“גם פרטנר סבורה כי יש להעניק גם לה זכות טיעון נוספת, במסגרת שימוע משני, שכן לטעמה התעריפים שהוצגו על ידי מ. התקשורת גבוהים מדי ואינם מאפשרים קיומה של תחרות, ולכן ‘יש להפחיתם משמעותית’ “

בית-המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק דחה ב- 8 במאי 2017 עתירה למתן צו על תנאי ובקשה למתן צו ביניים שהגישה חברת הוט טלקום שותפות מוגבלת שמשרד התקשורת יעניק לה ‘שימוע משני ומשלים’ טרם שתתקבל החלטה על התעריפים בהם יתאפשר למתחריה לעשות שימוש ברשת שלה. העתירה הוגשה נגד:

■ השר לשיתוף פעולה איזורי ומ”מ שר התקשורת צחי הנגבי

■ משרד התקשורת

■ שר האוצר משה כחלון

■ בזק החברה הישראלית לתקשורת בע”מ

■ סלקום ישראל בע”מ/סלקום תקשורת קווית בע”מ

■ פלאפון תקשורת בע”מ

■ פרטנר תקשורת בע”מ פרטנר פתרונות תקשורת נייחים ועוד

■ גולן טלקום בע”מ וגולן טלקום בינלאומי בע”מ

■ איי. בי סי איזראל ברודבאנד קומפני (2013) בע”מ [אנלימיטד]

■ גלי פון בע”מ

■ פרי טלקום בע”מ

■ רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע”מ

■ אקספון 018 בע”מ

■ בינת עסקים בע”מ

■ הום סלולר בע”מ

■ סלקט תקשורת בע”מ

■ טלזר 019 שרותי תקשורת בינלאומיים בע”מ

■ נאמן סלראן תקשורת סלולרית בע”מ

■ בזק בינלאומי בע”מ

■ השקמה אן. ג’י. אן תקשורת בינלאומית 015 בע”מ

בפסק הדין של בית-המשפט העליון (בג”ץ 1165/17) כותב בין היתר כבוד השופט אורי שהם:

“לפנינו עתירה למתן צו על תנאי, המורה למשיבים 3-1 ליתן טעם מדוע לא יעניקו לעותרת ‘‘שימוע משני ומשלים’ טרם שתתקבל החלטה על התעריפים בהם יתאפשר למתחריה לעשות שימוש ברשת של העותרת. זאת, באמצעות תיקון תקנות התקשורת (בזק ושידורים) (שימוש ברשת בזק ציבורית של מפ”א), התשע”ה-2014. כמו כן, התבקש ליתן צו ביניים לפיו לא יתוקנו התקנות ‘כל עוד לא ניתן לעותרת שימוע משני ושימוע מלא‘.”

בעתירתה טענה חברת הוט כי משרד התקשורת מחייב אותה – כגוף פרטי – “לאפשר למתחריה לעשות שימוש ברשת התקשורת שהקימה ברחבי המדינה, במשך שנים ארוכות ו’בהשקעת עתק’ מכיסה הפרטי, במחירים שיקבע המשרד, מבלי להעניק לה שימוע משני בנושא זה, דבר העלול לגרום לה להפסדים ניכרים ולאובדן לקוחות שיעברו למתחרים. עוד נטען, כי קביעת המחירים הינה בגדר ‘מהלך מורכב מבחינה עסקית, כלכלית, תפעולית, הנדסית ומשפטית… הכולל תחשיבים מורכבים… נתוני השוואה ונוסחאות סבוכות…’, דבר המחייב דו-שיח מלא בין הרשות לעותרת, בכדי ללבן את כל הפרטים והטענות ‘באופן ראוי וממצה’.”

“העותרת אינה מתעלמת מן העובדה כי נערך לה שימוע, במסגרתו היא העלתה את טענותיה בנידון דידן, אך לטעמה אין בכך די, לאחר שנשמעו טיעוני המתחרות, אשר התייחסו לטענותיה של העותרת, ושעה שהמשרד ביקש מהעותרת, לאחר השימוע שנערך לה, נתונים חדשים. במצב דברים זה, כך לטענת העותרת, היה על המשרד התקשורת להציג בפניה את החומר הנוסף שנאסף ולאפשר לה להתייחס אליו במסגרת שימוע משני ומשלים, שמן הדין כי יתקיים בעניינה”.

