הוגשה תביעה משותפת (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) של 12 תובעים ותובעות שונים נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת: “מצגים מטעים שמציגים נציגי בזק בפני בעלי עסקים בישראל בכדי לפתות אותם להצטרף לשירות הפרסום b144 המוצע על-ידה”

לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה ב- 16 במארס 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ לגבי מדריך העסקים הדיגיטלי שלה בו היא מפרסמת פרטי עסקים אשר רשו ממנה את שירות הפרסום.

מדובר בתביעה משותפת (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) של 12 תובעים ותובעות שונים: שרי ניר לשוביץ, אהובה ליברמן, ליה בר-און צרפתי, עדי פרחי, דנה אחיטוב, נדב סגל, מור מייזל, רויטל גולד, ליאת רביבו, הלית אסא, ענת ברוריה מנא ויונת מורדוך.

“עניינה של בקשת אישור זו (והתובענה במסגרתה היא מוגשת), הינו במצגים המטעים שמציגים נציגי בזק בפני בעלי עסקים בישראל בכדי לפתותם להצטרף לשירות הפרסום b144 המוצע על-ידה, ובנזקים שנגרמו לבעלי העסקים שנפלו קורבן להתנהלותה הפסולה של בזק והסכימו לרכוש ממנה את שירות הפרסום, וזאת מבלי שהם מודעים לתנאים ולהתחייבות הכלולים בו”.

“… ייחודה של בקשת אישור זו באיכות (ובכמות) הראיות והאינדיקציות הקיימות בידי המבקשים (ואשר יצורפו לתצהיריהם), החושפות באופן חד וברור את שיטות המכירה המטעות של בזק ואת האופן שבו היא מפילה בעלי עסקים בפח, וגוזלת מהם סכומי כסף לא מבוטלים”.

“השיטה של בזק”, לדברי התובעים

התביעה מפרטת את מה שמכנים התובעים כ”שיטה של בזק” לפיה, בין השאר, נציגים של בזק פונים לבעלי עסקים. במסגרת הצגת ההצעה הם אומרים, לדברי התובעים, במהלך השנה הראשונה של ההתקשרות, בעל העסק יידרש לשלם לבזק סכום של 95 אגורות (בצירוף מע”מ) עבור כל לקוח שיפנה אליו כתוצאה משירות הפרסום (או יקליק על כרטיס העסק בכדי לקבל את מספר הטלפון של העסק).

“אלא שציפיותיהם של בעלי העסקים מתנפצות לרסיסים בעת קבלת החשבונית הראשונה. כך, כחודש לאחר ההצטרפות לשירות הפרסום, מקבלים בעלי העסקים חשבונית בסך מאות שקלים מבזק. בתמימותם מתקשרים בעלי העסקים לבזק ומתלוננים כי אירעה טעות, וכי חשבונם חוייב בטעות בסכומים לא-הגיוניים וזאת על אף שהם לא קיבלו שיחות מלקוחות שהופנו מהפרסום של בזק. או אז, מסבירים להם נציגי בזק לראשונה כי בזק מחייבת אותם בגין ‘חשיפה’ של כרטיס העסק שלהם” במספר מקרים.

“לאורם של הסברים אלה, מתרעמים בעלי העסקים (חברי קבוצה זו) ודורשים שהנציגים ינתקו אותם לאלתר משירות הפרסום של בזק אליו צורפו על בסיס מצגים מטעים. שהרי, הפירוט אודות המקרים בהם יידרשו בעלי העסקים לשלם לבזק עבור ‘החשיפה’ של כרטיס העסק שלהם, מעולם לא הוסבר והובהר לבעלי העסקים באופן יאות”.

