הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד דואר ישראל ובנק הדואר בשם כל הלקוחות שפתחו אצלן חשבון ובהמשך הסתבר להם כי יש הגבלה של משיכה עד ל- 20,000 ₪ לחודש

לבית-המשפט השלום בתל אביב הוגשה ב- 24 במאי 2018 תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד החברות דואר ישראל בע”מ ובנק הדואר בע”מ בשם כל אלה שפתחו חשבונות אצל שתי החברות “אשר מציגות את עצמן כבנק רגיל לכל דבר ועניין ובכך הוטעו ע”י המשיבות כי הם יכולים למשוך כספים מבנק הדואר ללא הגבלת משיכה, כל עוד יש זכות בחשבון, אך כאשר ביקשו הלקוחות למשוך כספים מעל 20,000 ₪ בחודש, סורבו ע”י המשיבות בטענה כי הם מוגבלים במשיכת מזומנים, תוך שהמשיבות נהנות משימוש בכספי הלקוחות לצורך מתן אשראי בריביות גבוהות ללקוחות המשיבות ובנוסף תוך שהמשיבות מחייבות את חברי הקבוצה לבצע במקום משכת מזומן לבצע העברה בנקאית ובכך מחוייבים חברי הקבוצה בסך של 22.31 ₪ בגין העברה שכלל לא רצו מלכתחילה“.

התובע בתביעה זו הוא חגי אזרזר. בכתב התביעה נאמר בין היתר כי “יצויין כבר עתה כי בישראל לא קיים בנק המגביל את לקוחותיו במשיכת כספים ע”פ פרמטר חודשי של משיכות לחשבון (לכל הפחות כאשר יתרת זכות בחשבון)”.

“… המבקש יטען כי בנק הדואר מציג עצמו כבנק רגיל לכל דבר ועניין לכל הפעולות בחשבון לרבות שימוש בשקים, כרטיס אשראי, משיכת מזומנים ובכך בנק הדואר מבצע הפרות של חובת הגילוי, חובת תום הלב, הטעייה ויצירת מצג שווא בכך שאינו מציג בפני לקוחותיו וכן לקוחות פוטנציאליים כי קיימות הגבלות חריגות ומיוחדות בפעילות הכספית השוטפת של הלקוחות. המבקש יטען כי בהתאם

להוראות חוק הבנקאות וחוק הדואר, בנק הדואר מחוייב בשקיפות מלאה וחובות גילוי כלפי לקוחותיו.

בהמשך כתב התביעה מספר התובע כיצד ההגבלה הראשונה שהוצגה לו, בחודש ינואר 2018, היא של משיכה בגובה מקסימלי של 30,000 ₪ לחודש. בחודש פברואר 2018 הסתבר לו שההגבלה החודשים עודכנה לסכום מקסימלי של 20,000 ₪. בחודש אפריל 2018 כבר עודכנה המשיכה המקסימלית לסכום של 10,000 ₪ בחודש.

“תחילה פנה המבקש לפקידת הסניף וביקש הסבר להגבלות אלו והנציגה אמרה לו כי ‘אלו הנהלים’. על כן דרש המבקש ממנהל הסניף להראות לו אסמכתה חוקית להגבלה זו אך כצפוי מנהל הדואר סירב להציג לו אסמכתה חוקית כלשהי … כל פניותיו ותחנוניו של המבקש היו לשווא.

“…המבקש מדגיש כי אילו ידע מראש כי המשיבים יגבילו אותו במשיכת כספים בסכום נמוך, לא היה פותח חשבון בבנק הדואר מעולם. ובכלל, המבקש יטען כי לא יכל לצפות להגבלה מסוג שכזה שכלל לא קיימת ולא מוכרת במערכת הבנקאות בישראל”.

התביעה הוגשה באמצעות עו”ד רוני שעיה.

הערה: כל ההדגשות המופיעות כאן – מופיעות באופן זהה בטקסט המקורי של כתב הטענות.