הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד דואר ישראל בגין משלוחי מסרונים בניגוד לחוק ה- Spam

לבית-המשפט המחוזי בתל אביב הוגשה ב- 7 באוגוסט 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת דואר ישראל בע”מ בגין משלוחי מסרונים בניגוד לחוק ה- Spam.

התובע בתביעה זו הוא עו”ד מאור בשן. בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “התובענה מושא בקשת אישור זו מוגשת בגין דברי פרסומת אשר שולחת המשיבה, אשר נועדו לפרסם מיזם עסקי שלה, ולקדם את מטרותיה העסקיות בקשר אליו.

“המשיבה שולחת את הודעות הספאם באמצעות מסרונים לטלפון הנייד של נמענים, אשר לא נתנו הסכמה לקבלם, וזאת תוך הפרה בוטה של האיסור הקבוע בסעיף 30א’ בחוק התקשורת (בזק ושידורים), תשמ”ב – 1982, המוכר כאיסור על משלוח הודעות ספאם.

בהמשך כתב הטענות מוסבר כי תובע קיבל ב- 25.7.2018 מסרון מדואר ישראל לפיה הגיע עבורו דבר דואר מסינגפור וכי ניתן לאסוף אותו מבית העסק המוזכר במסרון. למחרת אסף התובע את דבר הדואר מאותו בית עסק.

“זמן קצר לאחר שאסף את דבר הדואר, השמיע מכשיר הטלפון הנייד של המבקש צליל המתריע על כך כי התקבל מסרון חדש. המבקש עצר ובדק את מכשיר הטלפון. הוא פתח את המסרון וגילה כי מדובר במסרון שנשלח מאת המשיבה, הכולל דברי תודה על כך שהמבקש אסף את דבר הדואר. כן כלל המסרון בקשה להשיב על מספר שאלות לצורך שיפור השירות של הדואר.

“בנוסף, כלל המסרון הודעה לפיה ניתן לאסוף דברי דואר במהלך שבעה ימים בשבוע, במשך 24 שעות, באמצעות שירות Box2Go. לצד דברים אלו הופיע במסרון קישור לצורך הרשמה לשירות האמור.

המבקש, אשר האפשרות לאסוף את דברי הדואר הנשלחים אליו, בכל יום ובכל שעה משעות היממה, נראתה לו נוחה ביותר, לחץ על הקישור לצורך ביצוע ההרשמה לשירות אותו פירסמה המשיבה בהודעת הספאם.

“ברם, כאשר הגיע לדף ההרשמה, גילה המבקש לתדהמתו כי מדובר בפרסומת לשירות בתשלום הניתן על-ידי המשיבה בשיתוף פעולה עם גורם מסחרי נוסף (כאמור “פז”), וכי המסרון נועד, למעשה, לפרסם ולעודד את השימוש בשירות.

“במסגרת השירות אותו ביקשה המשיבה לפרסם באמצעות הודעת הספאם, דברי דואר מאוחסנים בתיבות דואר הנמצאות בתחנות הדלק של ‘פז’, במשך 48 שעות, כאשר העלות למשתמש היא 9.90 ₪.

“… כאן המקום לציין כי המבקש מעולם לא נתן למשיבה את ההסכמה הנדרשת עפ”י חוק התקשורת לקבל ממנה דברי פרסומת באמצעות מסרונים שיישלחו לטלפון הנייד שלו.

“כן יובהר כי חרף העובדה כי מדובר במסרון המהווה דבר פרסומת, לא צויין הדבר בתחילת הפרסומת או בכל מקום אחר בו. עוד ראוי להבהיר כי המסרון לא כלל כל אפשרות לדרוש הסרה של הנמען מרשימת התפוצה של המשיבה”.

* התביעה הוגשה באמצעות עו”ד רענן בשן (מייסד ומי שעומד בראש המשרד בו גם עובד התובע). בכתב הטענות מצויין כי המשרד הגיש במהלך השנים האחרונות שש בקשות לאישור תובענה ייצוגית בגין משלוח דברי פרסומת בניגוד להוראות חוק התקשורת.

* הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות באופן זהה בטקסט המקורי.