“יתרה מכך, אף מסמך סיכום העיסקה אשר שולחת בזק אל לקוחותיה לאחר ההתקשרות בעיסקה (אשר מתבצעת תמיד באמצעות הטלפון), אינו כולל את ההסבר אודות המקרים בהם יחוייבן בעלי העסקים בגין ‘חשיפה’ של הכרטיס העסקי שלהם אצל בזק, ומשכך מחזק את ההבנה של חברי הקבוצה לגבי העובדה שהמקרה היחידי שבו בזק תחייב אותם הינו כאשר יצור עימם קשר לקוח בעקבות הפרסום בבזק” [ההדגשה – במקור].

הבעייתיות, לכאורה, בקבלת השיחות המוקלטות מחברת בזק

“משמבקשים חברי הקבוצה להאזין לשיחת המכירה שבה הוסבר להם אודות פרטי שירות הפרסום, מודיעים להם נציגי בזק בחגיגיות, כי השיחות מוקלטות ע”י בזק לצורך שימושה הפרטי בלבד, ובהתאם לכך, דוחים את בקשתם”.

“רק במידה ולקוחות בזק מתעקשים ומאיימים כי יפנו לערכאות משפטיות, מסכימה בזק לבחון את האפשרות להעביר להם את השיחות שהוקלטו על-ידה, אך זאת רק לאחר שבזק תבצע בדיקה מוקדמת ותחליט אם היא מוכנה להעביר להם את אותה שיחה”.

“ברוב המקרים, מודיעה בזק ללקוחותיה כי היא החליטה שלא להעביר להם את שיחות המכירה. על אף האמור, במקרים מסויימים מזכה בזק את לקוחותיה ‘לפנים משורת הדין’  בגין החיובים שגבתה מהם”.

“בחלק אחר של המקרים, בהם בזק סבורה משום מה שהמצג שהוצג על-ידי נציגה הינו מצג אמת, עורכת בזק את השיחה ומשמיעה ללקוחותיה רק את שלב ‘סיכום העיסקה’ שבו מציינים נציגי בזק בפני לקוחותיהם בחטף את שלושה המקרים בהם תחייב אותם בזק בגין חשיפת הכרטיס העסקי שלהם”.

בתביעה מודגש כי “תיאור השתלשלות עניינים זו, אינה ייחודית למבקש אחד או שניים וגם לא לעשרה. מדובר בתיאור שחוזר על עצמו אצל כ- 200 בעלי עסקים שונים (לרבות עורכי דין, תזונאים, מוזיקאים ועוד) אשר פתחו קבוצת פייסבוק במסגרת הם משתפים את חוויותיהם מההתקשרות עם בזק”.

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין, יונתן רפפורט, אדם לוין ורועי ביטון.

טרם הוגש כתב הגנה.

הערת עורך Read IT Now: ב- 3.2.2017 דיווחתי כאן באתר כי ביום שני (30.1.2017) התקיימה בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בנושא “הגנת הפרטיות בעידן הדיגיטלי”. הישיבה נערכה ביוזמה של הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (רמו”ט) במשרד המשפטים לרגל היום הבינלאומי להגנה ולשמירה על הפרטיות.

בידיעה נאמר בין היתר כי עו”ד גילי בסמן ריינגולד הציגה בדיון הנחייה חדשה של רמו”ט, שפורסמה היום ומחייבת גופים שונים לאפשר לציבור גישה למידע אישי דיגיטלי – כתוב, מוקלט או מצולם. על פי ההנחיה, כל גורם השומר מידע כזה, בין אם מטעמים הקבועים בחוק, ובין אם למטרות מסחריות שונות, מחויב לאפשר לכל אדם גישה למידע האישי אודותיו, באופן מהיר ונוח.

באתר רמו”ט פורסם כי רשם מאגרי מידע ברשות למשפט טכנולוגיה ומידע פירסם היום הנחייה חדשה בדבר זכות העיון במידע דיגיטלי. הנחיית הרשם מס’ 1-2017 עוסקת בזכות העיון של אדם במידע אישי על אודותיו שנשמר בהקלטות קול, וידיאו ומידע דיגיטלי נוסף. ההנחיה תיכנס לתוקף בתוך 60 יום ממועד פרסומה.​