הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד בזק: אינה משלמת עבור שימוש ב”חדר ריכוז” בבית מגורים בירושלים

ב- 10.12.2017 פירסמתי בחלון המבזקים של אתר זה כי “לבית-המשפט המחוזי ירושלים הוגשה ב- 10 בדצמבר 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ; טרם פורסם כתב הטענות במלואו”.

בשונה מהרוב המכריע של תביעות חדשות (ובקשות להכיר בהן כתובענות ייצוגיות)  שאני מפרסם כאן באת [ראו תחת הקטגוריה “משפט” בצד הימני של דף הבית], הפעם – ת”צ 17926-12-17, בית-המשפט המחוזי בירושלים — מדובר במשהו שאינו קשור לשירותים/מוצרים המסופקים/נמכרים ע”י החברה הנתבעת.

התובע בתביעה זו הוא בעל דירה בבית משותף בירושלים ומתגורר במקום מאז הוקם הבניין ואוכלס בשנות השבעים. בתביעה נאמר בין היתר כי בקומת הקרקע של הבניין

קיים חדרון אשר ממועד שאינו ידוע ועד היום נמצא ברשותה של חברת בזק. בחדרון זה מחזיקה החברה ומפעילה ציוד תקשורת כלשהו. להערכת התובע ציוד זה הוא כנראה לצרכי השכונה ולא רק לצרכי הבניין עצמו.

לחדרון זה אין מונה חשמל נפרד וחברת בזק אינה משלמת את חלקה (בגין אותו חדרון) בחשבון החשמל המשותף של כל הדיירים.

התובע טוען כי במשך תקופה מסויימת החברה שילמה לוועד הבית עבור השימוש בחדרון זה אך הפסיקה לעשות זאת לפני שנים.

בבדיקה שנערכה נמצא, לטענת כתב התביעה, כי החברה מחזיקה במאות חדרים כאלה בבתים משותפים, היא מכנה אותם “חדרי ריכוז” והם מוזכרים בדו”חות השנתיים של החברה. מהדו”חות הללו  עולה, לטענת התובע, כי החברה מאשרת שהשימוש שהיא עושה בחדרים הללו אינו מוסדר בכתב על בעלי הרכוש.

לפי כתב הטענות, הדו”ח השנתי של חברת בזק לשנת 2016 מציין [בסעיף 2.7.4 –  מקרקעין] כי ישנם 1,160 “חדרי ריכוז” כאלה במקומות שונים בשטח כולל של 10,000 מ”ר. השימוש במרבית החדרים הללו אינו מוסדר. החברה מציינת בהערות לגבי תחום זה כי “מדובר בחדרים לכבלים ומתקנים לצרכי תקשורת שכונתיים. לגבי רוב הנכסים אין הסדרת זכויות בכתב עם בעליהם (כגון המינהל, גורמים מיישבים, יזמי הפרוייקטים שבהם נמצאים הנכסים, וועדי בתים). להערכת החברה ועל בסיס ניסיון העבר, הדבר אינו יוצר חשיפה מהותית”.