תגובת המדינה: המדינה טענה כי יש לדחות את העתירה משום ש”משרד התקשורת קיים ‘הליך שימוע ארוך ומקיף’, שבו נטלה חלק העותרת כמו גם בעלי רישיונות אחרים. לטענת המדינה, אין כל יסוד שבדין לערוך לעותרת ‘שימוע משני’, לאחר שניתנה לה ‘זכות טיעון שלמה ומלאה’.”

“… היענות לבקשת העותרת תמנע מהשרים הנוגעים בדבר להפעיל את סמכותם החוקית להתקנת התקנות, ‘לשם קידום האינטרס הציבורי עליו הם אמונים’. בכך אין כדי למנוע מהעותרת, להעלות כל טענה שתמצא לנכון לאחר התקנת התקנות”.

“… במסגרת השימוע המקיף הציג משרד התקשורת, בתחילת שנת 2016, בפירוט רב את שיקולי המדיניות ואת המודל הכלכלי העומד בבסיס קביעת התעריפים המירביים. העותרת וספקיות השירותים העבירו התייחסויות מפורטות בכתב, ולאחר מכן השמיעו את טיעוניהם בעל פה, כאשר העותרת הופיעה לפני נציגים בכירים במשרד, לא פחות משלוש פעמים. כלל הטענות נשקלו בכובד ראש ולאחר זאת גובשה עמדתו העדכנית של המשרד ביחס לתעריפים המירביים, ועמדת הדרג המקצועי אושרה על ידי שר התקשורת. בנסיבות אלה, כך נטען, אין מקום לעכב את תיקון התקנות, רק בכדי לקיים שימוע נוסף לעותרת”.

המשיבים האחרים לעתירה: עפ”י פסק הדין, מרבית המשיבים האחרים ביקשו לפטור אותם מהתייצבות לדיון, או מסרו כי אין להם עניין בעתירה.

חברת סלקום ישראל ביקשה לדחות את העתירה, מאחר שלשיטתה התקיים ‘שימוע יסודי, מקיף וממצה’, וניתנה לעותרת ‘זכות טיעון מלאה ומקיפה החל מתחילת הדרך’.

חברת פרטנר תקשורת “סבורה כי יש להעניק גם לה זכות טיעון נוספת, במסגרת שימוע משני, שכן לטעמה התעריפים שהוצגו על ידי משרד התקשורת גבוהים מדי ואינם מאפשרים קיומה של תחרות, ולכן ‘יש להפחיתם משמעותית’.”

הכרעת הדין: השופט שהם ועימו השופטים אסתר חיות ויצחק עמית  שישבו בהרכב החליטו בסופו של דבר לדחות את העתירה. “… אין כל מחלוקת בדבר החובה להעניק זכות טיעון ולקיים שימוע מלא ומקיף לכל הנוגעים בדבר, ובעיקר למי שאמור להעמיד את תשתיותיו לטובת המתחרים … ואולם, מצאנו כי בנידון דידן ניתנה לעותרת וליתר בעלי העניין זכות טיעון מלאה, שעה שהתקבלה מכלל הגורמים הנוגעים בדבר התייחסות מפורטת בכתב ונציגי העותרת נפגשו עם בכירים במשרד התקשורת, לפחות 3 פעמים ושטחו את מלוא טיעוניהם. בנסיבות אלה, לא מצאנו כל בסיס לדרישה לקיים לעותרת שימוע משני או משלים, דבר שאינו מתחייב מהדין ואינו מתבקש מבחינת שיקולי הצדק והחשש לפגיעה בלתי מידתית בעותרת”.

* בג”ץ הורה לחברת הוט לשלם לשלושה המשיבים הראשונים הוצאות בסף 50,000 ₪.

* יצויין כי העתירה הוגשה בפברואר השנה. עם הגשתה קבע כבוד השופט ניל הנדל ב- 5.2.2017 כי “העתירה תיקבע לדיון בפני הרכב. יש לתת עדיפות לשמיעת תיק זה. תגובת המשיבים לבקשה למתן צו על תנאי ולבקשה למתן צו ביניים תוגש בתוך 30 יום. בנסיבות העניין לא מצאתי מקום למתן צו ארעי”.

* במהלך הדיונים ביקשו החברות גולן טלקום בע”מ וגולן טלקום בינלאומי בע”מ וחברת בזק בינלאומי בע”מ לפטור אותן מהתייצבות לדיון וכן מהגשת תגובות לעתירה [בקשות שאושרו] וחברת רמי לוי שיווק השקמה תקשורת בע”מ ביקשה לפטור אותה מלהתייצב לדיון (בקשה שאושרה).