הוגשה עתירה מינהלית בדרישה לעצור את הייצוא הביטחוני ליחידת ביטחון פרטית של הדיקטטור באוגנדה

64 פעילי אופוזיציה אוגנדים ופעילי/ות זכויות אדם ישראלים הגישו (6.12.2020) עתירה מינהלית לבית-המשפט המחוזי בתל אביב. זאת, בדרישה להורות לרחלי חן ראשת אגף הפיקוח על הייצוא הביטחוני במשרד הביטחון לעצור את הייצוא הביטחוני ליחידת ביטחון פרטית של הדיקטטור באוגנדה משום שחיילי היחידה עושים שימוש ברובי גליל-אייס ותבור מתוצרת ישראל.

יצויין כי העתירה הוגשה לקראת הבחירות לנשיאות ולפרלמנט באוגנדה, שיתקיימו ביום 14.1.2021.

העתירה הוגשה באמצעות עו”ד איתי מק (העותר ה- 65) המשמש כב”כ בשורה ארוכה של עתירות דומות לגבי ייצוא ביטחוני מישראל למדינות שונות בעולם.

לדברי העותרים, מאז 26 בינואר 1986, שולטים באוגנדה הדיקטטור יוורי מוסווני והמפלגה שלו National Resistance Movement, NRM . שלושים-וארבע השנים האחרונות באוגנדה מאופיינות בפשעי מלחמה והפרות חמורות, נרחבות ושיטתיות של זכויות אדם, אשר נועדו לאפשר את האחיזה המתמשכת של מוסווני במושכות השלטון.

יחידת ה- SFC והמשמר הנשיאותי היא יחידת ביטחון פרטית של כ- 10,000 חיילים, שנמצאת מחוץ לכל מסגרת חוקית באוגנדה, שמפקידיה מגויסים מאותה הקבוצה האתנית של מוסווני, ובנו של מוסווני פיקד עליה בשנים הראשונות לאחר הקמתה ומנחה עד היום את פעילותה.

“ככל שמוסווני ירגיש שהמשך שלטונו נמצא בסכנה ממשית, סביר להניח שיחידת ה- SFC והמשמר הנשיאותי תשמש ככלי מרכזי של הדיכוי לפני ואחרי מועד הבחירות. על רקע הבחירות בשנים הקודמות, פעילי אופוזיציה נחטפו, נעצרו, עונו, נרצחו, הועלמו, הותקפו פיזית וכספיהם ונכסיהם הוחרמו. כבר באוקטובר 2018, מוסווני נתן היתר ליחידת ה- SFC והמשמר הנשיאותי לעשות שימוש בירי חי בהפגנות ולהכות מפגינים מהאופוזיציה”.

“הוכחה נוספת לסכנה ניתנה לאחרונה ביום 2.11.2020 – לאחר שמוסווני הגיש בפעם השישית לוועדת הבחירות את מועמדותו לנשיאות, הוא איים: “לאף אחד אין יותר רובים מאיתנו”.”

לדברי העותרים, “מצער מאוד שמשרד הביטחון הישראלי שוב תומך צבאית ביחידה פרטית של הרודן שמפקדיה משתייכים לקבוצה אתנית אחת, ולא הפיק לקחים מתרומת הייצוא הביטחוני הישראלי להתפרצות מלחמת האזרחים אצל שכנתה של אוגנדה, דרום סודן: מלחמת האזרחים שם החלה ב- 15.12.2013 בקרבות בתוך המשמר הנשיאותי בג’ובה, אשר חומש ואומן על ידי מדינת ישראל, וכן בטבח שבוצע בבני שבט הנואר על ידי מיליציה של שבט הדינקה (הקבוצה האתנית של הנשיא) שחומשה ברובי גליל-אייס והתאמנה בחווה הפרטית של הנשיא”.

“מלכתחילה לא יעלה על הדעת שמדינת ישראל תחמש יחידת ביטחון פרטית של שליט כלשהו, והדבר נכון על אחת כמה וכמה במקרה של אוגנדה ומוסווני”.

* העתירה הוכנה בסיועם האדיב של פעילי אופוזיציה אוגנדים, בתוך ומחוץ לאוגנדה, וד”ר Helen Epstein שחוקרת מזה 20 שנים את הפרות זכויות האדם באוגנדה ואת העמדה של הקהילה הבין-לאומית לגביהן. יצוין כי פעילי אופוזיציה אוגנדים רבים שהביעו תמיכה בדרישה בעתירה ועזרו בהכנתה, החליטו לא להצטרף אליה מחשש שהדיקטטורה תתנקם בהם או ביקיריהם.

* העתירה הוגשה יחד עם פעילי האופוזיציה האוגנדים שחיים בגלות Arao Ameny, Kiwanuka Lawrence Nsereko ופרופ’ Milton Allimadi, וכן פעילות/י זכויות האדם הישראלים סמדר יערון, פרופ’ דפנה גולן, חנה בר”ג, פרופ’ אורלי בנימין, יונתן גר, שושנה לונדון ספיר, בומה ענבר, ד”ר חנה ספרן, בלהה גולן זונדרמן, עומר ארוילי, עדית ברסלאור, דניאל סילברמן, פרופ’ בן ציון מוניץ, גיא בוטביה, מאירה אשר, נפתלי ספיר, ד”ר הילה דיין, פרופ’ רות הכהן פינצ’ובר, קלאודיו קוגון, רמי פינצ’ובר, פרופ’ יגאל ברונר, חיה אופק, רוני סגולי, נפתלי אורנר, פרופ’ ורוניקה כהן, עפר ניימן, רחלה חיות, יואב הס, איתמר פיגנבאום, גליה ברנד, ד”ר אליוט כהן, נוני טל, גיא הירשפלד, גדי שניצר, אלי אמינוב, ד”ר ענת מטר, אור בן דוד, מיקי פישר, ד”ר סנאית גיסיס, יהודית אלקנה, אמנון לוטנברג, נעמי שור, ד”ר צביה שפירא, רעיה רותם, שרון גמזו, אבשלום רוב, תמר כהן, מיכה לשם, דפנה בנאי, ד”ר ג’וליה צייטין, שאול צ’ריקובר, אריאל נייזנה, ד”ר ישי מנוחין, דליה קרשטיין, שירלי נדב, יאיר בונצל, מארי בונצל, ד”ר רוחמה מרטון, יעל אגמון, יעקב מנור-מסרנו ואלונה כהן.