהם הגיע הבנק עם הרשויות האמריקאיות, התברר בין היתר שהבנק – באמצעות עובדיו – איפשר וסייע ללקוחותיו האמריקאיים לרמות את רשויות המס בארצות הברית, בשלל דרכים שונות ומשונות ובלתי חוקיות”.

התביעה הוגשה באמצעות משרד עמית מנור – יוקי שמש, עורכי דין. תביעה זו נותבה אל סגן הנשיא כבוד השופט חאלד כבוב במחלקה הכלכלית בבית-המשפט המחוזי בתל אביב והדיון המקדמי נקבע ל- 10.12.2020.