הוגשה תביעה משפטית ש- Facebook תמסור מידע על 2 פרופילים מזוייפים ופרופיל נוסף באמצעותו הופצה רשומה פוגענית והודעות איום על חיי התובע

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב יפו הוגשה תביעה נגד חברת Facebook (באמצעות פייסבוק ישראל בע”מ). התביעה הוגשה באמצעות עו”ד תום שנפ (ממשרד שנפ ושות’ עורכי דין).

בכתב התביעה [תובענה על דרך של המרצת פתיחה] נאמר בין היתר:

■ “[…] יתבקש בית-המשפט הנכבד ליתן צו עשה אשר יורה למשיבה, Facebook Inc, למסור לידיו [של המבקש] פרטי מידע בסיסיים [Basic Subscribe Information, SI] אודות שני פרופילים מזוייפים באתר האינטרנט של המשיבה ונשאו את שמו ו/או תמונתו של המבקש ופרופיל נוסף באמצעותו הופץ פוסט פוגעני המכפיש את שמו הטוב של המבקש, וכן נשלחו ממנו הודעות המאיימות על חייו”.

■ “פרטי המידע המבוקשים (בנוגע לכל פרופיל) הם: שם הנרשם; כתובת דוא”ל באמצעותה בוצעה ההרשמה;  מספר טלפון באמצעותו בוצעה ההרשמה; תאריך ושעת הרישום; כתובות IP מהן נפתח הפרופיל ומהן נעשה השימוש בפועל (כניסות ויציאות אחרונות); מספר ה- IMEI של המכשיר ממנו נפתח הפרופיל וממנו נעשה השימוש בפועל (כניסות ויציאות אחרונות)”.

■ בהמשך כתב התובענה נאמר בין היתר כי “עניינה של המרצה זו כאמור, בקבלת פרטי מידע בסיסיים, אודות מספר פרופילים מזויפים ו/או מטרידים, אשר נפתחו על-ידי גורם ו/או גורמים שזהותו/ם אינה ידועה למבקש. פרופילים אלו, נפתחו באתר האינטרנט של המשיבה, כללו את שמו ו/או תמונתו של המבקש ו/או נעשה בהם שימוש להפצת פוסט פוגעני ו/או איום על חייו של המבקש”.

■ “באמצעות הפרופילים המזוייפים, יצר/ו קשר אותו אלמונים, עם גורמים רבים להם היכרות עם המבקש. אם בכך לא די, הרי שבאמצעות הפרופילים המזויפים ביצע/ו אותו גורמ/ים פעולות פוגעניות רבות וחמורות כנגד המבקש, באופן הפוגע קשות בשגרת חייו,  בשמו הטוב ובפרטיותו.

■ “לאחר מספר פניות שבוצעו אל המשיבה, באופן ישיר, ובאמצעות בא כוחו, המשיבה הסכימה להסיר את הפרופילים המזוייפים, ולמחוק את התכנים אשר הועלו על-ידם. אלא שהמשיבה סירבה למסור בידי המבקש את פרטי המידע הבסיסיים אודות הפרופילים המזוייפים, על-מנת לאפשר למבקש למצות את זכויותיו כנגד מי שעומד מאחוריהם”.

■ “המרצת פתיחה זו מוגשת אפוא במטרה לקבל את פרטי המידע הבסיסיים אודות הפרופילים המזוייפים, באופן אשר יאפשר למבקש לדעת מיהו אותו גורמ/ים, אשר פגע/ו באורח חמור בשגרת חייו, בשמו הטוב ובפרטיותו”.

■ “[…] בחודש מרץ 2019 נדהם המבקש לגלות כי גורם אחר, שזהותו אינה ידועה לו, פתח פרופיל מזוייף הנושא את שמו של המבקש לצד תמונה מבזה ומשפילה של אדם פצוע באורח קשה. אם בכך לא די, הרי שבאמצעות חשבון זה, התחזה אותו אלמוני למבקש, יצר קשר עם גורמים להם היכרות עם המבקש, ואף ביצע פעולות פוגעניות וחמורות, באופן הפוגע בשמו הטוב של המבקש, ובפרטיותו […] באותה התקופה, נדהם המבקש לגלות כי פרופיל מזוייף נוסף פונה אליו באיומים על חייו דרך הודעות המסנג’ר ו-ווטסאפ, השייכות לפלטפורמת המשיבה ואף מפיץ פוסט פוגעני ומכפיש המופנה כלפי המבקש, בעמוד האישי שלו”.

■ לאחר שכל פניותיו של התובע לא נענו באופן משביע רצון ולאחר שבא כוחו פנה בשמו לפייסבוק, “ביום 04.08.2019   יצרה בא כוח המשיבה קשר טלפוני עם בא כוח המבקש, במסגרתו הוסבר למבקש כי אין באפשרותה להיעתר לבקשת המבקש, וכי על-מנת לקבל את פרטי המידע האמורים, יהא עליו לפתוח בהליך משפטי כנגדה.  מכאן, מוגשת תובענה זו”.

■ בהמשך התובענה מציין בא כוח העותר כי “אמנם בישראל אין עדיין חקיקה ספציפית אשר מסדירה את נושא חשיפת הגולשים באינטרנט, אולם לאורך השנים האחרונות, בתי-המשפט השונים נעתרו לא אחת לבקשות כאמור (במקרים רבים אף בהסכמת המשיבה), מתוך הכרה בחשיבות שבחשיפת גורמים מעוולים המבקשים להסתתר מאחורי מסך המחשב”.

■ “[…] בשולי הדברים יוער, כי אי מתן צו כאמור, כמוהו כאמירה לפיה כל אדם רשאי לפגוע בפרטיותו ובשמו הטוב של הזולת, ולאיים על חייו של הזולת, הכל, תוך הסתתרות מאחורי מסך ומקלדת המחשב, מבלי שיצטרך לתת דין וחשבון על פעולותיו. נהיר, כי בעולם המשפטי והטכנולוגי דהיום, לא ניתן להשלים עם מצב דברים זה”.