דיוני וועדת השרים לענייני חקיקה ביום ראשון הקרוב (17.7.2016)

כמידי שבוע בימי ראשון תדון וועדת השרים לענייני חקיקה גם ביום ראשון הקרוב (17.7.2016) בשורה של הצעות חוק פרטיות שהונחו על שולחן הכנסת בחודשים האחרונים. בין ההצעות שיידונו בישיבה הקרובה יש שתי הצעות חוק שכבר כתבתי עליהן בעבר:

■ ב- 29.6.2016 פירסמתי באתר את הידיעה הבאה:

אושרה הנחת הצע”ח פרטית על שולחן הכנסת: הצעת חוק הסרת פרסום הסתה שהתפרסם ברשת החברתית המקוונת – יו”ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין וסגני היו”ר אישרו ב- 27.6.2016 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/3110/20) של חברי הכנסת רויטל סויד, דוד ביטן, שולי מועלם-רפאלי, יעקב מרגי, יואב בן צור, נחמן שי, חיים ילין, יואל רזבוזוב, מיקי לוי, איציק שמולי, אמיר אוחנה, נורית קורן, שרן השכל, יחיאל חיליק בר, עמיר פרץ, עמר בר-לב, רועי פולקמן, מירב בן ארי, אורי מקלב, אורלי לוי אבקסיס ויגאל גואטה.

בדברי ההסבר להצעת חוק הסרת פרסום הסתה שהתפרסם ברשת החברתית המקוונת, התשע”ו – 2016 נאמר כי “בחודשים האחרונים מתמודדת מדינת ישראל עם גל טרור של יחידים, ולצד זאת, ניכרת התגברותה של ההסתה לטרור הפושה במרחב הווירטואלי בכלל וברשתות החברתיות בפרט.

“לפני פיגועים, נתגלו לא אחת, קריאות מסיתות לרצוח יהודים, פרסומים המעודדים מעשי טרור ואף כאלו המניעים את היחידים לעשות כן. בין היתר ניתן היה למצוא תכתובות הקוראות בצורה ברורה לקוראים להפוך לשאהידים, ‘סרטוני הדרכה’ בהם הוראות מדויקות, מפורטות ודוגמאות כיצד יש לבצע את מעשה הרצח. בין הסרטונים ניתן אף למצוא סרטוני בהם אימאמים במסגדים מסיתים בדרשותיהם לרצח וטרור וכן סרטונים בהם קיימות הנחיות ברורות כיצד לבחור את הסכין, להשחיזה ולהניפה וכאלו המדגימים היכן המקום המיטבי לדקור את הקורבן. הקוראים הצעירים מוסתים לצאת ולבצע פיגועי טרור וניכר כי הם נענים לקריאות המסיתות.

“במציאות בה הרשת החברתית (פייסבוק, יוטיוב, טוויטר, גוגל וכד’) משמשת כזירה משמעותית לשיח, ללא כל פיקוח, חובה עלינו לקבוע מלבד האחריות הפלילית של המפרסם, אשר לרוב אינו ידוע או אינו בנמצא, גם אחריות אזרחית מנהלית על מי שעובר עבירה של פרסום דבר הסתה ולהטיל את האחריות המתבקשת למי שמאפשר את פרסום הקריאה הברורה לעשיית מעשה טרור, שידור סרטונים מנחים לביצוע רצח וקריאה לציבור קוראיו למות כשאהידים.

“ראוי כי על בעלי הרשתות החברתיות, המספקות את התשתית לפרסום, תוטל האחריות למתרחש בגזרתם כפי שנעשה כאשר מדובר במדיה תקשורתית נוספת כעיתון או טלוויזיה. נוכח השוני, כי פרסום ברשתות החברתיות אינו דרוש אישור, הרי שהצעת חוק דנא, מבקשת להטיל את האחריות לניטור דברי הסתה לטרור ולהסרתם תוך 48 שעות. משלא עשה כן יחויב בעל הרשת החברתית בקנס בגובה של 300,000 שקלים חדשים. “אמצעי הטכנולוגיה העומדים לרשותה של הרשת החברתית מאפשרים לה לנטר, לאתר ולהסיר רשומות הקוראות למעשי טרור. כך לדוגמה, נעשות פעולות על מנת למנוע הימצאות תכני פדופיליה ברשתות מתוקף המאבק של הרשתות החברתיות בתופעת הפדופיליה. משכך, ניכר כי מדובר בהחלטת מדיניות, הרואה חשיבות בנושא מסוים, ויישומה הוא בר ביצוע. נכון לעת הזו לא מצאו לנכון הרשתות החברתיות לנטר את המבוקש בהצעת חוק דנא אך בשל מדיניות. ככל שימצאו לנכון לעשות כן – יש בידן היכולת. צוות העובדים של הרשתות כולל עובדים הדוברים את כלל השפות כשפת אם ויתר על כן כאלו היודעים להבחין ולאבחן את ההקשר בו נכתב דבר ההסתה הגובה חיי אדם.

