ב- 6/2020 הוגשה בחיפה ייצוגית נגד סלקום; חודשיים לאחר מכן היא נמחקה משום שהמבקשת לא שילמה את אגרת התביעה; ב- 9/2020 הוגשה בבית-משפט אחר ייצוגית ע”י תובע אחר באותה עילה בדיוק

בסוף חודש יוני 2020 דיווחתי בחלון המבזקים של אתר זה: הוגשה (29.6.2020) תביעה (ובקשה לאשרה כתובענה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן) נגד סלקום ישראל: גובה כסף עבור שירות חסימה של מס’ הטלפון של המתקשר, שירות שברוב חב’ הטלפוניה לא גובים תמורתו; “מקרה מהגדולים בשוק, של רמייה מכוונת”, “גבייה פסולה של סכומי כסף אדירים עפ”י כל אמת מידה”; היקף התביעה הקבוצתית: 178.55 מיליון ₪.

ב- 10 ביולי 2020 פירסמתי ידיעה מורחבת על תביעה זו כאן באתר תחת הכותרת: ייצוגית נגד סלקום: גובה כסף עבור שירות חסימה של מס’ הטלפון של המתקשר, שירות שברוב חב’ הטלפוניה לא גובים תמורתו; “מקרה מהגדולים בשוק, של רמייה מכוונת”, “גבייה פסולה של סכומי כסף אדירים עפ”י כל אמת מידה”; היקף התביעה הקבוצתית: 178.55 מיליון ₪.

בין היתר כתבתי באותה הידיעה כי “התובעת בתיק זה שהוגש לבית-המשפט המחוזי בחיפה היא צביה בק לייסטנר. בכתב הטענות מצויין כי היא מועסקת כעובדת סוציאלית בעיריית חיפה.

“לפרקים כללה עבודה זו, נוכח אילוצי קורונה, עבודה מהבית. במסגרת זו קיבלה התובעת פניות של מבקשי עזרה אליהם הייתה צריכה לחזור. על-מנת שהמספר הסלולרי שלה יישאר חסוי, השתמשה התובעת בחסימת השיחות ע”י שימוש בכוכבית 43.

“עם קבלת החשבונית בדק בעלה של התובעת את החשבונית וגילה חריגה מהסכום הרגיל שסוכם. פנייתו של בעלה של התובעת לסלקום העלה כי מקור החריגה הינו שימוש בכוכבית 43. לשאלתו של בעלה של התובעת מדוע הנתבעת גובה תשלום נוסף, התשובה שקיבל היא כי זה שירות שלא הנתבעת גובה עליו כסף אלא הנתבעת גובה את התשלום עבור חברה אחרת […] התובעת ובעלה לא קיבלו את התשובה כלל וכשהמשיך לשאול שאלות נוספות ניתנה לו תשובה נוספת ואחרת שאומרת כי השירות עולה כסף בכל החברות […] בצר לה שילמה התובעת את הסכום”.

עוד נאמר בכתב התביעה כי “ברור כשמש בנסיבות העניין כי החברה עשתה דין לעצמה בכך שהסתירה פיסת מידע כה חשובה וחיונית, פיסת מידע שיש בה דה-פקטו כדי לשנות את כל יחסי הכוחות בטרם יעשה צרכן שימוש בשירות כוכבית 43.

“הנתבעת נטלה, הלכה למעשה, מהצרכנים בכלל ומהתובעת בפרט, את החירות לקבל החלטה מושכלת אשר לה השפעה כלכלית ישירה על משק ביתה […] אין חולק כי הנתבעת, בהיותה שחקנית מרכזית ביותר בשוק הסלולרי, מחזיקה בידיה כוח ומידע עצום, בפער כמעט בלתי ניתן לגישור, לעומת הנתבעים. עובדה זו יש בה כדי להחיל עליה חובת גילוי מוגברת”.

מעיון במערכת “נט המשפט” של הנהלת בתי-המשפט עולה כי בתיק זה כבר ניתנו שלוש החלטות הנוגעות לבקשת התובעת בתיק [צביה בק לייסטנר] לקבלת פטור מאגרה וזאת בשל מצבה הכלכלי.

ב- 10 באוגוסט 2020 ניתנה החלטה של כבוד השופט מנחם רניאל מבית-המשפט המחוזי בחיפה לפיה “האגרה לא שולמה ועל כן, כאמור בהחלטתי מיום 3.8.2020 אני מוחק את הבקשה עקב אי תשלום אגרה מספקת”.

= = = = = = = = = = = =

ב- 24 בספטמבר 2020 הוגשה לבית-המשפט המחוזי בתל אביב תביעה (ולצידה בקשה לאשרה כתובענה ייצוגית) נגד חברת סלקום ישראל בנוסח ובעילות דומות אלה שהיו בתביעה הראשונה, שכאמור נמחקה בבית-המשפט המחוזי בחיפה. התביעה החדשה הוגשה ע”י בועז ירון באמצעות עורכי הדין חן שטיין וליאת שטיין.

בפתח כתב הטענות נאמר כי “התובענה דנן עוסקת בשירות כוכבית 43 – שירות שניתן לעשות בו שימוש לצורך חסימה זמנית של מספר הטלפון של המתקשר, באופן חד-פעמי, על-ידי חיוג כוכבית 43 לפני מספר הטלפון של הנמען והוצאת השיחה באופן בו על צג הטלפון של מקבל השיחה מופיעה שיחה ממספר לא מזוהה כביכול.

“שירות זה ניתן לבצע מכל טלפון, עת במרבית החברות הוא ניתן ללא עלות, וחברה אחת הידועה לתובע אשר גובה עלות בגינו (חברת פלאפון תקשורת] טורחת ליידע את לקוחותיה בדבר החיוב קודם לכן”.

“לא כך עשתה הנתבעת כאן. העובדה כי מדובר בשירות עליו היא גובה עלות אינה מגולה ללקוח בשום שלב קודם לביצוע השירות, ואף לא במסגרת ההצטרפות […] כך שהנתבעת אינה רשאית לחייב בגינו כלל. הדברים נכונים ביתר שאת, מקום בו כאמור חברות תקשורת אחרות כלל אינן מחייבות בגין שירות זה, ועת שירותי הכוכבית האחרים של סלקום אינם בעלות”.

עוד נטען כי סלקום מפרה לכאורה שורה של חוקים ותקנות בפעילותה זו, “וכן הוראות רישיונה – רישיון כללי לסלקום ישראל בע”מ למתן שירותי רדיו טלפון נייד בשיטה התאית (רט”ן), נוסח משולב”, שניתן לה ע”י משרד התקשורת.

[הערה: כל ההדגשות המופיעות בידיעה זו מופיעות כך בכתב התביעה המקורי].