בתוך חצי שנה: שלוש עתירות מינהליות (נפרדות) נגד הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת

בתוך תקופה של חצי שנה הוגשו (בנפרד) שלוש עתירות מינהליות נגד מוניר קזמל הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת. שתיים המעתירות הללו הוגשו בחודש יוני השנה: האחת עתירה מינהלית של חברת הוט טלקום והשנייה עתירה מינהלית של התנועה למען איכות השלטון בישראל.

עתה הוגשה עתירה מינהלית נוספת, נגד משרד התקשורת ונגד הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת (באמצעות פרקליטות מחוז תל אביב – אזרחי) ונגד חברת פלאפון תקשורת, כמשיבה פורמלית. נכון ליום פרסום ידיעה זו טרם נקבע מועד לדיון בעתירה המינהלית הזאת.

העותרת היא עו”ד מירב תהילה שלדבריה חברת פלאפון מנסה להסתיר מפניה את גובה הסכום שגבתה לכאורה שלא כדין מלקוחותיה ואת כמות הלקוחות מהם נגבו הכספים שלא כדין וכי הממונה על חוק חופש המידע במשרד התקשורת נותן לכך יד, תוך שהוא קובע שהסכום שפלאפון גבתה וכמות הלקוחות מהם גבתה את הכספים – מהווים לכאורה סוד מסחרי של החברה.

■ עו”ד תהילה מנהלת תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד חברת פלאפון תקשורת:

+ ב- 17.4.2017 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: הוגשה תביעה (ובקשה להכיר בה כתובענה ייצוגית) נגד פלאפון תקשורת בגין חיוב עבור שירות גלישה ברשת האינטרנט החורג מנפח הגלישה עליו הוסכם בהסכם ההתקשרות וזאת מבלי שהחברה קיבלה את הסכמתם המפורשת לכך.

+ ב- 6.6.2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: ביהמ”ש קיבל חלקית בקשה לעיון במסמכי עתירה מינהלית של פלאפון נגד משרד התקשורת.

+ ב- 19.10.2018 פירסמתי כאן באתר ידיעה שכותרתה: ביהמ”ש התיר לעו”ד (שהגישה תובענה ייצוגית נגד פלאפון) לעיין בכל מסמכי עתירה מינהלית שהגישה פלאפון נגד המדינה.

■ העתירה המינהלית החדשה, לפי חוק חופש המידע, שהוגשה ע”י עו”ד תהילה ב- 11.11.2018 היא כנגד החלטותיו של הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד התקשורת (מיוני ומאוקטובר השנה) להיעתר באופן חלקי לבקשה  שהגישה על-פי חוק חופש המידע לקבל מסמכים מסויימים הנוגעים להוראות הרישיון של חברת פלאפון. בין היתר מבקשת העותרת לבטל החלטתו של הממונה להשחיר חלקים מסויימים במסמכים הללו (מבלי שנימק את ההשחרה “למעט הפנייה לסעיפי החוק וללא כל פירוט”).

כמו כן מבקשת העותרת כי בית-המשפט יורה לממונה למסור לה החלטותיו ממארס ומיולי השנה לגבי בקשתה (החלטות שלדבריה הועברו לחברת פלאפון אך לא הומצאו לה, למרות פניותיה בעניין).

כעבור שנה (!) הושלם הטיפול בבקשה, כאשר במהלך השנה שחלפה ניתנו ע”י הממונה החלטות פגומות, לא תקינות, לא מנומקות, שחלקן אף הושחרו מהעותרת, ושחלקן לא הועברו לידי העותרת עד עצם היום הזה, וכאשר הממונה הציג לעותרת מצג לפיו בקשתה התקבלה במלואה, והעותרת גילתה באקראי כחודש לאחר מכן כי בפועל ניתנה החלטה ע”י הממונה לדחות את הבקשה באופן חלקי. החלטות הממונה בבקשה והתגובות של פלאפון לא הועברו לידי העותרת חרף פניותיה החוזרות ונשנות בעניין”. [הערה: ההדגשה – מופיעה במקור].

