הוגשה עתירה מינהלית נגד נציב שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ונגד הנציבות (במשרד המשפטים) בנושא נגישות באינטרנט לבעלי מוגבלויות

לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מינהליים הוגשה עתירה  מינהלית (עת”מ)  נגד אברמי טורם נציב שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, נגד נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ונגד בי.בי.בי מסעדות בע”מ.

את העתירה הגישו איציק ארביב (“אדם עיוור אשר עוסק באופן שוטף בייצוג עניינם של אנשים עיוורים” ו”הגיש מספר תובענות ייצוגיות בנושא נגישות אתרי אינטרנט” בהם נגד התיאטרון הלאומי הבימה והחברות דיזנהאוז, ארקיע, הדקה התשעים וקשרי תעופה [הערת עורך Read IT Now: הוא מוזכר במספר ידיעות שהתפרסמו באתר זה] והמרכז לעיוור בישראל (“עמותה ללא מטרות רווח המשמש כגוף גג של ארגונים בחברה הישראלית הפועלים למען העיוורים. עמותה זו שמה לה למטרה לפעול לשילובם המלא של אנשים עיוורים בחברה הישראלית ולייצגם בפני הרשויות הממלכתיות והציבוריות”).

התביעה הוגשה באמצעות עורכי הדין אלי אליאס ויוסף-חי אביעזיז אשר מייצגים את איציק ארביב בתביעות הייצוגיות הללו.

העתירה היא נגד החלטת נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מיום 4 במארס 2018 “לאשר פטור זמני מביצוע התאמות נגישות באתר האינטרנט המופעל בידי חברת בי.בי.בי מסעדות בע”מ. לדברי העותרים, “בהחלטה נפל פגם משמעותי בהענקת פטור מהתאמות נגישות נדרשות” אותו העניקה הנציבות לרשת המסעדות. איציק ארביב הגיש בעבר תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד בי.בי.בי מסעדות בע”מ בנושא נגישות לאינטרנט של האתר שלה והתביעה מתנהלת בבית-המשפט.

העותרים מבקשים שבית-המשפט “יורה על ביטולו של הפטור הזמני וכן על קביעת קריטריונים ברורים ושקופים למתן פטור זמני לאתרי אינטרנט”.

העותרים טוענים כי בהחלטת הנציבות על מתן הפטור הזמני נומק מתן הפטור בכך ש’המבקשת נמצאת בתהליכים מתקדמים של בניית אתרים חדשים ונגישים, מכן שהשקעה בהנגשת האתרים הקיימים שירדו מהרשת עד חודש מאי 2018, תהווה נטל כבד מידי עליה”.

ואולם, לדברי העותרים, “עד ליום זה, ואף לאחר הגשת בקשה עפ”י חוק חופש המידע, הנציבות לא חשפה מהם התהליכים המתקדמים בהם נמצאת החברה ואיך היה בהם כדי להשפיע על שיקול הדעת. הנציבות אף לא חשפה, על אף הפניות, מהו ‘הנטל הכבד מידי’ המדובר, ומהן אמות המידה לפיהן בוחנת הנציבות בקשות לפטור בשל ‘נטל כבד מידי’ ועם מי התייעצה בנוגע לאמות המידע הללו”.

עוד מציינים העותרים כי בקשת החברה לדחייה התקבלה אצל הנציבות “רק לאחר שהוגשה כבר בקשה לאישור תובענה כייצוגית ע”י העותר 1 […] כלומר, עד להגשת הבקשה לאישור לא הייתה בפני הנציבות בקשה מסודרת למתן פטור זמני”.

בהמשך העתירה המינהלית נאמר עוד בין היתר כי “התנהלותה הנזכרת של הנציבות, מלבד העובדה שאין היא עולה בקנה אחד עם התנהלות המצופה מרשות שלטונית ובכלל זה, הגינות ונימוק החלטות, היא פגומה בליבת שיקול הדעת וביישומן הנכון והראוי של תקנות נגישות השירות ובמימוש זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות.

“[…] נדגיש, אין מדובר בעניין של מה בכך, בעבור אנשים עם מוגבלות בראייה השימוש באינטרנט הוא הסיכוי וההזדמנות לעצמאות ולהשתלב כשווה בחברה. בעולם אינטרנטי אידאלי (אליו שאף מחוקק המשנה) מתגמדות כמה וכמה מהמגבלות הפונקציונליות של האדם עם המוגבלות בראייה”.

“[…] העולם האידאלי  האינטרנטי אינו רק אמצעי להתגברות על מכשולים אלא הוא ‘שער‘ להשתתפות שווה של אנשים עם מוגבלות בראייה בשוק הקניות הווירטואלי אשר בו משתתפים עפ”י העיתונות הכתובה, מחצית מהישראלים. בכוחו של אינטרנט נגיש להפוך את חייו של האדם עם המוגבלות לעצמאי יותר ולהעניק לו תחושה שהוא שייך לחברה מודרנית שהסביבה הווירטואלית היא חלק נכבד בעולמה”.

הערה: ההדגשות מופיעות במקור.