בתביעה קטנה בנושא “ספאם טלפוני” נגד סלקום ומשרד התקשורת, בית-המשפט מחק את משהת”ק כנתבעת; הורה למשרד – כמאסדר – לענות על סידרת שאלות שתאפשר לשופט להחליט לגבי התביעה

בבית-משפט השלום בתל אביב יפו התקיים (שני, 5.8.2019) דיון בתביעה קטנה [ת”ק 23877-05-19] שהגיש סיני ליבל נגד חברת סלקום ישראל בע”מ ונגד משרד התקשורת (באמצעות פרקליטות מחוז ת”א – אזרחי). הדיון הממושך (יותר משעתיים) התקיים בפני כבוד הרשם הבכיר אריה דורני-דורון.

הרשם הבכיר כבר דן בעבר במספר תביעות קטנות שהגיש סיני ליבל ובתחילת דבריו אמר כי “לתובע, לא אחת, יש סוגיות עקרוניות, ששווה לתת עליהן את הדעת […] יש מקום להקדיש להן תשומת לב”.

כתב התביעה עוסק במה שסיני ליבל מכנה “ספאם הזוי בחוצפתו ומקומם למנויי סלקום” ובכך ש”סלקום פעלה באופן הזוי, שלא לומר מופקר – מפר חוק – מהמקפצה” וכי “הלקוח נכנס ל’סימטה ללא מוצא’, שכולה פרסומות של סלקום”. הוא ציין בין היתר כי במקרה הספציפי נדרש להמתין כמעט 11 דקות עד למענה האנושי שהן היו רצופות בפרסומות שונות.

בכתב ההגנה שהוגש ע”י מדינת ישראל – משרד התקשורת (כאמור, בידי הפרקליטות) נאמר בין היתר כי “עסקינן בתביעה קטנה” שבמסגרתה “[…] התבקש משרד התקשורת ע”י התובע להביע עמדתו כרגולטור על חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ”ב – 1982.

“בפתח הדברים תטען המדינה כי אין כל עילה ואין בינה לבין התובע כל יריבות. מכאן שעל התביעה כנגדה להידחות על הסף, או למצער להימחק, וזאת מן הטעמים של היעדר עילה והיעדר יריבות”.

הטענה היחידה המיוחסת למדינה היא טענה בעלמה לפיה המשרד ‘לא פיקח כראוי’ על הנתבעת 1 [חברת סלקום], אולם טענה זו אין מקומה להתברר בפורום של בית-המשפט לתביעות קטנות.

“על רקע האמור יש מקום להורות על סילוק התביעה על הסף גם בשל היותה טרדנית וקנטרנית, ובהיותה תוקפת בצורה אישית גורמים ספציפיים ממשרד התקשורת”.

עוד נאמר בכתב ההגנה בין היתר כי “[…] מעיון בכתב התביעה בענייננו, עולה כי אינו מכיל עובדות סדורות שניתן להסיק מהן, בצורה ברורה לפחות, מה היא עילת התביעה כנגד המדינה.

“[…] כתב התביעה הנפרש על פני 35 עמודים, הכולל בתוכו פיסקאות ממוחזרות, כתוב באופן בלתי ברור בעליל ואינו מאפשר לדלות ממנו את טענות התובע, ומהם בדיוק הסעדים אשר נדרשים מהמדינה”.

עפ”י השאלות שהציג הרשם הבכיר לנציגת סלקום הוא תהה מספר פעמים מדוע נדרשות מהמנוי לבצע כמה פעולות כדי שלא לקבל עוד הודעות פרסומיות מחברת התקשורת ולא ניתן לבצע זאת באמצעות פעולה אחת ויחידה.

נציגת סלקום טענה בדיון כי התביעה הקטנה של סיני ליבל דומה לתובענה ייצוגית שגם נדונה בבית-המשפט העליון ופסיקתו מ- 6.3.2019 מאפשרת לסלקום לפעול בנושא זה בדרך בה היא פועלת. “יש כאן מעשה בית דין”, אמרה.

במהלך הדיון ביקש סיני ליבל להעיד את נציגת אגף האכיפה והפיקוח של משרד התקשורת אלא שאז התברר כי כלל לא מדובר בנציגה של אגף זה אלא בעו”ד פאדיה זידאן מהלשכה המשפטית של המשרד.

בהתאם להצעתה החליט השופט: “בית-המשפט יפנה שאלות לקבלת עמדת משרד התקשורת לסוגיות שעל הפרק וזאת באמצעות הגורם הרלבנטי (הלשכה המשפטית). תוך 60 יום (כולל הפגרה) תישלח עמדת משרד התקשורת לבית-המשפט (באמצעות פרקליטות המדינה). התביעה כנגד המדינה/משרד התקשורת נמחקת בזאת ללא צו להוצאות”. לאחר קבלת עמדת המשרד יחליט הרשם הבכיר לגבי תיק זה.