העותרת גם מדגישה את העובדה כי במסגרת ההליכים השונים [כפי שפירטתי בשלוש הידיעות הקודמות שלי המפורטות בקישורים למעלה], ביום 5.6.2018 התקיים בבית-המשפט המחוזי בתל אביב דיון בדלתיים פתוחות: “במעמד הדיון נאמר ע”י בית-הדין הנכבד (כבוד השופטת י. שטופמן) מהו סכום הגבייה הלא חוקית שדווח למשרד התקשורת ע”י פלאפון במסגרת הליך הפיקוח וכאשר פלאפון לא התנגדה לכך במהלך הדיון או לאחריו. כמו כן, בכתב העתירה שנמסר לעותרת ע”י פלאפון […] צויין מספר המנויים שנחשפו להפרה וכן צויין סכום הגבייה הלא חוקית (קרי, הנתונים העסקיים ביחס להפרה  לא הושחרו ע”י פלאפון – לטענתה בעקבות טעות משרדית). בנוסף לכך, תגובת משרד התקשורת לעתירה, הכוללת גם היא את הנתונים העסקיים ביחס להפרה, הייתה פתוחה לעיונה של העותרת במערכת ‘נט המשפט’, כך שגם באופן זה ממילא נחשפה העותרת לאותם הנתונים”.

בהמשך העת”מ נאמר כי “[…] קשה להלום מצב בו משרד התקשורת מודיע לבית-המשפט הנכבד במסגרת העתירה, כי המסמכים בתיק העתירה אינם חוסים תחת חיסיון כל שהוא, אך כאשר משרד התקשורת נדרש להחליט על גילוי המידע, לפתע הוא משחיר נתונים מבלי לנמק את השחרת הנתונים ורק הפנייה כללית לסעיפים בחוק חופש המידע, לפיהם, כביכול, מדובר בסודות מסחריים ונתונים שעשויים לפגוע בתפקודה של הרשות”.

“[…] בהיעדר הנמקה, לא ניתן לבחון את שיקול דעתו של הממונה ויש לבטל את החלטותיו, שאין בהן נימוק או הנמקה, ולכן יש לראותן כהחלטות שגויות וחסרות כל בסיס.

“כמו כן, ובכל הכבוד, לא ניתן להתעלם מהתנהלותו הפגומה של הממונה, משהאריך שלא לצורך בקשה פשוטה לפי חוק חופש המידע וסיים לטפל בה, וגם זאת באופן חלקי, רק כעבור שנה, וכאשר במהלך התקופה לא נמסרו לעותרת ההחלטות בבקשת העותרת אשר נמסרו לפלאפון, לא נמסרו תגובות פלאפון, וכאשר בתחילת הדרך הוצג מצג לפיו הבקשה התקבלה במלואה והעותרת במקרה גילתה כי בפועל הבקשה נדחתה בחלקה”.

בסיכום העתירה נכתב: “הממונה פעל בניגוד לחוק, נמנע מלהמציא לעותרת תשובות ומסמכים במועדים עפ”י החוק ונמנע מלהעמיד לרשות העותרת את תגובות פלאפון, על-מנת שהעותרת תוכל להתייחס ולהגיב לטענות פלאפון, בטרם הממונה יקבל החלטות.

“הממונה הוליך את העותרת שולל, כאשר יצר בפניה מצג כי בקשתה לעיון המסמכים התקבלה, אלא שנמנע מלהמציא את החלטתו והעותרת גילתה מתשובת פלאפון במסגרת העתירה המינהלית, כי הממונה קיבל את עמדת פלאפון והשחיר נתונים מהמסמכים שאותם התבקש לגלות לעותרת וכי החליט שלא לגלות מסמכים אחרים.

“הממונה לא נימק את החלטתו להשחיר נתונים ודי בכך כדי לבטל את החלטתו. גם לגופו של עניין, אין מדובר במסמכים או נתונים שיפגעו בתיפקודה של הרשות והנתונים גם אינם מהווים סוד מסחרי.

“הפרטים המושחרים כוללים מידע אודות היקף הגבייה הבלתי חוקית בה נקטה פלאפון וכמות המנויים שנפגעו מכך וברור כי אין מדובר בסוד מסחרי וכי האינטרנט הציבורי מחייב גילוי של מידע זה לעותרת במלואו”.

העתירה הוגשה בידי עורכי הדין שחר הררי ועודד פלג.