בתחילת 2018 הגישה דוברת הטכניון תביעה (בהיקף חצי מיליון ₪) נגד המוסד בטענה של אפלייה מגדרית בנושא תנאים כספיים; לפני חודש התיק נסגר לאחר שהצדדים “הגיעו להסכמות מחוץ לכותלי בית הדין”; למי ניתן לפנות בשאלות לגבי ה’הסכמות’?

“לבקשת הצדדים, ולאחר שהגיעו להסכמות מחוץ לכתלי בית-הדין, אני מורה על דחיית התביעה ללא צו להוצאות”. כך כתבה כבוד השופטת דניה דרורי, שופטת בית הדין האזורי לעבודה חיפה בפסק דין לגבי תביעה של דורון שחם מרקוס נגד הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל [סע”ש 51416-01-18].

פסק הדין ניתן ב- 20 במאי 2020 בהיעדר הצדדים ולא נאמר בו דבר לגבי טיבן של ההסכמות הללו שבין שני הצדדים. גם כתב התביעה המלא לא פורסם אי-פעם ומה שפורסם היו מספר ידיעות אודות התביעה.

ב- 6 ביולי 2019 ניתנה במסגרת ההליך החלטה של אותה שופטת אשר נגעה לבקשת התובעת ‘למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים’. באותה החלטה נאמר בין היתר כי “עניינו של הליך זה בטענת התובעת, הגב’ דורון שחם מרקוס, המועסקת כדוברת הטכניון, לפיה הופלתה מחמת מינה. עפ”י הנטען, עם מינוייה לתפקיד דוברת הטכניון בחודש 9/2016, לא הושוו תנאי העסקתה ושכרה לאלה של קודמיה בתפקיד, מר גיל ליינר ומר עמוס לבב”.

“התובעת עתרה למספר סעדים: צו עשה המורה לנתבע להשוות את שכרה לזה של קודמיה בתפקיד; צו מניע קבוע שיאסור על הנתבע לפטרה ו/או לשנות את הגדרת התפקיד; פיצוי בגין נזק ממוני ובגין נזק לא ממוני בגין הפלייה מחמת מין לפי חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה; פיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק שכר שווה לעובד ולעובדת; ופיצוי בגין עוגמת נפש, הטעייה וחוסר תום לב במו”מ ובקיום הסכם”.

“הנתבע דוחה את כלל הטענות. בין היתר נטען שהחל משנת 2016 שונה המבנה הארגוני, ולכן הגדרת תפקידה של התובעת כדוברת שונה בתכלית מהגדרות תפקידיהם של ליינר ולבב”.

לגבי מקצת מהמסכים שביקשה התובעת מהטכניון למסור לה, היא טענה כי “[…] מדובר במסמכים הרלבנטיים שיסייעו לה לסתור את טענת ההגנה לפיה תפקידה כדוברת הטכניון אינו זהה לתפקיד שמילאו קודמיה. התובעת טענה שבאמצעות מסמכים אלה תוכל להראות שלאחר שהעלתה טענות בנוגע לאפלייתה חדלו בעלי התפקידים הבכירים בטכניון לפנות אליה באופן ישיר, והעבירו את פניותיהם באמצעות ליינר, המשמש כיום בתפקיד ראש היחידה לתקשורת וקשרי חוץ – כל זאת כדי לבסס את התיזה השגוייה לעניין מהות תפקידה כדוברת הטכניון”.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

כאמור, לא פורסם טיב ההסכמות אליהן הגיעו שני הצדדים, וחבל. לכאורה, מישהו מהצדדים צודק” התובעת בהאשמותיה בכתב הטענות [ואז הטכניון אשם באפלייה מגדרית לכאורה] או הטכניון – בכתב התשובה [שלפיכך לא הייתה כל אפלייה מגדרית].

סביר להניח שהייתה איזו פשרה כספית בין הצדדים ואז כל אחד היה יכול לטעון כי השיג את מבוקשו. אבל מה  סוכם בין הצדדים? את זאת, כנראה, שלא נדע אי-פעם.

היה מאוד מעניין לדעת מה התגובה הרשמית של הטכניון לכך. אלא שכדי לקבל את אותה תגובה רשמית של המוסד יש צורך לפנות באמצעות הדוברת. ולהבנתי, הדוברת לא הפסיקה לעבוד בתפקידה בשל ההליך המשפטי בו נקטה ואף לאחר ה’הסכמות’ הללו.

