הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד הדואר בשם כל אלה ששלחו דברי דואר “רשום מהיר” והוטעו לכאורה משום שדברי הדואר התקבלו מעבר לשני ימי הדואר שהובטחו

לבית-המשפט המחוזי בירושלים הוגשה ב- 6 בספטמבר 2017 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דואר ישראל בשם כל אלה ששלחו דברי דואר רשום מהיר והוטעו לכאורה משום שדברי הדואר התקבלו מעבר לשני ימי הדואר שהובטחו.

התובע בתיק זה הוא נתנאל גדעון, עובד מדינה ועורך דין, כהגדרתו. לדבריו, חברת דואר ישראל השיקה שירות אותו היא מכנה “שירות דואר רשום מהיר” ובמסגרתו היא מתחייבת לבצע ניסיון מסירה ראשון בכתובת הנמען עד שני ימי עבודה לאחר יום המשלוח. שירות זה יקר משירות דואר רשום רגיל בחמישה שקלים.

ב- 10.8.2017 שלח התובע מכתב בדואר רשום מהיר שכלל המחאה לרופא שיניים (לאחר שזה מונה כרופא מומחה מטעם בית-משפט השלום בי”ם במסגרת תיק נזיקין).

הפקידה בסניף הדואר הציעה לו להשתמש בשירות הדואר הרשום המהיר ו”הבטיחה לתובע שדבר הדואר יגיע ליעדו כבר למחרת בבוקר” וכן שהתובע יקבל גם מסרון לטלפון הנייד שלו כבר למחרת היום.

בפועל, הנמען קיבל הודעה בדבר קבלת דבר הדואר לאחר חמישה ימי עסקים ולא שני ימי עסקים כפי שהובטח לתובע בעת המשלוח. המכתב הגיע לתעודתו לאחר 11 ימי עסקים מיום המשלוח.

“התובע יטען שהשירות המכונה ‘שירות דואר רשום מהיר’ מהווה הטעייה מכוונת מצד הנתבעת והתנהגות שלא בתום לב. במעשה זה פעלה הנתבעת בניגוד לשורה של חוקים”.

החל מיום 13.8.2017 ואילך, התובע עקב באתר האינטרנט של הדואר לאישור קבלת דבר הדואר הרשום לידי המומחה, הנמען. ביום 16 באוגוסט, כעבר שישה ימים מיום המשלוח התברר לתובע מאתר האינטרנט של דואר ישראל, שהמכתב עדיין “בתהליך העברה לנמען”.

התובע פנה באמצעות אתר האינטרנט של דואר ישראל לבירור סיבת העיכוב. “עד למועד כתיבת בקשה זאת לא התקבלה כל תגובה מטעם הנתבעת לפנייה הנ”ל.”

ביום 17 באוגוסט בדק התובע שוב באתר האינטרנט של דואר ישראל והתברר לו שרק בחלוף חמישה ימי עסקים נעשה ניסיון המסירה הראשון של המכתב הראשון לכתובת של הנמען שאף היא, כמו של השולח, נמצאת בעיר ירושלים.

“לשם הזהירות ומתוך מטרה לבחון האם מדובר במחדל חד-פעמי ונקודתי או במחדל מתמשך מטעם הנתבעת, הנוגע ללקוחות נוספים, שלח התובע שני מכתבים נוספים במסגרת שירות ‘דואר רשום מהיר’.” מכתב אחד הגיע אכן ליעדו תוך שני ימי עסקים כמובטח אבל המכתב השני הגיע באיחור – לאחר ארבעה ימי עסקים.

“לאור אי קיום התחייבויות הנתבעת בשיגור מכתביו של התובע … ובשל זהירות היתר של התובע, שלח האחרון כבדיקה מקיפה להתנהלות הנתבעת, שורה של מכתבים נוספים.

“לתובע התברר, לתדהמתו, כי מתוך סה”כ 17 המכתבים הרשומים המהירים שנשלחו בתאריכים השונים דלעיל, חמישה מכתבים לא הגיעו ליעדם במועד, המהווים כ- 29.4% מסך כל המכתבים שנשלחו על-ידו, דהיינו, לא מדובר בסטייה מזערית, אלא בסטייה כבדת משקל, בסטייה מהותית ורצינית ביותר”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד יעקב לנגה.

הערת עורך Read IT Now: למען הגילוי הנאות, אני מבקש לספר על מקרה אישי אחד שחוויתי: ביום 1.11.2016 שלחתי בשעה 08:21 מכתב בשירות משלוח מהיר אקספרס (דואר שליחים) אל נמען – חברה עסקית – במגדל משה אביב ברח’ ז’בוטינסקי 7 ברמת גן [יעד הנמצא במקום מרכזי בעיר, על ציר ראשי, שלא אמורות להיות בו בעיות תחבורה לשליח של הדואר]. תמורת המכתב שולם סכום של 29.50 ₪ והוא היה אמור להימסר באותו היום אחר הצהריים. עפ”י אתר האינטרנט של הדואר בשעה 16:54 הוא התקבל במוקד הדואר ברמת גן. למחרת, 2 בנובמבר, בשעה 09:06 המכתב “יצא לחלוקה בידי שליח” והגיע ליעדו ונמסר בשעה 15:42.

באתר האינטרנט של דואר ישראל נאמר לגבי שירות זה: “עם השירות המתקדם ‘מהיר אקספרס’ של דואר ישראל, נהנים משירות משלוחים מהיר של דברי דואר עד משקל של 20 ק”ג מסניף הדואר עד לבית הנמען. דבר דואר המתקבל בשירות משלוחים למשלוח באחת מ- 56 ערים מרכזיות ומיועד למען המצוי באחת הערים הללו, יבוצע ניסיון מסירה בו ביום, אם התקבל למשלוח עד השעה 10:00 בבוקר (מסירה למען פרטי תיעשה עד השעה 20:00; מסירה למען עסקי – תיעשה עד השעה 18:00); אם התקבל למשלוח לאחר השעה 10:00 ועד למועד האיסוף האחרון מיחידת הדואר בה התקבל – יימסר דבר הדואר למענו למחרת היום”. מובן שתל אביב (עיר המוצא) ורמת גן (עיר היעד) נכללות ברשימת 56 הערים.

הדואר יכול לקרוא לשירות זה “שירות מתקדם” אבל מה שאמור להיות מהיר, אקספרס  ומתקדם מחייב לעמוד בו. אם אינכם יכולים לעמוד בקריטריונים של השירות שאתם עצמכם קבעתם ותמורתו אתם גובים מחיר מיוחד, מעל למחיר הרגיל, מן הראוי שלא תציעו אותו וודאי שלא תגבו מחיר מיוחד עבור מה שאתם מבטיחים אך לא מספקים.