“נוכח ההסתה החמורה ברשתות, הקריאות הרבות לביצוע מעשי טרור, רצח ופגיעות בבני אדם על רקע מניע מדיני, אידיאולוגי או דתי וכן נוכח הימצאותם של ‘סרטוני הדרכה’ לביצוע המעשה, קובעת הצעת החוק דנא, חובה על הרשתות החברתיות, לנטר את דברי ההסתה, למנוע את פרסומם להטיל עליהם קנס אם לא יעשו כן”.

■ ב- 26.1.2016 פירסמתי באתר את הידיעה הבאה:

אושרה הנחה על שולחן הכנסת: הצעת חוק פרטית שלישית בכנסת הנוכחית בנושא חובת סינון אתרים פוגעניים: יו”ר הכנסת יולי (יואל) אדלשטיין וסגני היו”ר אישרו ב-25.1.2016 הנחה על שולחן הכנסת הצעת חוק (פ/2522/20) של חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, ניסן סלומינסקי, בצלאל סמוטריץ’, איתן כבל, מירב בן ארי, קארין אלהרר, עודד פורר, חמד עמאר, מרדכי יוגב, עליזה לביא, יפעת שאשא ביטון, אורי מקלב, רחל עזריה, עאידה תומא סלימאן, דוד ביטן, נאוה בוקר, אחמד טיבי, אלעזר שטרן, יעקב מרגי, מנחם אליעזר מוזס, משה גפני, רועי פולקמן, זוהיר בהלול, אברהם נגוסה, יואב בן צור ועבדאללה אבו מערוף.

בדברי ההסבר להצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – חובת סינון אתרים פוגעניים), התשע”ו – 2016 נאמר כי “בעשור האחרון הפכה רשת האינטרנט את העולם לכפר גלובלי והיא מעניקה גישה למידע רב ומגוון. למידע הרב המוצג ברשת האינטרנט פן חיובי, ובכלל זה קידום עניינים ותחומים רבים חיוביים כגון חינוך, מדע, טכנולוגיה, מסחר, כלכלה ועוד. ואולם, לצד אותו פן חיובי, לרשת האינטרנט גם צדדים ותכנים הנחשבים לשליליים דוגמת הימורים, פורנוגרפיה, פדופיליה ועוד, העלולים לפגוע ולהזיק לציבור הנחשף אליהם, ובעיקר לילדים.

“בשנים האחרונות יש גידול ניכר במספר הדיווחים אודות קטינים שנפגעו מחשיפה לתכנים מיניים ופוגעניים ברשת האינטרנט. מאות מחקרים בארץ ובעולם מתעדים ובוחנים את הפגיעות השונות שנגרמות כתוצאה מהחשיפה לאותם תכנים ואת השפעותיהן לטווח הארוך. בדיונים שהתקיימו בנושא עלה כי 60% מהילדים בישראל בגילאים תשע עד חמש-עשרה גולשים באתרים פורנוגרפיים. עוד עולה כי לכ- 47% מהילדים בישראל באותם גילאים יש מחשב בחדרם הפרטי, באמצעותו הם גולשים באינטרנט, כך שהסכנה ליפול קורבן לפדופילים גדלה משמעותית בשל העדר פיקוח מצד ההורים.

“כיום, חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982, והתקנות שהותקנו מכוחו על ידי שר התקשורת מחייבים את ספקי הגישה לאינטרנט ליידע את המנויים בדבר אתרים פוגעניים ותכנים פוגעניים באינטרנט וכן בדבר אפשרויות ההגנה מפניהם (כגון אפשרויות לסינון אתרים אותן מציע הספק למנויים). חובת היידוע על-פי החוק היא בין היתר, באמצעות שליחת עלון בדואר ופרסום המידע באתר האינטרנט של הספק. על אף זאת, מנויים רבים כלל אינם מודעים לקיומם של שירותי סינון אתרי אינטרנט כאמור.

“על כן, מוצע לשנות את ברירת המחדל ולקבוע כי ספק האינטרנט יהיה חייב לספק לכל המנויים שירות יעיל לסינון אתרים או תכנים שהוגדרו כ’פוגעניים’, ללא תוספת תשלום”.

יצויין כי הצעות חוק דומות בעיקרן הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חברת הכנסת ליה שמטוב (פ/4457/18), על שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חברי הכנסת אמנון כהן ואברהם מיכאלי (פ/1111/19; הוסרה מסדר היום ביום י”א בתמוז התשע”ג (19 ביוני 2013)) ועל ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס וקבוצת חברי הכנסת (פ/1733/19) ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס (פ/64/20)  וחבר הכנסת מכלוף מיקי זוהר וקבוצת חברי הכנסת (פ/2435/20).