מן הסתם, הדוברת לא תגיב על בקשת המידע – לא בשם המוסד ולא בשם עצמה (כצד להליך שהיה).

מי, אם כך, אמור למסור תגובה רשמית מטעם הטכניון? האם גיל ליינר, ראש היחידה לתקשורת וקשרי חוץ? אבל לכאורה גם הוא מנוע מלהגיב משום ששמו עלה בצורה זו ואחרת במהלך ההליך הזה והוא קדם כדובר (גבר) לדוברת הנוכחית. אין מוצא.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

ואפרופו הטכניון: נעים להיזכר באייטם שפירסמתי כאן באתר בחודש מארס האחרון. כותרת אותו אייטם הייתה: תמונה אחת שווה (לפחות) אלף מילים (אם לא יותר): האם עורך ‘טלקום ניוז’ אבי וייס [עצמו בוגר הטכניון] אינו מכבד כל כך את תלמידי המכון הטכנולוגי לישראל שבו למד?

באייטם עצמו נאמר: זה החל באתר ‘טלקום ניוז’ של אבי וייס תחת הסיווג ‘כתבות ראשיות לדף הבית/שיחת היום’ ואחרי שלושה ימים הסיווג שונמך  ל’חדשות/מבזקים על סדר היום’. בהמשך – שוב שנמוך והאייטם סווג כ’פורטל חברות הקהילה (תוכן שיווקי)’. כיום האייטם הזה נמצא אי-שם ב’טלקום ניוז’ לאחר שסיווגו שונמך שוב, הפעם – ל’דעות ומחקרים/מה חדש באקדמיה?’

בואו, אם כן, נבדוק מה אכן חדש באקדמיה.

ב- 13 בפברואר 2020 דיווחתי אחרי הצהריים בחלון המבזקים של אתר זה: “אבי וייס עורך ‘טלקום ניוז’ ממשיך במסורת שלו (לאחר שלאחרונה פירסם תצלום שגוי של שופט בית-המשפט העליון): לפני עשרים דקות פירסם אייטם חדש באתר שלו ובו אותו תצלום לגבי שני צוותי סטודנטים שונים שהציגו פרוייקטי גמר שונים בפקולטה למדעי המחשב; ועל כך נאמר: תמונה אחת שווה אלף מילים; לתשומת לב דורון שחם מרקוס דוברת הטכניון.

אותו אייטם כולל 4 תצלומים גדולים בזה אחר זה כששניים מהם הינם למעשה אותו התצלום:

+ בפעם הראשונה הכיתוב לתצלום הוא “הסטודנטים מאי שוורץ וגיא ברגר שפיתחו מערכת לניטור דלקת ריאות לפי צילום בית חזה במצלמת הטלפון”.

+ בפעם השנייה (כאמור, לאותו הצילום ממש) הכיתוב הוא “קבוצת הסטודנטים שפיתחה אפליקציה עבור עמותת “חַיבולנס” המצילה חיות בר פצועות” [אגב, גם בטקסט האייטם הוא כותב על “קבוצת סטודנטים נוספת פיתחה אפליקציה עבור עמותת ‘חַיבולנס’ המצילה חיות בר פצועות. בעמותה מתנדבים כ-1,500 איש המסייעים בהעברה של החיות הפצועות לטיפול. האפליקציה תייעל את פעילות העמותה ותקצר משמעותית את הזמן הנדרש להעברת החיה הפצועה ליעד”, מבלי להזכיר את שמות הסטודנטים ספציפית לקבוצה זו].

מעניין שאף לא אחד מקוראיו של אבי וייס שם לב לכך שהוא מייחס אותו צילום לשני צוותי סטודנטים שונים. נכון למועד פרסום אייטם זה כאן באתר שלי, ה’פאדיחה’ הויזואלית באתר ‘טלקום ניוז’ — נותרה בעינה… [זאת למרות, כאמור, שכתבתי על כך באתר זה כבר ב- 13.2.2020].

וכדאי לזכור כי אבי וייס הוא בעל תואר ראשון ושני   B.Sc בהנדסת תעשייה וניהול, הטכניון חיפה ובוגר לימודי תעודה בטכניון…

* כמו בכל המקרים הדומים בעבר, גם הפעם דאגתי לתמונות מסך כדי שבמקרה שאבי וייס (בעקבות קריאת האייטם הזה ב- Read IT Now) יתקן את הטעון תיקון, התיעוד המקורי – יישמר.

= = = = = = = = = = = = = = = = = = = =